המוזיאון הימי הלאומי בחיפה: אמנות, ארכאולוגיה וסיפורים מן הים

 

מתערוכות אמנות השואבות השראה מתל שקמונה ומסודות צבע הארגמן, דרך ממצאים ארכאולוגיים בני אלפי שנים ועד לדגמי אוניות, עוגנים וסיפורי הספנות - הצצה אל האוספים והתערוכות של המוזיאון הימי הלאומי בחיפה

 תל הדגים בשמורת ים שקמונה - יצירת האמנית איריס סינטרה   צילום: רונית סבירסקי

 

במרחק קצר מהאתר הארכאולוגי תל שקמונה נמצא המוזיאון הימי הלאומי בחיפה. המוזיאון משלים את סיפורו של היישוב העתיק, שהיה היחידי במזרח התיכון שהצליח להפיק את צבע הארגמן היוקרתי מחלזונות ימיים. התערוכות המתחלפות במוזיאון מציעות מבט יצירתי ועכשווי על תל שקמונה ועל סודות הארגמן, אבל זהו רק צד אחד של הסיפור: אגף שלם בתצוגת הקבע מוקדש לאתר הארכאולוגי, ומציג ממצאים שנחשפו בחפירות ומאפשר להעמיק את ההיכרות עם המקום דרך העדויות שהותירו בו תושביו.

 

קנקנים פיניקים מתל שקמונה במוזיאון הימי הלאומי חיפה     צילום: רונית סבירסקי

 

תערוכות הארגמן והאמנות: כשהעבר פוגש את ההווה

אשכול התערוכות "הצבע: ארגמן - מסע לגילוי תל שקמונה וסודות הארגמן" מחבר בין הארכאולוגיה של האתר לבין יצירות אמנות עכשוויות. לצד התצוגה ההיסטורית מוצגות עבודות של אמנים שביקרו בתל, התבוננו בשרידיו והגיבו לנוף, לאור, לצבע ולמלאכות הקדומות שהתקיימו בו. התערוכות המתחלפות באשכול מתוכננות להציג עד 30 באפריל 2027, ולכן כדאי לבדוק את מצב התצוגה לפני הביקור. בתערוכה "התל ואני" מוצגות עבודות צילום, ציור, פיסול ואריגה, שכל אחת מהן מציעה דרך אחרת להתבונן בתל שקמונה. חלק מהאמנים מתייחסים ישירות לחוויית השיטוט באתר ולשרידים הארכאולוגיים; אחרים מתמקדים בקו החוף ובקשת הצבעים הנעה בין התכלת לארגמן.

 

 

 תערוכת "התל ואני" במוזיאון הימי הלאומי חיפה     צילום: רונית סבירסקי

 

הצלם והאמן יגאל פליקס תיעד את התל באור בין-ערביים רך, המונח על פני האדמה, המים, המבנים והאנשים. בתצלומים שלו ניכר הקשר שבין האתר ההיסטורי לנוף העירוני שסביבו. תל שקמונה אינו שריד מבודד מן העבר, אלא מקום שתושבי חיפה ממשיכים להגיע אליו להליכה, לפעילות גופנית, לדיג ולבילוי מול הים.

 

 צילומים מתל שקמונה של האמן יגאל פליקס      צילום מהתערוכה: רונית סבירסקי

 

פסליה של הלן רוקר, ובהם בתולת ים וקונכייה, נוצרו מחומרים שאספה משפת הים. פסולת ימית, חול, שברי צדפים וחומרים אחרים שעברו שחיקה ופוררו בידי הגלים הפכו בידיה לגופים אורגניים בגוון אדמתי. העבודות נראות כאילו הים והזמן עיצבו אותן במשך שנים, ומעלות שאלות על מה שהחוף פולט ועל מה שהוא משמר.

 

 פסל בתולת הים של האמנית הלן רוקר     צילום: רונית סבירסקי

 

איריס סינטרה בחרה בציורים שלה להתמקד במפגש בין שרידי היישוב הקדום לקו החוף. גוני הסגול והאדום יוצרים מחווה לתעשיית הארגמן, ואילו המפגש בין המבנים לים מחזיר את המבט אל הנוף שבו התקיימה התעשייה.

 

 לשון הים בחוף תל שקמונה - יצירת האמנית איריס סינטרה     צילום: רונית סבירסקי

 

בעבודתה "שמיים ורודים בשעת בוקר” יוצרת יעל הרניק דיאלוג בין צבע, חומר וטקסטיל. בד הכותנה הודפס בעשרים גוונים של כחול וסגול וקופל לאלפי קפלים צפופים, כך שהצבעים נפגשים ומשתנים בהתאם למבט. שם העבודה מתייחס לאמרה של יורדי ים, שלפיה שמיים ורודים בבוקר עשויים להעיד על סערה מתקרבת.

 

שמיים ורודים - יצירת האמנית יעל הרניק    צילום: רונית סבירסקי

 

אורית סימן טוב תיעדה את תל שקמונה לאורך עונות השנה: שקיעות, סופות, ימים שבהם הגלים חשפו רצפות פסיפס, ותקופות שבהן כוסו השרידים בחול, בצדפים, באשפה או בצמחייה שפרצה לאחר הגשמים. בתצלומים נחשף אתר שאינו קפוא בזמן, אלא משתנה עם מזג האוויר, הים והעונות.

 

תיעוד פסיפסים מהכנסייה בעונות השנה השונות - יצירת האמנית אורית סימן טוב     צילום: רונית סבירסקי

 

אחת העבודות בתערוכה קשורה לפסיפס מן המאה השישית לספירה שנחשף סמוך לשכונת שער העלייה. בקטע הפסיפס מופיעה כתובת יוונית שמשמעותה "זה המקום של הימים הטובים” או "המקום של הימים המאושרים”. המילים העתיקות, שנותרו על רצפה שהייתה פעם חלק ממבנה חי ותוסס, יוצרות מפגש מרגש בין חיי היום-יום של העבר לבין המבקרים של היום.

 

 פסיפס מתל שקמונה עם כתובת ביוונית - "המקום של הימים המאושרים (הטובים)"  צילום: רונית סבירסקי

 

בתערוכה האישית של מאיה גרצפלד, "כה קטן, כה צנוע, בים אני צף", מופיעים דימויים הקשורים לממצאים ולחפירות בתל שקמונה. בדים שעליהם הודפסו תצלומים משלבי החפירה נשפכים מתוך כדי חרס ללא תחתית, ואילו עבודה אחרת מזכירה מפרש גדול שעליו הודפסו צילומים מן האתר. אלה אינן רק עבודות על ארכאולוגיה, אלא ניסיון לתת צורה לעקבות שהזמן הותיר ולמלאכות שכמעט נעלמו.

 

 בד דמוי מפרש עם הדפסי צילומים מתל שקמונה - יצירת האמנית מאיה גרצפלד     צילום: רונית סבירסקי

 

מתל שקמונה עד תל הדגים

במרכז התצוגה המוקדשת לתל שקמונה נמצאת תערוכת הקבע "תל הדגים". אחד השמות שניתנו לאתר בערבית היה א-סמכ שפירושו תל הדגים. הממצאים המוצגים בה פותחים צוהר אל תולדות היישוב ואל החיים שהתנהלו על החוף לאורך תקופות היסטוריות שונות. ראשית ההתיישבות בתל הייתה בתקופת הברונזה המאוחרת, והיישוב התקיים כמעט ברציפות עד שלהי המאה השישית לספירה. במהלך התקופות השתנו אופיו של המקום, תושביו ומקורות פרנסתם. ממצאים רבים מעידים על קשרי מסחר עם אזורים אחרים באגן הים התיכון, ועל חשיבותו של האתר כמרכז תעשייה ומסחר.

 

דגם אניית סוחר יוונית "קירניה" מהמאה ה-4 לפני הספירה במוזיאון הימי הלאומי    צילום: רונית סבירסקי

 

תעשיית הארגמן הייתה אחד ממאפייניו הבולטים של תל שקמונה בתקופת הברזל. בתקופה הביזנטית התפתח במקום יישוב נוצרי משגשג, המזוהה עם פורפיראון, שמקורו במילה היוונית לצבע הארגמן. המחקר הארכאולוגי העדכני שינה חלק מהתפיסות שהיו מקובלות בעבר, וכיום החוקרים חלוקים לגבי זהותו של היישוב עם שקמונה היהודית הנזכרת במקורות העתיקים. במוזיאון מוצגים ממצאים מהחפירות הארכאולוגיות, ובהם פריטים המסייעים להבין את חיי היום-יום, את הקשרים המסחריים ואת הפעילות התעשייתית. תצוגה גדולה, המוקפת בקירות זכוכית, מציגה את ההיסטוריה של התל ובמרכזה רצפת פסיפס מן הכנסייה. המפגש עם הפסיפס ועם הממצאים שסביבו מאפשר לדמיין את המבנים ואת חיי הקהילה שהתקיימו כאן לפני מאות שנים.

 

 רצפת הפסיפס המקורית שהועתקה מתל שקמונה למוזיאון הימי הלאומי חיפה     צילום: רונית סבירסקי

 

צבע יקר שמתחיל בחלזון קטן

הקשר בין תל שקמונה לים אינו מסתכם במיקומו של היישוב על החוף. במשך תקופות ארוכות הופק במקום צבע הארגמן, גוון אדום-סגול שנחשב לאחד הצבעים היוקרתיים בעולם העתיק. חומר הגלם היה בלוטת צבע של חלזונות ימיים ממשפחת הארגמונים. הפקת הצבע דרשה ידע וניסיון, איסוף של חלזונות רבים ותהליך עיבוד מורכב. הצבע שימש לצביעת אריגים יקרים, ובתרבויות העתיקות נקשר לעושר, למעמד ולסמכות דתית ומלכותית. בתל שקמונה נחשפו ממצאים המעידים על ייצור בהיקף משמעותי, ובהם שברי כלי חרס, אגנים וכלי אבן מוכתמים בצבע. המחקר באתר מצביע על מרכז תעשייתי שפעל לאורך תקופות ממושכות בתקופת הברזל.

 

קונכיות ארגמן חד קוצים שמהן הופק צבע הארגמן     צילום: רונית סבירסקי

 

כדי להבין את הסיפור, כדאי להמשיך מן התצוגה הארכאולוגית אל הביתן המוקדש להפקת הארגמן. שם מתוארים שלבי התהליך: איסוף החלזונות, טיפול בקונכיות, הפקת בלוטות הצבע והכנת התמיסה שבה נצבעו חוטי הצמר. בהמשך עברו החוטים ייבוש ואריגה והפכו לבד צבוע. התהליך ממחיש כמה ידע ומאמץ הושקעו בצבע שהפך לסמל של יוקרה.

הביתן מאפשר גם להבין את הקשר בין הממצאים שנחשפו בתל לבין עולם רחב יותר של מסחר, מלאכה וטקסטיל בעת העתיקה. מה שנראה בשטח כשרידי קירות וכלי חרס מקבל כאן הקשר אנושי וכלכלי: תעשייה שהייתה תלויה בים, בידיהם של בעלי מלאכה ובביקוש למוצר יקר.

 

 איך מבדילים בין ארגמן מחלזונות לצבע מצמחים      צילום: רונית סבירסקי

 

מהממצאים שעל החוף אל אוצרות הים

תל שקמונה הוא חלק מסיפור רחב יותר שהמוזיאון הימי הלאומי מבקש לספר: הקשר הממושך בין האדם לים התיכון. לצד התצוגה המוקדשת לתל, מוצגים במוזיאון ממצאים מארכאולוגיה תת-ימית, דגמי ספינות, עוגנים וכלי ניווט, וכן פריטים הקשורים להתפתחות הספנות והמסחר הימי. בין המוצגים נמצא איל נגיחה ימי עתיק שהתגלה במעמקי הים באזור עתלית וחולץ במסגרת מחקר ארכאולוגי תת-ימי. זהו חלק מכלי מלחמה ימי, שממחיש את עוצמתן ואת מורכבותן של ספינות מלחמה בעולם העתיק. דגמי האוניות והעוגנים מציגים דרכים שונות שבהן התמודדו יורדי ים עם ניווט, מסחר ותנועה בין נמלים.

 

איל נגיחה של ספינת מלחמה מצרית שהוצא מהים בחוף עתלית     צילום: רונית סבירסקי

 

המוזיאון מציג גם את התפתחות ניפוח הזכוכית ואת השימוש בחומרי גלם מן הטבע. חול עשיר בצורן, לצד חומרים נוספים, שימש בסיס ליצירת כלי זכוכית, והידע הטכנולוגי אפשר לייצר כלים במגוון צורות ושימושים. התצוגה מרחיבה את המבט מעבר לתל שקמונה ומראה כיצד הים, חומרי הגלם והמסחר השפיעו על מלאכות ועל תרבויות לאורך הדורות.

 

 חרוזי זכוכית שנעשו מחול ים בשיטת ניפוח מיוחדת     צילום: רונית סבירסקי

 

בקומת הקרקע אפשר להכיר היבטים נוספים של המורשת הימית, ובהם תולדות הספנות הישראלית, יצורים ימיים גדולים ותצוגות הקשורות לשמירה על הסביבה הימית. כך מתרחב הביקור מן ההיסטוריה של אתר אחד אל הסיפור של הים כמרחב של תנועה, מסחר, מחקר וחיים.

 

 תערוכה המוקדשת להתפתחות צי הסוחר הישראלי      צילום: רונית סבירסקי

שלדים של לוויתן זיפיוס וכלב ים נזירי    צילום: רונית סבירסקי

מוזיאון שגם ילדים יכולים לגלות

המוזיאון מציע גם פעילויות המאפשרות למשפחות להכיר את העולם הימי דרך התנסות. בחצר פועל מתחם "משחקים בנמל", שבו ילדים יכולים להתנסות בעבודה בנמל, בהעמסת מכולות באמצעות עגורן ובהיכרות עם נתיבי מסחר ימיים ומצרים חשובים בעולם. לצד הפעילות הזאת, פינת היצירה והתצוגות האינטראקטיביות מאפשרות להפוך את הביקור למפגש משפחתי עם ההיסטוריה והים. לילדים, ספינה עתיקה או עוגן כבד עשויים להיות נקודת הפתיחה לסקרנות; למבוגרים, אותם מוצגים מספרים על מסעות, על מסחר ועל הקשרים שנוצרו בין ארצות ותרבויות.

 

 משחקיה אינטראקטיבית לילדים "משחקים בנמל"     צילום: רונית סבירסקי

 

ממשיכים את הטיול מעבר למוזיאון

הביקור במוזיאון הימי הלאומי משתלב היטב עם הליכה בתל שקמונה. בתל אפשר לראות את שרידי היישוב ואת הבריכה החצובה בסלע, להתרשם מהפסיפסים ולפגוש את החוף הסלעי ואת בתי הגידול הימיים. במוזיאון מקבלים הממצאים הקשר רחב יותר, והסיפור המקומי מתחבר לתולדות המסחר, הספנות והמלאכות בעולם העתיק.

 

 הבריכה העגולה בחוף שמורת ים שקמונה    צילום: רונית סבירסקי

 

גם אם תערוכות האמנות והארגמן המתחלפות יתחלפו בעתיד, תערוכת הקבע "תל הדגים" תמשיך לספק נקודת מוצא להיכרות עם תולדות האתר. היא מחברת בין הממצאים שנחשפו בחפירות לבין המקום שבו נמצאו, ומאפשרת לחזור אל תל שקמונה עם מבט מעט אחר: לראות לא רק את האבנים והים, אלא גם את האנשים, המלאכות והקשרים שהפכו את רצועת החוף הזאת לחלק מסיפורו של הים התיכון.

 

מידע למבקרים

• כתובת: שדרות אלנבי 198, חיפה. בוויז: מוזיאון ימי לאומי חיפה
• טלפון: 04-8536622.
• שעות פתיחה: מומלץ לבדוק באתר המוזיאון לפני ההגעה, משום שהשעות והפעילויות עשויות להשתנות.
• תערוכות מתחלפות: נכון למידע שפורסם, אשכול "הצבע: ארגמן" ותערוכות האמנות הקשורות בו מוצגים עד 30 באפריל 2027. כדאי לוודא את המועדים ואת מצב התצוגה לפני הביקור.

מה עוד עושים בחיפה

תל שקמונה - סיפורו של צבע הארגמן 

מערת אצבע הפרהיסטורית 

טיול בשוק ואדי ניסנאס