המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס פותח פרק חדש במדיטק חולון
חללי תצוגה חדשים, תערוכות מקור ומבט עדכני על תרבות הקריקטורה והקומיקס בישראל
המשכן החדש של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס במתחם המדיטק בחולון צילום: רונית סבירסקי
מעבר למתחם המדיטק ושינוי המרחב המוזיאלי
אחרי תקופת מעבר ושינוי, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס החל לפעול במשכנו החדש במתחם המדיטק בחולון. המעבר הפיזי למרכז התרבות העירוני אינו רק שינוי כתובת, אלא מהלך שממקם את המוזיאון בלב העשייה התרבותית של העיר, לצד מוסדות תרבות נוספים, ומעניק לו חללים עדכניים ותשתית תצוגה מודרנית.
דמות הקומיקס של "שרוליק" בכניסה למוזיאון צילום: רונית סבירסקי
המוזיאון כארכיון חי של הומור חזותי
המוזיאון, שנוסד מתוך תפיסה של שימור והנגשת תרבות הקריקטורה והקומיקס בישראל, פועל כמרחב חי של הומור חזותי, איור סאטירי וסיפור מצויר. לאורך השנים נבנה בו ארכיון רחב היקף הכולל עבודות מקור, סקיצות, פרסומים היסטוריים ותערוכות מתחלפות, המשקפות את התפתחות השפה הגרפית המקומית ואת הדיאלוג המתמשך בין אמנות, חברה ופוליטיקה.
החללים החדשים מאפשרים תצוגה מגוונת וגמישה יותר, תוך שילוב אמצעים אינטראקטיביים והתאמה לתערוכות מתחלפות. הביקור במוזיאון נע בין מבט נוסטלגי אל תולדות הקריקטורה העברית לבין מפגש עם יצירה עכשווית, ניסיונית ולעיתים גם אישית מאוד. אין זו חוויית מוזיאון שקטה במובן הקלאסי, אלא מרחב שמזמין קריאה, התבוננות וחיוך, ולעיתים גם מחשבה ביקורתית.
מרחב הפעילות וההתנסות לקהל הצעיר צילום: רונית סבירסקי
גיבורים כחול־לבן: גיבורי־על בזירה המקומית
לרגל פתיחת המשכן החדש נפתח מקבץ תערוכות רחב, המציע חתך מייצג של התחום. התערוכה המרכזית, "גיבורים כחול-לבן", עוסקת בדמותו של גיבור-העל בהקשר המקומי. בעוד שתרבות הקומיקס האמריקאית ביססה לאורך עשורים דמויות מיתולוגיות בעלות כוחות על, הקומיקס הישראלי התפתח במסלול שונה, ולעיתים נטה לריאליזם, סאטירה או אלגוריה. התערוכה בוחנת את הניסיונות לעצב גיבורי-על מקומיים, דרך עבודות של עשרות מאיירים ואמנים ישראלים.
מבט אל חלל התערוכה "גיבורים כחול לבן" צילום: רונית סבירסקי
אורי פינק בשיחה על הדמויות והיצירות צילום: רונית סבירסקי
העבודות אינן מציגות דמות אחת אחידה של גיבור, אלא קשת רחבה של פרשנויות – מגיבורים יומיומיים ועד דמויות פנטסטיות, מהומור קליל ועד אמירות חברתיות. אחד מחללי התצוגה מוקדש לעבודות הנצחה ליוצרים צעירים שנהרגו באירועי השבעה באוקטובר, ומציג איורים ויצירות קומיקס שנותרו כעדות ליצירה שנקטעה. השילוב בין שפת הקומיקס לבין הזיכרון האישי והקולקטיבי יוצר רובד תצוגה טעון אך מאופק.
גיבור על מעולמו האיורי של אורי און צילום: רונית סבירסקי
שושקה נגד פורצי האינטרנט – מעבודותיו של זאב אנגלמאיר צילום: רונית סבירסקי
טל טנא־צ'צ'קס לצד גיבורות העל מעשה ידיה צילום: רונית סבירסקי
זוכי פרס עיפרון הזהב: מפת דרכים של הז’אנר
לצד זאת מוצגת תערוכה הסוקרת את זוכי "פרס עיפרון הזהב", הפרס השנתי של המוזיאון המוענק ליוצרים בולטים בתחום הקריקטורה והקומיקס. התצוגה מתפקדת כמעין מפת דרכים של הז’אנר בישראל, דרך סגנונות, תקופות וקולות שונים שעיצבו את השדה המקומי. זוהי הזדמנות להיחשף לרצף יצירתי המשתרע על פני עשורים ולראות כיצד הומור חזותי משקף מציאות משתנה.
זוכי פרס עפרון הזהב צילום: רונית סבירסקי
חלוצי הקריקטורה העברית: מבט היסטורי
תערוכה נוספת, "חלוצי הקריקטורה העברית", מחזירה את המבקרים אל ראשית ימי הקריקטורה בארץ. העבודות ההיסטוריות אינן רק פריטי ארכיון אלא תזכורת לכוחה של הקריקטורה ככלי פרשני, ביקורתי ולעיתים גם נבואי. דרך קווים בודדים, הגזמה מחושבת ושנינות חזותית, הצליחו האמנים ללכוד רגעים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים שהפכו לחלק מהזיכרון הקולקטיבי.
קריקטורה של פרידל מקבלת את פני המבקרים בכניסה לשירותים צילום: רונית סבירסקי
מציירים צחוק: מאחורי מנגנון הבדיחה המצוירת
במישור אחר לגמרי פועלת התערוכה "מציירים צחוק", תערוכה פעילה ואינטראקטיבית המפרקת את מנגנוני ההומור החזותי. במקום להתבונן רק בתוצאה הסופית, המבקרים מוזמנים להיכנס אל מאחורי הקלעים של הבדיחה המצוירת – להבין כיצד נבנה פאנץ’ ויזואלי, כיצד פועלת שבירת ציפיות, ואיך הבעה קטנה של דמות משנה את המשמעות כולה. עמדות ההתנסות מאפשרות לילדים ולמבוגרים להתנסות בעצמם ביצירת קומיקס, משחקי דימוי והומור גרפי.
הרכבת הבעות פנים במתחם הפעילות לילדים צילום: רונית סבירסקי
קנגורו מבקש דמי כיס מאמא צילום: רונית סבירסקי
אסיפת הורים של משפחת עצלנים, יצירת האמן נירמו אלנבוגן צילום: רונית סבירסקי
קיר היוצרים: דיוקן מצויר של השדה המקומי
אחד האלמנטים הבולטים בחלל הוא קיר דיוקנאות מצויר רחב-ממדים, המאגד יוצרים מרכזיים בתולדות הקריקטורה והקומיקס בישראל. הקיר פועל כמחווה מצטברת – גם תיעוד, גם הצדעה וגם תזכורת לריבוי הקולות והסגנונות שפעלו ופועלים בזירה המקומית.
יונתן וקסמן וקיר הדיוקנאות שיצר צילום: רונית סבירסקי
ביקור במוזיאון כחלק מיום תרבות בחולון
המעבר למשכן החדש משתלב במהלך רחב יותר של עיריית חולון לריכוז מוסדות התרבות במתחם המדיטק, מהלך שיוצר רצף תרבותי נגיש וברור למבקרים. עבור הקהל, המשמעות פשוטה: ביקור במוזיאון יכול להשתלב בקלות ביום תרבות עירוני, לצד תיאטרון, ספרייה או תערוכה נוספת.
זאב אנגלמאיר נפרד מ-PINK מחווה לזכרה של ענבר היימן צילום: רונית סבירסקי
במהלך השבועות הראשונים לפעילות במשכן החדש הכניסה למוזיאון מוצעת ללא תשלום, ובהמשך יפעל המוזיאון במתכונת רגילה. שעות הפעילות המגוונות מאפשרות ביקור בשעות הבוקר או הערב, בהתאם לאופי הקהל.
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס ממשיך למצב את עצמו כמוסד ייחודי בנוף המוזיאלי בישראל – כזה שאינו עוסק רק באמנות פלסטית במובנה הקלאסי, אלא בשפה חזותית יומיומית, חדה, נגישה ורלוונטית במיוחד למציאות המקומית.