עמק הדואורו - מהרי מרכז פורטוגל אל בירת היין של הצפון

 

מרכסי ההרים של מרכז פורטוגל והקהילות היהודיות העתיקות אל עמק הדואורו – כרמים, נהר ויקבים באתר מורשת עולמית

מדרונות ההרים המעוצבים בטרסות ענבים הפכו לסמלו של עמק הדואורו     צילום: רונית סבירסקי

 

המסע בעקבות יהודי פורטוגל אינו מסתיים בבלמונטה. מצפון לה, בין רכסי הגרניט של אזור ביירה (Beira), מסתתרות עיירות נוספות שבהן נשמרו עקבותיהם של האנוסים במשך מאות שנים. הרחובות הצרים, בתי האבן והכיכרות העתיקות של טראנקוסו (Trancoso) וגוארדה (Guarda) מספרים פרק נוסף בסיפורם של היהודים שנאלצו להסתיר את אמונתם אך הצליחו לשמר חלק ממנה גם בתנאים הקשים ביותר.

 

הדרך ללמגו עוברת בין הרים ירוקים, עמקים וכפרים ציוריים     צילום: רונית סבירסקי

 

מכאן משתנה בהדרגה גם הנוף. ההרים הגבוהים מפנים את מקומם למדרונות ירוקים ומעוגלים, הכבישים מתפתלים בין כרמים מדורגים, ונהר הדואורו מלווה את הדרך כמו סרט כסף רחב החוצה את הארץ ממזרח למערב. זהו אחד מאזורי היין העתיקים והמפורסמים בעולם, שבו עוצב הנוף בידי דורות של כורמים שחצבו טרסות אבן במדרונות התלולים ויצרו פסיפס מרהיב של כרמים, יקבים וכפרים ציוריים. בדרך לפורטו (Porto), העיר השוכנת בשפך הנהר, הופך המסע ההיסטורי למסע של נופים, יין ותרבות מקומית.

 

 מבט פנורמי ממרומי פארק נוסה סנורה דוס רמדיוס אל נופי צפון פורטוגל    צילום: רונית סבירסקי

 

טראנקוסו (Trancoso) – קהילה יהודית מאחורי החומות

טראנקוסו היא אחת התחנות החשובות במסלול המורשת היהודית בפורטוגל. העיר המבוצרת, השוכנת על גבעה בגובה של כ-900 מטרים, נראית מרחוק כמו תפאורה מימי הביניים. חומות האבן, המגדלים והשערים העתיקים מקיפים את המרכז ההיסטורי ושומרים על אווירה של עיר שהזמן כמעט עצר בה.

 

החומות הבצורות של טראנקוסו שומרות על אחד המרכזים היהודיים החשובים בפורטוגל   צילום: רונית סבירסקי

 

כבר במאה ה-13 התקיימה כאן קהילה יהודית משגשגת שעסקה במסחר, ברפואה ובמלאכות שונות. לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 הגיעו לכאן פליטים יהודים רבים שחצו את הגבול בתקווה למצוא מקלט בפורטוגל. שנים ספורות לאחר מכן נכפו גם עליהם ההמרה והחיים כאנוסים. בין סמטאות העיר ניתן עדיין לראות סמלים יהודיים חרוטים על משקופי אבן – עדויות אילמות למשפחות שביקשו לשמר את זהותן הרחק מעיני האינקוויזיציה.

 

ארון הקודש במרכז המורשת היהודית המנציח את סיפור האנוסים     צילום: רונית סבירסקי

 

מוקד הביקור הוא מרכז למורשת יהדות על שם יצחק קרדוזו Isaac Cardoso, הקרוי על שמו של הרופא והמלומד היהודי שנולד בעיר במאה ה-17. התצוגה המודרנית מציגה את סיפור הקהילה היהודית ואת חיי האנוסים באמצעות מסמכים, מיצגים ועדויות היסטוריות. מהחומות נשקף נוף רחב של ההרים והעמקים שמסביב, תזכורת למיקומה האסטרטגי של העיר לאורך דרכי המסחר העתיקות.

 

מרכז המורשת היהודית בטראנקוסו מציג את סיפורם של יהודי האזור והאנוסים   צילום: רונית סבירסקי

 

גוארדה (Guarda) – העיר הגבוהה בפורטוגל

מכאן ממשיך המסלול אל גוארדה, העיר הגבוהה ביותר בפורטוגל, השוכנת בגובה של למעלה מאלף מטרים למרגלות רכס הסרה דה אשטרלה (Serra da Estrela). הדרך מטפסת בין יערות אורנים ומרחבים הרריים עד שהקתדרלה הגותית העצומה של העיר נראית באופק. גוארדה נוסדה במאה ה-12 כעיר גבול אסטרטגית, ובמשך מאות שנים שימשה תחנת מסחר חשובה בין ספרד לפורטוגל. גם כאן התקיימה קהילה יהודית משמעותית שהייתה חלק בלתי נפרד מחיי העיר. רבים מבניה עסקו במסחר, ברפואה ובמלאכות שונות, עד שנאלצו להסתיר את אמונתם בעקבות גזירות האינקוויזיציה.

 

הנופים המקיפים את גוארדה, העיר הגבוהה ביותר בפורטוגל     צילום: רונית סבירסקי

 

העיר העתיקה בנויה סמטאות צרות ובתי גרניט מרשימים. ההליכה ביניהן מזמנת מפגשים עם כיכרות קטנות, שערים עתיקים ותצפיות מרהיבות אל רכסי ההרים המקיפים את העיר. במקומות שונים ניתן עדיין למצוא שרידים ועדויות לחיי היהודים והאנוסים שפעלו כאן במשך מאות שנים. אחת מנקודות השיא היא קתדרלת סה דה גוארדה (Sé da Guarda), מבנה גרנדיוזי המשלב סגנונות גותיים ומנואליניים. מרחבת הקתדרלה נשקף נוף אינסופי של עמקים והרים, והתחושה היא של עמידה על גג העולם. מכאן מתחיל למעשה המעבר מההיסטוריה היהודית אל אחד האזורים היפים ביותר בפורטוגל – עמק הדואורו.

 

 רכס סרה דה אשטרלה, הגבוה ביותר בפורטוגל היבשתית   צילום: רונית סבירסקי

 

 

 

למגו (Lamego) – בין מדרגות הבארוק לכרמים

למגו היא אחת הערים העתיקות באזור הדואורו ואחת התחנות היפות בדרך לפורטו. מעל העיר מתנשא מקדש Nossa Senhora dos Remédios, שאליו מובילות מאות מדרגות בארוקיות המעוטרות במזרקות, פסלים ואריחי אז'ולז'ו כחולים.

הטיפוס במעלה המדרגות חושף בהדרגה את הנוף של העמק והכרמים המקיפים את העיר. מלמעלה נשקפת תמונה רחבה של גגות הרעפים האדומים ושל הגבעות המכוסות כרמים מכל עבר.

 

בתי האבן והרחובות הציוריים במרכז למגו     צילום: רונית סבירסקי

 

למגו עצמה משלבת רחובות עתיקים, מבנים היסטוריים, בתי אבן מסורתיים, כיכרות ויקבים שבהם ניתן להכיר את יינות האזור. האווירה רגועה יותר מזו של הערים הגדולות, והיא מהווה נקודת עצירה מצוינת בדרך אל לב עמק הדואורו.

 

 מבנים בני מאות שנים מספרים את סיפורה של למגו    צילום: רונית סבירסקי

שדרת ויסקונדה גודס טקסיה המחברת בין מרכז העיר לאתרי המורשת   צילום: רונית סבירסקי

אריחי הקרמיקה המסורתיים המעטרים את גרם המדרגות המפורסם   צילום: רונית סבירסקי

 

פסו דה רגואה (Peso da Régua)  – בירת היין של הדואורו

פסו דה רגואה שוכנת ממש על גדת הנהר ונחשבת למרכז המסחרי וההיסטורי של תעשיית היין באזור. במשך מאות שנים הובלו מכאן חביות היין בסירות מסורתיות במורד הנהר אל פורטו.

 

פסו דה רגואה משמשת מרכז היסטורי של תעשיית יין הפורט    צילום: רונית סבירסקי

 

הטיילת שלאורך הנהר מאפשרת להתבונן בתנועה האיטית של המים ובמדרונות המכוסים כרמים מכל עבר. מוזיאון הדואורו מציג את סיפורו של האזור, את שיטות גידול הענבים ואת ההיסטוריה של יין הפורט שהפך את העמק למפורסם בעולם.

מכאן אפשר לצאת לביקורים ביקבים הרבים הפזורים בסביבה, לטעימות יין ולסיורים בין הכרמים.

 

הגשרים של פסו דה רגואה    צילום: רונית סבירסקי

 

פיניאו (Pinhão)  – לבו הציורי של עמק הדואורו

אם יש מקום אחד שמרכז את כל הקסם של העמק, זו פיניאו. הכפר הקטן שוכן במקום שבו נפגשים נהר הדואורו ונהר פיניאו, מוקף במדרונות תלולים שעליהם ניטעו כמה מהכרמים היוקרתיים ביותר בפורטוגל.

 

תחנת הרכבת המעוטרת באריחי אז'ולז'וש המתארים את חיי הכורמים   צילום: רונית סבירסקי

 

תחנת הרכבת המשוחזרת היא אחת האטרקציות המפורסמות באזור. קירותיה מעוטרים בלוחות אז'ולז'ו המתארים את עבודות הכרם והבציר, והיא נחשבת לאחת מתחנות הרכבת היפות במדינה. מהטיילת ומהסירות היוצאות לשיט בנהר נשקפים הנופים המפורסמים של העמק: מדרונות מדורגים, יקבים לבנים בין הכרמים, כבישים מפותלים וקווי רכבת הצמודים למים. בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר האור הזהוב צובע את הכרמים ואת הנהר, מתקבלת אחת התמונות היפות ביותר בפורטוגל.

 

חנות בתחנת הרכבת פיניאו    צילום: רונית סבירסקי

 

אל עמק הדואורו (Douro Valley) – הדרך היפה בפורטוגל

מגוארדה מתחיל אחד מקטעי הנהיגה היפים ביותר בפורטוגל. הכביש מתפתל בין רכסים, עמקים ויערות עד שהנוף משתנה בהדרגה. ההרים הגבוהים מפנים מקום למדרונות מדורגים המכוסים כרמי ענבים אינסופיים.

 

 הנהר המתפתל בין הכרמים והכפרים של עמק הדואורו    צילום: רונית סבירסקי

 

עמק הדואורו, שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, הוא אחד מאזורי היין העתיקים בעולם. במשך מאות שנים עוצבו כאן הטרסות ביד אדם, אבן אחר אבן, כדי לאפשר גידול גפנים על מדרונות תלולים במיוחד. התוצאה היא נוף יוצא דופן של קווים גאומטריים המשתפלים אל הנהר הכחול המתפתל בין ההרים.

 

מדרונות ההרים המתוכננים עם כרמי ענבים הפכו לסמלו של עמק הדואורו   צילום: רונית סבירסקי

 

בכל פנייה בכביש מתגלה תמונה חדשה: כרמים, בתי אחוזה עתיקים, יקבים לבנים עם גגות אדומים, עצי זית ומטעי שקדים. השילוב בין הטבע לבין עבודת האדם יוצר תחושת הרמוניה נדירה. בעונת הקיץ והבציר נצבעים המדרונות בגוונים של ירוק וזהב, ובסתיו הם הופכים לפלטת צבעים של אדום, כתום וצהוב.

 

 גשרים מרשימים מחברים בין גדות הנהר לאורך העמק    צילום: רונית סבירסקי

 

אל פורטו (Porto)

הדרך מערבה ממשיכה לאורך הנהר עד שהעמק הולך ונפתח. הכרמים מצטמצמים בהדרגה, הכבישים הופכים רחבים יותר והאוקיינוס האטלנטי מתחיל להשפיע על האוויר והנוף. ואז מופיעה פורטו – עיר של גשרים, סמטאות עתיקות, חזיתות אז'ולז'וש כחולות ומרתפי יין מפורסמים. לאחר ימים של מסע בעקבות יהודי פורטוגל, אנוסים, מבצרים ועיירות הרריות, הכניסה אל העיר השנייה בגודלה במדינה מסמנת את תחילתו של פרק חדש במסע.

 

בפרק הבא נקדיש את הביקור לפורטו עצמה – העיר העתיקה, רובע ריביירה (Ribeira), גשר דום לואיש הראשון (Dom Luís I Bridge), מרתפי יין הפורט והאתרים שהפכו אותה לאחת הערים המסקרנות והיפות באירופה.

 

מסע בעקבות יהודי פורטוגל האנוסים בין ליסבון, אבורה, קסטלו דה וידה ובלמונטה, דרך ערים עתיקות, כפרים מבוצרים ונופי הרים אל זיכרון שנשמר מאות שנים בסתר.

הפרק הראשון במסע לפורטוגל

אחרי הכרמים, הנהרות והכפרים ההיסטוריים, ליסבון מציבה קצב אחר לגמרי – עיר של אור, אוקיינוס וסיפורים שנשפכים אל הרחובות.

טיול בעיר הבירה ליסבון