רמת מנשה על המפה העולמית

 

"צעד קטן לעולם, צעד גדול לטבע בישראל". הפלא הזה התרחש כשארגון אונסק"ו העולמי הכריז על חבל ארץ רמת מנשה כ"מרחב ביוספרי" בשנת 2012.

 

אם להגדיר את המושג המורכב הזה בשפתם של תושבי האזור הרי שהם רוצים להוריש לילדיהם את מה שיש להם. למזער ולהקטין את השינויים שמתרחשים בעידן המודרני ולהותיר לדורות הבאים נוף ירוק, איכות חיים, אקולוגיה, לשמר את ערכי החקלאות המסורתיים ולאזן בין פיתוח לשימור. 

 

חלקת יער בת מאה שנים   צילום: רונית סבירסקי

 

להשאיר לדורות הבאים

תהליך המרחב הביוספרי לא קרה בין לילה ולמעשה החל לפני כעשור כשקק"ל והמועצה האזורית מגידו תכננו את פארק רמת מנשה מתוך ראייה סביבתית רחבה. התוכנית כללה בתחום הפארק גם את היישובים והשטחים החקלאיים. השטח הכולל של חבל ארץ רמת מנשה משתרע על פני 84 אלף דונמים וכולל את גוש היערות הגדול ביותר בארץ, שמורות טבע, חלקות חקלאיות, שדות מרעה ושישה ישובים כפריים ביניהם: הקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט, רמות מנשה ומושב עין העמק. גבולות המרחב הביוספרי הם בוואדי מילק מצפון, נחל הקישון ממערב, ממזרח קיבוץ גבעת עוז ומדרום רמת מנשה וחלק מעמק יזרעאל.

 

כשאונסק"ו מגדירה מרחב ביוספרי זה נשמע כך: "ביוספרה היא המעטפת החיה של כדור הארץ שבה חיים בני אדם, בעלי החיים והצומח. מרחב ביוספרי נוצר כשיש איזון בין האדם לסביבתו והוא דואג לאיכות חייהם של הדורות הבאים". במקרה של תושבי רמת מנשה הם הפכו את החזון למציאות על ידי שימור החקלאות בשנים שבהן החקלאות כמעט נעלמה. דאגו לתכנון של בנייה ותעשייה תוך התחשבות בטבע, שמירה על ניקיון, מיחזור אשפה, טיפוח היערות, שמירת הקרקע מתהליכי ארוזיה, פיתוח הנוי, פעילויות קהילתיות בטבע, שבילי טיול רגליים ומסלולי אופניים ביערות. כל התהליכים האלה בוצעו תוך שיתוף פעולה מלא עם קק"ל והמועצה האזורית.

 

גשר מעל נחל השופט    צילום: רונית סבירסקי

 

תצפיות נוף 

רמת מנשה בנויה מגבעות עגולות ונמוכות שאינן עולות על 400 מטרים מעל פני הים. מרבית השטח מכוסה ביערות שניטעו על ידי האדם עם שמורות מרשימות של אלון התבור. פלגי מים זורמים, צמחיית נחלים ועץ בר נדיר בשם "אולמוס שעיר". בחודשי האביב ותחילת הקיץ ניתן לראות באזור אלפי פרפרים בצבעים שונים וחדי העין יקלטו את הצבאים שחיים ביערות. אחת מתצפיות הנוף המרשימות נמצאת בלב יער הקיבוצים במקום בו הוקם אתר ההנצחה המרכזי לחללי תנועת הקיבוצים. שביל כניסה מרשים מוביל אל מבנה בטון גבוה השולט על פנורמת נוף של 360 מעלות. עמק יזרעאל פרוש למרגלותיו, באופק רכס הרי נצרת, מפרץ חיפה והכרמל. יקנעם, רצף יערות הכרמל ומגידו, גבעה 400, שהיא הגבוהה ביותר באזור, התבור וגבעת המורה. בסמוך לאנדרטה נמצא היער הוותיק ביותר ברמת מנשה ובו עצים בני מאה שנים. לצדם ניצבת מצבה לזכרו של הטייס רמי יפה שנהג לרכב על אופניים בשבילי הפארק. קק"ל הקימה את האנדרטה והכשירה שביל מעגלי של 28 קילומטרים לרכיבה בלב היער.

 

תצפית נוף מיד הנופלים ליערות ולעמק יזרעאל   צילום: רונית סבירסקי

 

במרחק נסיעה קצר משם מגיעים לחורבת בית ראש שנמצאת בגובה 360 מטרים מעל פני הים. בין עצי היער נפתחים חלונות נוף לעמק יזרעאל, רכס זכרון יעקב, רמת הנדיב, חדרה, הר חורשן ורמות יששכר. על ראש הגבעה התגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית. במלחמת העצמאות שימשה הגבעה מוצב של "צבא ההצלה" של קאוקג'י, שניסה לכבוש את משמר העמק. נחל משמר העמק יורד מחורבת בית ראש וחובר אל נחל הקישון. חולפים על פני עין שולמית ונחל גחר מיובליו של נחל הקישון. בנחל עוברת מנהרת מנשה של המוביל הארצי. בהר גחר המתנשא לגובה 230 מטרים מעל פני הים קק"ל הקימה חניוני פיקניק.

 

נחלים ומעיינות

נחל השופט, הוא נחל איתן שופע מעיינות ומנקז את המדרונות המזרחיים של רמת מנשה. הוא זורם לאורך שבעה קילומטרים כשמוצאו בין מושב עין העמק לקיבוץ רמת השופט. אחת הנביעות המרכזיות שלו היא עין ריחנייה. הנחל זורם בין הגבעות המעוגלות, חוצה את קיבוץ הזורע ומגיע אל המרחבים הפתוחים של עמק יזרעאל. על גדותיו צמחיית נחלים עבותה, ערבות ואולומוס שעיר. קק"ל הכשירה לאורך אפיק הנחל מסלול נגיש לבעלי מוגבלויות.

 

עין חשרת - מעיין אמי   צילום: רונית סבירסקי

 

עין פארור נובע לצד גדת נחל השופט. מצפון למעיין ניצבים צמד ברושים שהפכו לסמל. הם עומדים זקופים ובודדים בלב המרחב הפתוח לזכרם של השומרים יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, שנפלו על הגנת המקום בשנת 1936. בסמוך נמצאת "חוות עמק השלום", שנוסדה בשנת 1960 על ידי טייס גרמני, הפכה במהלך השנים למרכז פעילות של עמותת לוטם לבעלי מוגבלויות ופתוחה לציבור הרחב. אתר נוסף בעל חשיבות היסטורית הוא בסיס הגדנ"ע ג'וערה (גבעת נח) שניצב על גבעה בלב רמת מנשה. מבנה בעל שתי קומות ששימש את ראשוני קיבוץ עין השופט ולאחר שעברו ליישוב הקבע הפך לבסיס אימונים של ההגנה והפלמ"ח.

 

תחיית אלון התבור

במהלך הטיול ניתן לראות מכוורות פעילות של דבורים, מתחם גדול של עדרי בקר ושטחים חקלאיים מעובדים. אחת התופעות הנדירות שהופכות לחלק מהמרחב הביוספרי הצליחה להפתיע אפילו את היערנים הוותיקים. בעשור האחרון החל עצי אלון התבור להזריע את עצמם ועל פני שטחים עצומים ניתן לראות עצי אלון צעירים בשלבים שונים של צמיחה. משתילים זעירים ועד בוגרים רעננים, שמחזקים את התקווה כי יום אחד יהיה פה יער עבות כמו לפני מאה שנים. בהרשמה מראש לסיורים: 1-800-350-550 

 

דבוראים בפעולה ברמת מנשה  צילום: רונית סבירסקי