חוף מבטחים: הצצה נדירה למקום שבו מצילים צבי ים בישראל

 

ביקור במרכז המבקרים החדש במכמורת חושף מקרוב את עבודת ההצלה, השיקום, גרעין הרבייה ובית החולים שבו משקמים את צבי הים שנפגעו

צב ים ירוק שוחה בבריכת שיקום גדולהצב ים ירוק בבריכת שיקום המדמה תנאי ים טבעיים     צילום: רונית סבירסקי

 

המפגש הראשון שלי עם הצב הירוק היה בטורטוגרו שבקוסטה ריקה, אחת משמורות הטבע החשובות בעולם לשמירה על תהליך ההטלה של צבי הים. הצפייה בצבה ענקית, שיוצאת מן הים בחשיכה מוחלטת, חופרת בור עמוק בחול ומטילה את ביציה, היא חוויה עוצמתית ובלתי נשכחת.

 

הצב הירוק שכמעט נכחד וחזר לחופי ישראל

שנים אחר כך, המפגש הזה קיבל משמעות חדשה דווקא בישראל, במרכז הארצי להצלת צבי הים של רשות הטבע והגנים. המקום, שבו סיפור ההישרדות של הצב הירוק ממשיך להיכתב, יום־יום, על קו החוף. הצב הירוק כמעט נכחד מחופי ישראל, ובזכות פעילות מתמשכת של גופים ירוקים והמרכז הארצי להצלת צבי הים, הצליחו לא רק לשמר את המין אלא גם להגדיל בהדרגה את האוכלוסייה. בינואר 2025 נפתח בחוף מכמורת מרכז מבקרים חדש, שמאפשר לציבור להיחשף מקרוב לפעילות ההצלה והשיקום – ולסיפורן המופלא של הצבות, החוזרות מדי שנה אל אותו חוף שבו הטילו את ביציהן.

 

מרכז המבקרים החדש להצלת צבי ים במכמורת

מבט חיצוני על מרכז המבקרים החדש שנפתח בחוף מכמורת    צילום: רונית סבירסקי

צבי ים במרכז ההצלה במכמורת

מפגש בלתי אמצעי עם צבי ים בתהליך שיקום     צילום: רונית סבירסקי

סרט, חילוץ וצבולנס

הביקור נפתח בסרטון בן כעשר דקות, המוקרן באודיטוריום של המרכז. בסרטון מתוארת סיטואציה מוכרת: קבוצת ילדים מבחינה בצב פצוע בחוף, מדווחת על כך, ו“צבולנס” – רכב החילוץ הייעודי – מגיע למקום ומפנה את הצב לטיפול. משם יוצאים אל רחבה חיצונית, שבה מוצגים מיני הצבים החיים באזורנו – הצב החום והצב הירוק – לצד הסברים על סוגי הפגיעות הנפוצות: קרסי דיג שנתקעים בפה ואסור למשוך אותם, פגיעות מדחף, פגיעות הדף או חבלות ראש. לעיתים הצב נראה כלפי חוץ תקין לחלוטין, אך רק צילום חושף את הפגיעה הפנימית.

 

הקרנת סרטון הסברה באודיטוריום מרכז הצלת צבי היםסרטון "חדשות חיות" באודיטורים - החיות  מגישות את מהדורת החדשות   צילום: מתוך הסרטון

ד"ר יניב לוי מציג פסולת פלסטיק המסכנת צבי ים

ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז, מדגים כיצד פסולת פלסטיק מסכנת את חיי הצבים   צילום: רונית סבירסקי

 

מטיפול נמרץ ועד שיקום – בית החולים לצבי ים

מן ההדמיה עוברים אל חדר הטיפול הנמרץ, הכולל משטחי טיפולים ומיכלי אשפוז לצבים הפצועים. בעבר נדרשו אנשי הצוות להעביר צבים פגועים לבית חולים ייעודי ברחובות; כיום, המרכז ממוקם סמוך לחופים ומאפשר הגעה מהירה וטיפול מיידי. במתחם נראים מיכלים כחולים עצומים, שבהם שוחים צבי ים שהסתבכו בקרסים, בלעו פסולת פלסטיק או נחנקו משקיות ניילון. לצד אלה נמצאת בריכה גדולה, המדמה אגם טבעי, המאפשרת הזדווגות, ולצידה חוף חולי ייעודי להטלה. עמדת הסברה סמוכה מסבירה את תהליך ההטלה והדגירה.

 

מיכלי טיפול ושיקום לצבי ים פצועיםמיכלי האשפוז שבהם מטופלים צבי ים שנפגעו מדיג, פסולת ופגיעות ימיות    צילום: רונית סבירסקי

 

מואנה והבור – מאחורי הקלעים של ההטלה

כאשר צבה עולה לחוף להטיל, צוות גרעין הרבייה מקבל התראה ישירות לטלפון. לכל צב וצבה יש שם וסימון, והצוות מכיר אותם באופן אישי. סימוני הזכרים ממוקמים על השריון העליון, ואילו של הנקבות בצדדים. לצבה בשם מואנה, למשל, יש בעיית מפרקים: כשהיא עולה לחוף היא חופרת בעזרת הגפיים הקדמיות, מתקשה להטיל וסובלת מכאבים. אנשי הצוות מתגנבים מאחוריה, חופרים עבורה בור מבלי שתבחין, וכך מאפשרים לה להתחיל בהטלה. הביצים מועברות לשמורות טבע ייעודיות, וכאשר הם בוקעים ויוצאים לים – מוודאים שהדרך שלהם בטוחה.

 

חוף הטלה ייעודי ובריכת רבייה לצבי יםחוף ההטלה והבריכה המרכזית שהוקמו עבור גרעין הרבייה של צבי הים הירוקים   צילום: רונית סבירסקי

בקיעת צבי הים הקטנים     צילום: רונית סבירסקי

 

מפגש עם הצבים מעל ומתחת למים

מגשר עץ רחב ניתן לצפות בצבים השוחים בבריכה הגדולה, לראות את תהליך ההאכלה, ובמפלס התחתון – להתבונן בפעילותם מתחת לפני המים דרך קיר זכוכית. במהלך ההאכלה מקבלים הצבים חסה המוכנסת לתוך צמיג. המאמץ להגיע למזון הוא פעילות פיזית חשובה לבריאותם, וגם סוג של משחק.

 

צב ים שוחה מתחת לפני המיםתצפית מקרוב על צב ים דרך קיר הזכוכית במפלס התת־ימי     צילום: רונית סבירסקי

מבקרים צופים בצבי ים דרך קיר זכוכיתהמבקרים משקיפים על הצבים דרך קיר זכוכית גדול, מעל ומתחת לפני המים    צילום: רונית סבירסקי

 

23 שנים של סבלנות – גרעין רבייה כחול-לבן

רוב צבי הים הירוקים הגדלים כיום במרכז הם בני כ־23. אמנם הם חיים בשבי, אך תרומתם לאוכלוסיית הצבים בטבע עצומה. בשנת 2002 ירד מספר ההטלות בחופי ישראל לחמש–שש בלבד בשנה, והאוכלוסייה עמדה על סף הכחדה. אז התקבלה החלטה לפעול באופן אקטיבי: הוקם גרעין רבייה, לא באמצעות הבאת בוגרים מחו״ל, אלא מגידול צבים שבקעו בישראל – ללא זיהום גנטי. הצבים מגיעים לבגרות מינית רק לאחר גיל 20, כשהנקבות מקדימות את הזכרים. עד כה הוטלו

כ־1,300 ביצים. בתי חולים לצבי ים בסדר גודל כזה קיימים בכ־20 מקומות בעולם, אך גרעין רבייה בהיקף הזה לא קיים. המרכז במכמורת משמש גם פלטפורמה למחקר אנדוקרינולוגי וגנטי, ובמהלך הביקור נחשפים המבקרים גם לנושאים כמו מתכות כבדות בקליפות הביצים ואתגרי ההדגרה.

 

צוות מטפל בצבי ים בגרעין הרבייהאנשי הצוות מלווים מקרוב את תהליך הרבייה והשיקום של צבי הים הירוקים    צילום: רונית סבירסקי

מדידה ושקילה של צבי ים צעיריםבדיקות שגרתיות של צבי ים צעירים כחלק מתהליך השיקום     צילום: רונית סבירסקי

רחיצת צב ים שנפגע מזפתצב ים עובר ניקוי יסודי לאחר שנפגע מזפת בים      צילום: רונית סבירסקי

 

כך מתבצע הסיור: הרשמה, קבוצות והדרכה

הביקור במרכז מתחיל עוד לפני ההגעה – בהרשמה מראש דרך האתר. הסיורים נערכים בקבוצות של עד 35 משתתפים, ונמשכים בין 75 דקות לשעה וחצי. לאחר הביקור בחנות ובאודיטוריום יוצאים לסיור מודרך בין תחנות המרכז. זהו מרכז מדעי־שיקומי פעיל, לא אתר תצוגה בלבד, וחלק מחוויית הביקור הוא הצפייה בעבודתם היומיומית של אנשי הצוות. המרכז נפתח לתקופת הרצה ב־18 בדצמבר, והפתיחה הרשמית לקהל הרחב התקיימה ב־1 בפברואר.

 

האכלת צבי ים בחסה במרכז ההצלה האכלה המדמה מאמץ טבעי ומשמשת גם כפעילות פיזית חיונית לצבים    צילום: רונית סבירסקי

 

פעילות רשות הטבע והגנים בשנת 2025 – תמונת מצב

שנת 2025 הייתה שנה מאתגרת במיוחד עבור רשות הטבע והגנים. במקביל לפעילות השוטפת בשמירת טבע, הובילה הרשות פרויקטים נרחבים לשיקום נזקי מלחמה, לאחר שקיבלה תקציב של כ־55 מיליון שקלים מהמשרד להגנת הסביבה והקרן לשיקום שטחים פתוחים. במסגרת זו טופלו 11 גנים לאומיים ושמורות טבע, ושוקמו בין היתר אתרים ארכאולוגיים בדישון, עין אפק ומצד עטרות.

 

נתוני הצלה ושיקום של צבי ים בישראלנתונים על פעילות מרכז הצלת צבי הים והמאמץ לשיקום אוכלוסיית הצבים לאורך השנים   צילום: רונית סבירסקי

 

בתחום חיות הבר הנתונים מדאיגים: בשנת 2025 נרשמו 1,323 בעלי חיים שנפגעו – עלייה חדה לעומת השנים הקודמות. אוכלוסיית הנשרים בישראל עומדת כיום על כ־180 פרטים בלבד, עם ירידה בקינון, ובשנה האחרונה אירעו שני אירועי הרעלה קשים. גם אוכלוסיית החוברות בדרום חוותה ירידה חדה, ככל הנראה בשל הבצורת, בעוד שאוכלוסיית הצבי הישראלי נותרה יציבה יחסית.

 

נשרים בסכנת הכחדה בישראלתזכורת למצב המדאיג של חיות הבר בישראל ולחשיבות פעילות השימור    צילום: רונית סבירסקי

 

לצד זאת, המשיכה רשות הטבע והגנים בפעילות שיקום והשבה לטבע – מחיות בר ועד עופות דורסים – ובחיזוק מערכי מחקר, חינוך והתנדבות. פעילות המרכז הארצי להצלת צבי הים, המשלבת טיפול בפרט, אישוש אוכלוסיות ושמירה על סביבת המחיה, היא אחת הדוגמאות הבולטות למאמץ הזה.

המרכז הארצי להצלת צבי הים במבואות ים 

הטלת צבי הים: שמורת טורטוגרו, קוסטה ריקה