יש פיל באולם - ZŌ המופע החדש של אוהד נהרין ללהקת בת שבע
מופע שמדבר חמש שפות, רקדנים ורקדניות שרוקדים ושרים, רגעים של חושך והפיל הענק שלא מדברים עליו – היצירה החדשה של אוהד נהרין עולה על במת סוזן דלל בדצמבר 2025
_1766330476.jpg "אוהד נהרין, להקת בת שבע, ZŌ צילום: אסקף")
ZŌ - מופע המחול של להקת בת שבע צילום: אסקף
אוהד נהרין הוא הבינה הטבעית של עולם המחול. כשהוא אומר שהרעיונות נובעים ממנו תוך כדי תנועה אפשר להאמין לו. בחזרה הגנרלית הוא עוצר את הלהקה ומבקש מאחת הרקדניות להתחיל לשיר. למרות הסיטואציה המלחיצה היא מתחילה לשיר וממשיכה לנוע. נהרין בוחן בריכוז את התוצאה וכבר בודק את האפשרות לשלב את השירה במופע. הוא מצליח להפתיע את עצמו, את הרקדנים ואת הקהל בכל מופע מחדש. היצירה שתעלה בבכורה בדצמבר 2025 נקראת ZŌ שמשמעותה ביפנית היא פיל. אמנם זה פיל שלא רואים אותו ולא מדברים עליו אבל המסר ברור. בחדר יש פיל קולקטיבי ואישי. הוא של כל אחד מאיתנו ושל כולנו יחד. נהרין אומר שאולי נרקוד קצת אתו או אולי גם עליו.
_1766330612.jpg "אוהד נהרין, להקת בת שבע, ZŌ צילום: אסקף")
צילום: אסקף
צלילים בתנועה – הרמקולים שהופכים את אולם ורדה לחוויה רב-חושית
לנהרין אולי יש פילים בחדר אבל אין לו פרות קדושות בכל מה שקשור במחול. הוא יוצר שילובים שלא מעט קולגות ממלמלים חרש את המשפט ״איך לא חשבנו על זה קודם״. ב-ZŌ הוא איבזר את הרקדנים והרקדניות ברמקולים אלחוטיים גדולים שתלויים להם על הצוואר. המנגינה שבוקעת מהרמקולים נעה יחד עם הרקדנים מתקרבת ומתרחקת מהצופים שיושבים בחצי גורן סביב הרחבה באולם "ורדה" במרכז סוזן דלל. הרקדנים שרים יחד עם המוזיקה המתנגנת ועל פי הבעות הפנים של הקהל, אין לצופים מושג באיזו שפה הם שרים. הבליל הלשוני מורכב מטקסטים ושירים ביפנית, סינית, ג׳יבריש, איטלקית ורוסית. נהרין עבד על המוזיקה בשיתוף פעולה עם המוזיקאי והדיג'יי תאי רונה.
_1766330668.jpg "אוהד נהרין, להקת בת שבע, ZŌ צילום: אסקף")
צילום: אסקף
מרינה מקסימיליאן ומגדל בבל – הפסקול של ZŌ
השיר הרוסי נשמע כמו שיר ערש שבבושקה שרה לילד קטן. גלגולו של השיר החל לפני שבע עשרה שנים כשנהרין שמע את מרינה מקסימיליאן שרה אותו והחליט לשלב אותו במופע הורה שיצר באותה תקופה. במהלך החזרות האחרונות ל-ZŌ, מרינה הגיעה לביקור ואוהד ביקש ממנה לשיר את השיר וללמד את הלהקה. זה מסתדר מצוין שיחד עם הפיל יש בחדר גם מגדל בבל של שפות. המילים הן חסרות משמעות כשכובד המשקל מונח על התנועה. השמיעה מתחדדת כשמילות השיר המפורסם ״כשאור דולק בחלונך״ של שלישית גשר הירקון מתנגן בחלל כקאבר. ברור לחלוטין שהזמרת בעלת המבטא הזר לא יודעת על מה היא שרה ומצטרפת למגדל בבל.
_1766330742.jpg "אוהד נהרין, להקת בת שבע, ZŌ צילום: אסקף")
צילום: אסקף
זאנה וצ'יפס – הרוקדים והתומכים של להקת בת שבע
20 רקדנים משתתפים ביצירה החדשה כשבכל מופע מובילה קבוצת "רוקדים" ולצדה קבוצת "תומכים". קאסט אחד נקרא "זאנה" והשני "צ'יפס" והם מתחלפים ביניהם. לכל קבוצה יש את האופי המיוחד שלה. הרקדנים שותפים ליצירה וגם אם הכוריאוגרפיה מובנית, לכל אחד מהם יש את הנרטיב שלו. לצדו של נהרין עבדה הרקדנית הבלגית אניקה וורפלנקה שהייתה בלהקת בת שבע עד לפני שנה וחזרה לקחת חלק בתהליך העבודה על היצירה החדשה. היא למדה את התפקידים של הרקדניות ותוכל להחליף כל אחת מהן במידת הצורך.
_1766330806.jpg "אוהד נהרין, להקת בת שבע, ZŌ צילום: אסקף")
צילום: אסקף
מהבריכה לבמה – ההשראה לסאונד
כמו בכל מופע נהרין משלב אלמנטים שאינם מהקלאסיקה של עולם המחול. הפעם הוא מחשיך את האולם. שתי דקות של חושך הן זמן ארוך כשיושבים בחלל אינטימי עם אנשים זרים. הרקדנים נעים כשהרמקולים קשורים לצווארם ורק על פי עוצמת הצלילים אפשר לנחש שהם מתקרבים או מתרחקים. הצלילים יוצרים תחושה מדיטטיבית כמו הקשה על קערות טיבטיות, כשהמוזיקה מהדהדת בתוך הגוף ומרטיטה את הלב. הרעיון נולד כשאוהד השתקם מפציעה והתאמן בשחייה. הוא הניח על שפת הבריכה רמקול שניגן את הפסקול האהוב עליו. הסאונד שהתרחק והתקרב כשהוא שחה הלוך וחזור, הצית את דמיונו ושימש השראה למופע החדש. השילוב של שירה וסאונד ביצירת המחול ZŌ הם בעלי משקל. כיוון שנהרין לא יכול להזיז את הקהל הוא מזיז את הצלילים.
