בית ראשונים הרצליה: מסע בזמן אל סיפור החלוצים, הסליקים ו'הגן הקסום'
הצצה נדירה לביתם של ברוך ושרה צ'יזיק: המקום שבו הפך חלום חקלאי לגן בוטני נדיר, הסליקים הסודיים והמנהרה הרומית שהצילה את המושבה
חפצים מקוריים מתקופת החלוצים שמוצגים בצריף צילום: רונית סבירסקי
בין בתים עירוניים ומרכז מסחרי מתגלה פנינה נסתרת שכולה גן פורח יפהפה. במרכז הגן ניצב צריף עץ ובצמוד אליו נמצא מבנה אבן שעליו כתוב באותיות שחורות גדולות "בית ראשונים". ממרפסת המבנה בקומה השנייה משקיף פסל בדמותו של בנימין זאב הרצל בהשראת הצילום המפורסם שלו ממלון "שלושת המלכים" בבזל.
בית האבן ומרפסת הרצל צילום: רונית סבירסקי
תמונת קבוצתית של המייסדים שהשתתפו בהגרלת המגרשים ב-1925 צילום מהתצוגה: רונית סבירסקי
על הגדר הירוקה ברחוב הנדיב בהרצליה, שבו נמצא בית הראשונים, תלו צילומים בשחור-לבן מימי החלוצים. בהם ניתן לראות את חגיגות העשור להרצליה, צמד חלוצים בחצר המשק, מכון המים, בית היולדות, בית מלון וילדים שמשחקים בחצר. חומת אבן גבוהה מובילה דרך שער ברזל אל גן בוטני מטופח עם מרחבי דשא גדולים.
האגרונום של הצבא הטורקי הקים גן ישראלי
השלט 'גן קסום בלב העיר' מספר את סיפור ביתם הפרטי של ברוך ושרה צ'יזיק שהיו מראשוני המתיישבים והפכו את המקום לגן ניסיונות בוטני. הזוג צ'יזיק התחתנו בדמשק במלחמת העולם הראשונה. ברוך היה אגרונום ושירת כגנן ראשי בצבא הטורקי. הם עלו לארץ ישראל והשתתפו בהגרלת המגרשים שהתקיימה במושבה הרצליה ב-12 במאי 1925 על פי מפה שתכנן האדריכל ריכרד קאופמן. הם הגרילו מגרש בשטח של עשרה דונם והוא היה עבורם הגשמת חלום לגדל צמחים ועצים על אדמת ארץ ישראל. ברוך עזר לחקלאים במושבה, סייע בנטיעת אקליפטוסים ולימד בבית הספר על צמחים. שרה יזמה חוג לתיאטרון והקימה ספרייה עירונית. היא אהבה לארח ומכרה זרי פרחים מהגן הניסיוני לאנשי המושבה.
הגן הבוטני של שרה וברוך צ'יזיק שממשיך לפרוח עד היום צילום: רונית סבירסקי
צאצאי משפחת צ'יזיק הפכו בעזרת עיריית הרצליה את הבית והגן למוזיאון בית ראשונים במטרה לספר את סיפור המקום ולשמר את אוסף הצמחים. בגן המקורי נשתלו ארז לבנוני, חבוש יפני, מורינגה, אגוז מלך ואחרים. בשנות ה-30 הוא הביא מספר עצי פיסטוק (בוטנה) מאיראן עבור יישוב בחברון אבל ההזמנה בוטלה והעצים צומחים עד היום בבית ראשונים. היו בו משתלה ומנבטה ועשרות מיני ציפורים, דבורים ופרפרים. הגן שינה את פניו במהלך השנים אך עד היום יש בו עצים וצמחים שנשתלו לפני כמעט 100 שנים וציוצי הציפורים נשמעים מכל עבר. בחצר בית הראשונים הוצבו כלים וחפצים מימי תחילת המושבה. פסל של קודחי הבאר הראשונה ב-1925 וסביבו כלים חקלאיים שנתרמו על ידי צאצאי המייסדים.
קודחי הבאר הראשונה בהרצליה ב-1925 צילום: רונית סבירסקי
צריף, מקרר קרח ומכונת זינגר: החיים במושבה הראשונה
צריף העץ המקורי, שנותר מאותם ימים, שוחזר והוצב בפתח המבנה. בצריף מוצגים כלי בית וחפצים ששימשו את החלוצים. קנקני חלב, פרימוסים, מאזנים, מסחטת מיץ ידנית, מכונת חישוב של מכולת, מיכל לחץ גדול להכנת סודה לקיוסק, גיגית כביסה, מקרר שעבד על בלוקים של קרח, קומקומי תה ומגהץ פחמים. במעבר בין הצריף למבנה האבן הציבו בממדי ענק את התמונה הקבוצתית של החלוצים שהגרילו את הקרקעות.
קנקני חלב ופרימוסים מקוריים צילום: רונית סבירסקי
מתקן הכנת סודה גדול לקיוסק המושבה צילום: רונית סבירסקי
כביסה ידנית בגיגית צילום: רונית סבירסקי
מקרר ישן שפעל על בלוקים של קרח צילום: רונית סבירסקי
בתי האבן הוקמו לצד הצריפים לאחר ההגרלת המגרשים. הבתים היו בני קומה אחת ותוכננו בקווים אדריכליים ישרים ופשוטים. במוזיאון מוצג חדר כפי שרוהט על ידי משפחת צ'יזיק. אריחים צבעוניים קישטו את הרצפות ויצרו מראה דמוי שטיח. הרהיטים היו מעץ מלא בגוון כהה ולצד החפצים השימושיים הציבו עבודות אמנות של 'בצלאל' ועבודות יד עשויות מתחרה. תנור חימום שפעל על נפט, מכונת תפירה מתוצרת זינגר ורדיו שהיה פריט חשוב בכל בית. עד 1936 שמעו שידורים מהעולם ואחר כך התחילו להאזין לתוכניות בעברית. על משפחתו של ברוך צ'יזיק אפשר ללמוד מהתמונות שמוצגות בחדר המשוחזר. אחותו, שרה צ'יזיק נפלה בקרב על תל חי בי"א באדר יחד עם טרומפלדור. אפרים, אחיו נפל על הגנת קיבוץ חולדה ב-1929. עמירם בלניקוב בן אחותו נפל ב-1946 בקרב על המשטרה הניידת בשרונה.
החדר המקורי של בני משפחת צ'יזיק ורצפת האריחים הצבעוניים צילום: רונית סבירסקי
מיצגי פסלים בדמויות גברים ונשים מחיים את התקופה בעזרת הבגדים וכלי העבודה שלהם. מיצג מיוחד מוקדש למגדלי עצי ההדר ובעיקר התפוזים. במושבה פעל בית אריזה שבו מיינו וארזו את הפרי בארגזי עץ. התפוזים שווקו תחת השם אפולוניה וזכו בפרס ראשון בתערוכה שהתקיימה בלונדון ב-1937. בפינת ההפעלה לילדים תלו כובעים בהשראת כובעי המתיישבים הראשונים ובגדי חלוצים שאפשר להתחפש ולהצטלם איתם. הקמת מפעל המים של הרצליה מוסבר על ידי מיצב עם לחצנים שניתן ללחוץ, לקבל הסברים ולענות על חידות.
פסלי חלוצים, הבגדים, האביזרים וכלי העבודה צילום: רונית סבירסקי
בית האריזה שבו נארזו תפוזי "אפולוניה" שזכו בפרס בלונדון בשנת 1937 צילום: רונית סבירסקי
מורשת של גבורה: סיפורי ההגנה והסליקים בהרצליה
הקומה השנייה מוקדשת למגינים והלוחמים. אנשי המושבה לקחו חלק במבצעי ההעפלה עוד לפני קום המדינה. אנשי ההגנה שהיו בין המתיישבים קיבלו בחסות החשיכה את המעפילים שהגיעו לחוף באזור שבין הרצליה לשפיים. כדי להסוות את הפעילות הקימו על החוף תחנת הצלה לרוחצים בים ובלילה היא שימשה כבסיס להעברת העולים מהאונייה אל החוף בסירות המציל. במוזיאון מוצג קיר עם מפת הים התיכון ונתיבי המים שדרכם הוברחו העולים. בתוך ויטרינות זכוכית מוצגים מכשיר קשר, סיפורו של סליק הנשק, בעלי מלאכה שייצרו ידנית רימוני יד ומוקשים. אקדח אישי וספר תנ"ך הם הסמלים שאיתם השביעו את חברי ההגנה החדשים. הטקסים נערכו בתעלות חשוכות לאור עששיות. הלוחם החדש הניח את ידו על ספר התנ"ך וביד השנייה על האקדח ונשבע את שבועת האמונים להילחם למען העם והמדינה.
מפת נתיבי הברחת המעפילים בספינות בדרכן לארץ ישראל צילום: רונית סבירסקי
תצוגת פעילות ההגנה בהרצליה צילום: רונית סבירסקי
המלחמה ב'באסה': ייבוש הביצה והקמת מפעל המים
החקלאים ותושבי האזור סבלו מהביצה שכונתה 'הבאסה'. בתהליך הכשרה הקרקע הם פעלו לייבוש הביצה שכלל את המנהרה העתיקה מהתקופה הרומית-ביזנטית. המנהרה נחפרה בתקופה הקדומה במטרה לנקז את מי הביצה אל הים. עם השנים היא נסתמה מסחף האדמה והאבנים והאזור כוסה שוב בביצה שורצת יתושים ומלריה. המתיישבים הראשונים חפרו וניקו אותה במשך חודשים רבים. חלקם חלו בקדחת, סבלו מחום ומאפיסת כוחות אבל בסופו של דבר הצליחו לפנות אותה ומי הביצה זרמו שוב אל הים.
דגם של עובדי החקלאות בתחילת המאה ה-20 צילום: רונית סבירסקי
ממנהרה רומית למטווח סודי: כך הפכה הרצליה למעוז ההגנה
הרצליה הייתה מוקפת בכפרים ערביים ומאהלים בדואים. בשנים הראשונות שררו יחסי שכנות טובה אבל המתיחות הלכה וגברה והתושבים בקשו עזרה מארגון ההגנה. כמעט כל חברי המושבה הצטרפו לארגון ההגנה. כשמספרם של המתנדבים גדל חיפשו מקום ראוי לקיים בו אימונים באש חיה מבלי שאנשי הצבא הבריטי יבחינו בכך. הפתרון נמצא במנהרה העתיקה שהסתתרה מתחת לגבעות. בחודשי הקיץ היבשים בנו בתוכה מחסן סתרים לרובים והציבו סולם לעלייה ולירידה.
טקס השבעת חברי ההגנה על התנ"ך והאקדח צילום: רונית סבירסקי
במקום התאמנו במטווחים מתחת לאדמה, הציבו תחנת ממסר לאיתות על מגדל המים והקימו מפעל תחמושת שהיווה אבן היסוד להקמת 'תע"ש'. המפעל מוקם בתחתית באר ובמשך שנה ייצרו בו אלפי רימונים. הקימו מחסני נשק, סליקים גדולים במקומות מסתור וסליקים קטנים בבתים הפרטיים. המושבה הפכה למעוז חזק ולא הותקפה על ידי הערבים במאורעות ובמלחמת העצמאות. ב-1948 הוקם בשטח המושבה שדה תעופה קרבי שהפך לאזרחי ופעל עד המאה ה-21. וכדברי הרצל שהעיר נקראת על שמו "אם תרצו אין זו אגדה".
מוזיאון אלי כהן בהרצליה: סיפורו של המרגל הישראלי שהפך לאגדה
שביל ישראל יקום - תל אביב מקטע 19
