נחל כזיב - מסלול הליכה רטוב בסבך של חורש ים תיכוני 

שמורת נחל כזיב מייצגת את נופי החורש הים-תיכוני במיטבו. המדרונות התלולים מכוסים בחורש טבעי של האלון המצוי ומלוויו, והם שומרים על מראה ירוק ורענן כל עונות השנה.

נחל המתחיל את דרכו במורדות הגבוהים של הר מירון, מפלס לעצמו דרך בין הרי הגליל המערבי ומגיע לאכזיב, שם הוא נשפך לים. המעיינות בנחל נובעים כל השנה, והם מקיימים פלגים קטנים, שלאורכם צומחים עצי דולב רמים ושיחי פטל קדוש, שנותנים בקיץ פרי חמצמץ וטעים. מתוך החורש הסבוך מבצבצים, כמו באגדות, החומות והמגדלים של מבצר מונפור, שאותו בנו הצלבנים בימי הביניים.

בעלי-חיים רבים מצאו מקלט בתנאים הנוחים של שמורת נחל כזיב. אחד היפים שבהם, היחמור הפרסי, היה גם הוא חלק בלתי נפרד מהנוף. אבל ציד בקנה מידה נרחב וצמצום בתי הגידול שבהם התקיים בגליל, כמו במקומות אחרים במזרח התיכון, גרמו להכחדתו. רק בדרך נס הצליחה רשות הטבע והגנים לאושש את אוכלוסייתו של בעל-החיים היפהפה הזה, ולהשיבו בחזרה אל הטבע, אל שמורת נחל כזיב. 

תיאור המסלול 

נחל כזיב, אחרון הנחלים הזורמים בגליל המערבי, מציע מסלול טיול בערוץ יפיפה מנקבת מים, בין עצי דולב ענקיים וצמחיה עשירה, ועד למבצר מונפורט, באזור מלא מים קרירים והיסטוריה עתיקה.

הירידה מחניון זיתים בשביל המסומן בכחול (שביל 2221) אל הערוץ, מעט תלולה ומחייבת הליכה זהירה. בדרכנו בתוך חורש אלונים המלווה בשיחי מרווה רבים נפגוש גדר. גדר זו היא חלק ממכלאת איקלום יחמורים אשר לאחר הסתגלותם לתנאי השטח משוחררים לחופשי. היחמור הפרסי היה נפוץ בישראל עד תחילת המאה העשרים אז נכחד בשל ציד לא מבוקר. רשות שמורות הטבע פעלה להשבת היחמורים על ידי הבאת  יחמורים מאיראן. לאחר שהתרבו היחמורים בחי בר בכרמל החליטו להשיבם לטבע גם בנחל כזיב.

בסוף הירידה חוצים דרך עפר וממשיכים לרדת למטה לעין טמיר. עין טמיר הינו מעיין עם ניקבה הנמצא על משטח סלע גיר לבן ובולט. הניקבה צרה ואורכה כ-30 מטר. כדאי להצטייד בפנס ולהתכונן למים קרירים המגיעים עד המותניים. שם, על הגדה הדרומית של הנחל, משתנה צבעו של השביל לירוק (שביל 2217).

נמשיך בשביל הירוק תוך חציית הערוץ מספר פעמים (בעונת החורף החצייה תעשה במים המגיעים לעיתים מעל מותניו של אדם בוגר). בין דולבים ושאר צמחיית נחלים נרד במורד הנחל עד שנגיע למבנה עתיק ששימש בתקופה הצלבנית כבית חווה חקלאית. מבית החווה הצלבני יוצא צפונה שביל המסומן באדום (2224) ועולה בעליה שתחילתה מעט תלולה והמשכה מתון יותר אל מצפור המונפורט, שם מסתיים הטיול.

עולם עשיר של חי וצומח

בנוסף לעולם הצומח העשיר ישנו בנחל גם עולם חי מגוון: ציפורי השיר, הדגים בנחל, עושר של זוחלים, יונקים קטנים, דרבנים, חזירי בר, שועלים ועוד רבים אחרים. אך גולת הכותרת היא היחמורים, אותם איילים שוכני חורש, ששבו בשנים האחרונות לאכלס את הנחל וסביבתו.

בעבר היה היחמור הפרסי נפוץ ברחבי המזרח הקרוב, מאיראן במזרח, ועד ארץ ישראל במערב. עד המאה ה-19 היה היחמור חלק בלתי נפרד מעולם החי שהתקיים בארץ, אך ציד בקנה מידה נרחב, כמו גם צמצום של בתי הגידול שבהם חי היחמור, הביאו אסון על בעל-חיים זה. גורלו לא שפר עליו גם במקומות אחרים ומאמצע המאה ה-20 נחשב היחמור רשמית כבעל חיים שנכחד מהעולם לגמרי.

רשות הטבע והגנים, הפועלת שנים רבות להשיב לטבע בעלי חיים שהתקיימו בעבר בישראל אך נכחדו ממנה, החלה בפרויקט השבת היחמור הפרסי לבר בארץ במאי 1996 בשמורת נחל כזיב. אל מכלאת אקלום שנבנתה בנחל, מועברים, מגרעין הרבייה חי-בר כרמל פעמיים בשנה, בסתיו ובאביב, כ-12 פרטים ושם הם מוגנים מפני טורפים. במכלאה שוהים היחמורים לתקופת אקלום של 2-3 חודשים והם ניזונים רק מהצומח הטבעי שבה. אחרי תקופת אקלום של מספר חודשים משוחררות החיות לבר, ומתנהל אחריהם מעקב שוטף.

היום, אחרי מספר מחזורי אקלום ושחרור, מסתובבים להם בנחל כזיב וסביבתו מעל 100 יחמורים, כיחידים ובקבוצות קטנות, וזהו למעשה העדר הגדול בעולם בטבע. היחמורים שוהים במשך מרבית שעות היום בסבך החורש הים-תיכוני אך ניתן לערוך תצפית עליהם כשהם שוהים במכלאת האיקלום. אל התצפית נגיע לאחר שניסע מזרחה מתצפית המונפור, לאורך השביל המסומן בשחור כ- 5 קילומטרים, עד שנגיע לחניון הזיתים הנקרא כך בשל שפע עצי הזיתים באזור. נחנה את הרכב ונלך כמה מטרים דרומה אל תצפית מכלאת האקלום.