גלריה לאמנות עכשווית בבית באר בן 100 שנים

 

רמת השרון מציינת בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה ובין ההפתעות שמצפות למבקרים ישנם אתרים חדשים שמשלבים חדש עם ישן. אחת האטרקציות היא הגלריה העירונית שהוקמה סביב באר המים ההיסטורית ובימים אלה מוצגת בה תערוכה של אמנות עכשווית מתוך האוסף המיוחד של דורון סבג

 

 "טווס מעלה גירה" של סיגלית לנדאו - היצירה ממוקמת על פי הבאר     צילום: רונית סבירסקי

 

סיפורה של הגלריה התחיל במפגש מיקרי על מדרגות העירייה בין ראש העיר דאז והאדריכל ערן יעקבי שחלם לתכנן גלריה לאמנות במתחם באר המים ההיסטורית ברחוב ויצמן בלב רמת השרון הוותיקה מול בית הדואר הישן והאנדרטה לזכר הנופלים. ראש העיר נתן את אות הזינוק ומשרד האדריכלים של רותי וערן יעקבי הגישו את ההצעה האדריכלית לפרויקט.

באר המים ההיסטורית נחפרה בעבודת ידיים בשנת 1927 והגיעה לעומק של 45 מטרים. היא נועדה לאגור מים שיספקו את צריכת היישוב הצעיר שהוקם בשנת 1923 בשם עיר שלום. המתיישבים שהגיעו למקום התרשמו מהאוויר הנקי, מהגבעה הנישאה שנשקף ממנה נוף נפלא ובאופק הים. הם עסקו בגידול טבק שלא צלח אבל נותר מכך רחוב אחד ברמת השרון ששמו הטבק. באותן שנים הקימו על גג מבנה הבאר עמדת שמירה של ההגנה ומאחוריה הוצב מפעל קירור שבו הוסתרו כלי נשק. במהלך השנים הבאר ננטשה, המפעל נסגר והמתחם הפך למגרש גרוטאות.

 

 יצירתו של אורי קצנשטיין מתוך הסדרה משפחת האחים     צילום: רונית סבירסקי

 

התוכנית האדריכלית לבניית הגלריה התקבלה ואושרה אולם לקח מספר שנים עד שהפרויקט יצא לדרך והושלם. שילוב של מבנה לשימור עם גלריה מודרנית דרש התייחסות אדריכלית יצירתית. הם תכננו מעטפת שקופה שמקיפה את המבנה ההיסטורי וכך גם ניתן לראות חלק מן המיצגים כשחולפים על המדרכה מחוץ לגלריה. החצר האחורית שהייתה בה בריכת אגירה הפכה למעין אמפיתיאטרון קטן עם מושבים שניתן לקיים בו מופעים, פעילויות וסדנאות. שביל גישה עוקף את הגלריה ומאפשר כניסה אל החצר האחורית ישירות מהשדרה מבלי לעבור דרך המתחם הסגור.

 

 

הגלריה מעוצבת כקוביות לבנות של חללים המתאימים להצגת תמונות, פסלים, מיצגים ווידאו ארט והמסדרון החיצוני שחשוף לרחוב. באר המים ההיסטורית זכתה לכבוד מיוחד ולחלל שמוקדש לה. דק עץ מוגבה מרצפת הגלריה מקיף אותה מכל עבריה והפתח כוסה בזכוכית שקופה שממנה ניתן לצפות בעומק הבאר, בסולם שבו ירדו ובשיטת השאיבה שהייתה נהוגה באותם ימים. על התקרה נותרו קורות העץ ופסי המתכת שתמכו את הגג.

 

 

על משטח הזכוכית של הבאר ההיסטורית הוצבה יצירה של האמנית סיגלית לנדאו "טווס מעלה גירה". זוהי דמותו של סנט סבסטיאן שתקעו בו חיצים ובאורח נס הוא נותר בחיים. היצירה עשויה מעיסת נייר וסדרה של חיצים נעוצים בגבו. הרכבת הפסל לצורכי התערוכה נעשתה בעזרת רסטורטורית שהרכיבה אותה, השלימה שברים וקרעים וקיבעה מחדש את החיצים. מתחת לדמות המעונה נשקפים קירות האבן של הבאר ההיסטורית וסולם הברזל שירדו בו.

 

 יצירת האמן אקסל גייס "הפתיינית"     צילום מהתערוכה: רונית סבירסקי

 

בכניסה לגלריה מציץ אל הרחוב פסלו של האמן אוהד מרומי, אמן רב תחומי שידוע בפסליו גדולי הממדים. הפסל "עיוור בעזה" מתאר דמות גדולה, כפופה שפופה, נשענת על קב עץ רעוע. הדמות עשויה מקלקר שמייצג שבריריות וזמניות חולפת. מול על הקיר המשקיף אל החוץ מוצגת סדרת צילומים של אמנים ישראלים ובין-לאומיים. מתוך 1500 יצירות האמנות שאסף דורון סבג במהלך השנים בחרה אוצרת התערוכה רווית הררי בעזרת אוצרת האוסף דנה גולן מילר עבודות נבחרות שעוסקות כרוח התקופה בבידוד חברתי, תלישות וניכור לצד ערגה וגעגוע. התערוכה קבלה את השם "ואם נתקרב" ומוצגות בה עבודות שנוצרו במהלך שלושה עשורים בין 1987 ל-2017.

 

 פסלו של האמן אוגו רונדינונה "העורג" בהשראת עמודי הסטואייג'      צילום מהתערוכה: רונית סבירסקי

 

בחלל אחד זו לצד זו תלויות על קיר לבן יצירות של מיטב האמניות הישראליות המפורסמות מיכל רובנר, מיכל נאמן ודגנית ברסט, שיצרה מגזרי עיתונות את תמונתו המפורסמת של אנואר סאדאת מנשק את אדמת הארץ. אמנים ידועים נוספים שעבודותיהם נבחרו להשתתף בתערוכה הם: מיכאל בורמנס, עדי ברנדה, אקסל גייס, מיכאל גרוס, נורית דוד, מרלן דומא, אוסקר קורסאר, יורי כץ, אורי ניר, קיקי סמית, אולף קונמן, טליה קינן, אורי קצנשטיין ואחרים.

 

הגלריה השקופה סביב בית הבאר      צילום: רונית סבירסקי

 

חלק חשוב ביצירה התערוכה היה שיתוף הפעולה עם בית הספר לאמנות אלון ברמת השרון. שתי עבודות סאונד הוזמנו מתלמידי כיתה י"ב מתוך רצון להוסיף קול צעיר ועדכני לעבודות שרובן נוצרו עוד טרם הולדתם של התלמידים. הם כתבו והקליטו בקולותיהם סיפורים אישיים, נקודות מבט ופרשנויות ליצירות השונות. פרויקט סאונד נוסף עסק בעשר עבודות נבחרות שעבורן כתבו והקליטו סיפוריים מדומיינים, קולנועיים ששואבים את ההשראה מהדמויות המופיעות ביצירות. הפסקול מלווה את המבקרים במהלך הביקור ומהדהד בחללי הגלריה. פרויקט נוסף היה כתיבת טקסטים פרשניים לעבודות שנעשו בהדרכת צמד האוצרות וניתן להקשיב להם על ידי סריקת ברקוד הצמוד לעבודה.

 

הגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון, שדרות וייצמן 20, רמת השרון. שעות פתיחה : שני – חמישי בין השעות 09:00 -17:00, שישי-שבת בין השעות 10:00-14:00