עין אביאל - מסלול המים הסודי שהפך לוויראלי

 

ישנם מקומות נסתרים בארץ שידועים רק למקומיים וכדי לשמור עליהם לא מספרים היכן הם נמצאים. זה הופך לסוד של חבורה סגורה. כזה היה מסלול הטיול של עין אביאל עד שהגיעו הרשתות החברתיות

 

 מים צלולים וקרירים     צילום: רונית סבירסקי

 

חובבי הטבע נהגו לכבד במשך שנים רבות את הרצון להגן על פינות חמד במיוחד כשהן קטנות ואינן מתאימות להכיל מספר רב של מבקרים. זה היה סיפורם של מעיינות נחל תנינים שנובעים באזור רמות מנשה בין בנימינה למושב עמיקם. נביעות קטנות בתוך סבך של קנה וצמחי מים שזורמות בערוץ צר לאורך קילומטרים עד שחוברות לאפיק הנחל הנשפך לים. המעיינות האלה יכלו להישאר אנונימיים עוד שנים רבות אלא שהקורונה והרשתות החברתיות שינו את גורלם. הצורך למצוא מקומות מבודדים בטבע ולתת לאנשים אלטרנטיבה לצאת מהבית חשף את האזור לציבור הרחב ומשם הדרך הייתה קצרה אל הרשתות.

 

מנהרת קנים סמויה      צילום: רונית סבירסקי

 

מספר עצות חשובות לפני שמחליטים לצאת אל הדרך. כדאי להצטייד בנעלי הליכה במים או סנדלי שורש, בגד ים ובגדים להחלפה. להשאיר מרחב להרפתקה מתגלגלת כיוון שיש מספר נקודות שמהן אפשר לרדת אל המעיינות והן בדרך כלל נחבאות בסבך קנים. על פי כמות העצות איך להגיע ליעד ניתן להבין שלא מדובר באתר תיירות רשמי משולט אלא בשיטוט חופשי על תוואי הנחל. אפשר ללכת על שביל כורכר יבש או בתוך המים שמתחילים ברדוד ומגיעים עד לעומק של 1.5 מטרים בנקודות העמוקות ביותר.

 

נקודות גישה שונות למים     צילום: רונית סבירסקי

 

באמצע השבוע יש סיכוי להיות לבד או לפגוש מתבודד אחד שמפריעים לו להתבודד. אבל קיימת אפשרות שלפתע תתחיל מהומה ואוטובוס של תלמידים יחנה סמוך למעיין והוא יתמלא תוך דקה בעשרות בני נוער צוהלים. בסופי שבוע המסלולים עמוסים וכדאי להגיע בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהרים המאוחרות.

 

רחבת החנייה      צילום: רונית סבירסקי

 

יצרתי מספר סימני דרך כדי שניתן יהיה למצוא בקלות את הירידה למים. לכתוב בווייז טראק במושבה אלונה. בנקודה זו פועל פודטארק כבר מספר שנים ואפשר לעצור לקפה וכריך לפני היציאה למסלול ההליכה. משם ממשיכים בנסיעה איטית כדי לא לפספס את החניה. מצד שמאל ישנה רחבה שבחלקה המרוחק מתנופפים דגלי ישראל מעל סככה ישנה עם ספה בלויה תחתיה. זוהי החנייה שבה עוצרים. שלט קטן בצד ימין שעליו כתוב מעיין אביאל יאשר שזהו המקום הנכון. על השלט כתוב: המעיין הינו בית גידול מיוחד במינו ושמורת טבע. מי המעיין חשובים לנו ולכל היצורים החיים סביבו, חלקם נסתרים מן העין. המעיין הוא גם הבית שלנו ויקר לנו מאוד, אנא עזרו לנו לשמור עליו. ניקיון המקום הוא כבודכם, אנא הקפידו להשאיר את המקום נקי.

ירידה אל המים     צילום: רונית סבירסקי

 

זה הרגע שבו נכנסים למערה הסודית. צריך לשים לב שבקצה מגרש החנייה משמאל לסככה ישנה ירידה אל תוך סבך קנים. חשוב להיכנס בזהירות אל המנהרה וללכת לאט כי הירידה בוצית וחלקה. מישהו הניח מזרן ישן בנקודה שבה נכנסים אל המים כדי למנוע החלקה. עוברים את מנהרת הקנים, מדשדשים במים רדודים ושכבת חלוקי נחל ומגיעים אל ערוץ מים זורמים קרירים וצלולים. בנקודה הזו ישנן 3 אפשרויות שניתן לעשות את שלושתן או חלקן בהתאם לזמן שרוצים להקדיש. אם צועדים ימינה כ-300 מטרים מגיעים למנהרה קטנה נוספת שבתוכה נשפך מפלון קטן אל תוך בריכה רדודה. במים שוחים דגיגים קטנים וסרטנים, ציפורים מציצות בסבך ושפיריות יפהפיות מנופפות בכנפיים כחולות עדינות. במספר נקודות הערוץ נעשה צר מאוד או עמוק מדי ואפשר לטפס על הגדה השמאלית, ללכת על שביל הכורכר ולרדת שוב אל המים בנקודה נוחה.

 

מסלול הליכה במים רדודים     צילום: רונית סבירסקי

 

אפשרות שנייה היא לחצות את ערוץ הנחל ולטפס על הגדה הנגדית מיד בתחילת המסלול וללכת על שביל הכורכר כ-400 מטרים עד שרואים ירידה נוחה למעיין וממנה ממשיכים שמאלה עד שמגיעים למפלון. סימן הדרך הוא מתקן של מקורות וצינור מים כחול שנמצאים בסמוך למפלון. אפשרות שנייה היא לפנות שמאלה לכיוון מערב בתחילת המסלול ומשם מגיעים למספר בריכות מים שעומקן מגיע עד 1.5 מטרים.

 

שפיריות עדינות     צילום: רונית סבירסקי

בין פרח לפרי          צילום: רונית סבירסקי

 

כשמסיימים את המסלול אפשר לטייל ליד מטע הרימונים הסמוך. בחודשי האביב הוא עובר משלב הפריחה אל צורת הפרי המוכר אבל קטנטן וככל שהקיץ הופך חם ומהביל הרימון גדל ומבשיל עד שמגיע לשיאו בסוף הקיץ ותחילת הסתיו.

איך מגיעים: בווייז טראק במושבה אלונה, ממשיכים כ-500 מטרים ושמים לב למגרש החנייה עם דגלי ישראל וסככה. לחנות במגרש והיכנס דרך מנהרת הקנים אל תוואי הנחל