שוליים פרומים - תיאטרון בתוך גלריות מוזיאון תל אביב

 

מיזם "שוליים פרומים" במוזיאון תל אביב לאמנות מארח קבוצות תיאטרון פרינג' שיעלו בחלליו השונים יצירות המפגישות בין אמנות התיאטרון לאמנות חזותית

 

 בתוך הגלריות ובחללים הפתוחים      צילום: רונית סבירסקי

 

כשתיאטרון פוגש אמנות

רעיון מקורי של העלאת הצגות פרינג' בחללים לא שגרתיים במקום על במות התיאטרון המוסדי החל לפני מספר שנים במוזיאון תל אביב והפך למיזם תחת הכותרת שוליים פרומים. כסאות ניידים או נייחים מוצבים בגלריות השונות של המוזיאון וההצגות מתרחשות בין המוצגים, הציורים והפסלים. בין קבוצות התיאטרון שמשתתפות במיזם: תיאטרון רות קנר, אנסמבל פספורט, תיאטרון קליפה, רננה רז, תיאטרון זיקית, תיאטרון מחול אבשלום פולק, מיטל רז ונוספים.

 

 במדרגות הנעות     צילום: רונית סבירסקי

 

הבחירה בשם שוליים פרומים מייצגת את היכולת של מוזיאון תל אביב לפרום את הגבולות הקונבנציונליים ולהשתמש בגלריות כמקום להשראה עבור יוצרי המופע או המחזה. סינרגיה שנרקמת בין סוגי אמנות שונים משיגה אפקט עוצמתי יותר. מופעי התיאטרון נבנים סביב הארכיטקטורה של המוזיאון ומתכתבים עם התערוכות המתחלפות ויצירות אמנות מהאוספים. התיאטרון יוצא מהמסגרת הקבועה שלו ונכנס לחללים חדשים, עם אפקטים של תאורה ותפאורה ייחודית. שילוב של שחקנים בין תמונות ומיצגים שחלקם שייכים לתערוכת הקבע ואחרים לתערוכות מתחלפות.

 

 אפקטים של תאורה       צילום: רונית סבירסקי

 

נופל מחוץ לזמן של אנסמבל פספורט

המופע נופל מחוץ לזמן הוא עיבוד לספר של דויד גרוסמן שהותאם לחללי מוזיאון תל אביב. שילוב של משחק, שירת א-קפלה, שימוש בווידאו ארט ואפקטים מיוחדים של תאורה. השחקנים משתמשים בדרגנוע שיורד אל קומת הקרקע כחלק מחלל ההתרחשות. הם עולים, יורדים, יושבים, מדברים ושרים כשהקהל יושב על כסאות ניידים בתחתית גרם המדרגות הנעות. את הדמויות ניתן לזהות בשמותיהן ועל פי התלבושות המאפיינות אותן, המורה הקשיש, הסנדלר, המיילדת, הקנטאור שהוא חצי סופר וחצי שולחן כתיבה, רושם קורות העיר, האישה במגדל הפעמונים והאיש ההולך. הם משתמשים בקיר הבטון החשוף כרקע להצגה והתקרה הגבוהה מוסיפה ממד חסר גבולות למופע.

 

 נופל מחוץ לזמן, אנסמבל פספורט      צילום: רונית סבירסקי

 

מחרב נומג של תיאטרון רות קנר

שם ההצגה הוא היפוך האותיות של מרחב מוגן. השם צמח תוך סיעור מוחות בסטודיו של הלהקה. הם שיחקו עם המילים מרחב מוגן, פרקו, הפכו, גזרו מילים, כתבו רשימה או שיר שמורכבים מהאותיות שלו. קבוצת התיאטרון של רות קנר אספה מסרוני ווטסאפ, חלומות, ציטוטי ראיונות מהרדיו והטלוויזיה, שיחות אישיות עם אנשים קרובים ומפגשים אקראיים עם עוברי אורח בהקשר ל-7 באוקטובר. כולן עדויות שאנשים ששמעו, צפו, קראו, ספגו, נחרדו, נשברו, התווכחו והגיבו לאירועים.

הם בחרו בתערוכת שמיני עצרת שמוצגת במוזיאון כחלל הנכון להעלאת העבודה. התערוכה היא אוסף של עבודות שניתן לפרש אותן בהקשר לטראומה הקשה גם אם הם נוצרו לפניה. כסאות הישיבה ממוקמים סביב הגלריה כשהם מופנים אל היצירות. הקהל מתבקש לחוש את החלל והיצירות, לחשוב על מילה וליצור את היפוכה. השחקנים משתמשים במילים האלה במהלך ההצגה. העבודה מבוצעת על ידי מקהלת דיבור שמעלה תובנות מורכבות ולעיתים מבלבלות.

 

 מחרב נומג, קבוצת התיאטרון רות קנר     צילום: רונית סבירסקי

 

יופי של תיאטרון קליפה

מופע מיוחד שמבוצע בתצוגת הקבע של אמנות ישראלית במוזיאון. פרפורמנס, שירה קלאסית, מוזיקה אלקטרונית ותנועה אקסטטית בעבודה שנקראת יופי. הקהל מובל על ידי המופיעים במסע חושי. הם משנים את תפקידם מרועים שמובילים את הצאן, לחומה שמקיפה את הקהל, מתערבבים בתוכו או מתרחקים. חילופי דברים חסרי חשיבות בין אנשים, שנאמרים באופן סתמי הופכים למציאות כשהם מולחנים ומבוימים בחלל הגלריה. המילים מקבלות ערך מוסף של יופי. היצירה כתובה באנגלית מתוך נקודת מבט חיצונית על המנטליות הישראלית וגם כדי ליצור מרחק מן המציאות שאנחנו נמצאים בה. העבודה נכתבה זמן קצר לפני 7 באוקטובר ועכשיו היא מהדהדת את תחושת ההפקרה והפגיעות.

 

 יופי, תיאטרון קליפה      צילום: רונית סבירסקי

 

צוות של טלוויזיה אמריקאית שמגיע לסקר ולראיין נתקל בדלתות סגורות כשהמרואיינים כלואים בפנים והם בחוץ. הטקסט נכתב על ידי אריאל ברונז והיצירה הקולית בנויה כרקוויאם עכשווי בביצוע חי של חמישה קולות. המלחין רועי בן סירה יצר מנעד שנמתח מימי הביניים עד ימינו, עם נגיעות במסורתי ובאוונגרד. לכל אלה הוסיף רע מוכיח ביטים אלקטרוניים.

 

פרפורמנס בין היצירות      צילום: רונית סבירסקי

 

טניה כהן-עוזיאלי, מנכ"לית מוזיאון תל אביב לאמנות: "שיתוף הפעולה בין המוזיאון וקבוצות התיאטרון הוא הרבה מעבר 'לספק אולם להצגה'. המוזיאון מאפשר ליוצרים "לפלוש" לחללי התערוכות והמרחב הציבורי. הפעולה של התיאטרון המתרחשת בגלריות, מתקיימת כחלק מתפיסה אמנותית שוברת כללים ומגבירה אנרגיה תרבותית. היא מחברת בין דיסציפלינות שונות המגיבות זו לזו, מפתחת דיאלוג בין שפות שונות, משלבת בין חי לדומם ומפגישה בין ההיסטוריה והעבר לבין ההווה של היוצרים העכשוויים. כמו אמנות שחיה בבית מלא בחפצים יקרי ערך המשמשים לה כחומר מקור ליצירה חדשה וייחודית למקום בו היא מוצגת. מיזם "שוליים פרומים" מחבר בין הפרינג' הנועז והמשוחרר לבין המוזיאון המשמש בשמו המקורי כ"היכל המוזות", ומייצר עבור הקהל חוויה תיאטרלית-אמנותית המספרת סיפור חדש ואותנטי."