שמורת מעיינות גיבתון – גשר צף, מגדל תצפית ואגם

 

הביצה שיובשה בתקופת המנדט הושבה לטבע והפכה לשמורה קטנה שמשמרת צמחי מים ובעלי חיים ששבו לפקוד אותה. היא נפתחה לציבור בשנת 2023 ומושכת אליה מבקרים שאוהבים לטייל

 

 צילום: רונית סבירסקי

שבילי השמורה וחורשת האיקליפטוסים     צילום: רונית סבירסקי

 

הדרך אל השמורה עוברת בין שדות חקלאיים של מושב יציץ ואם תגיעו באביב תוכלו לראות את קטיף החצילים שבוהקים בשמש בקליפתם החלקלקה. השמורה נמצאת בין שפלת יהודה למישור החוף במקום בו נפגשות גבעות השפלה עם סלעי חוואר שיוצרים שכבה אטומה לחלחול מים וכתוצאה מכך נוצרו באזור ביצות.

 

שדות חקלאים בדרך לשמורה      צילום: רונית סבירסקי

אגם קטן, בריכת חורף וביצה

בתקופת המנדט חששו מהתפרצות מחלת המלריה באזור, נטעו עצי איקליפטוס במטרה לייבש את הביצות וניקזו את המים באמצעות תעלות לנחל עקרון שהוא אחד מיובלי נחל שורק. בשנת 1969 הוכרז המקום כשמורת טבע ששטחה היה 80 דונמים במטרה לשמור על בית גידול לח עם צמחייה ובעלי חיים שמאפיינים אותו. בשנת 2003 החלה רשות הטבע והגנים לשקם את השמורה ולהשיב את הביצה לימי תפארתה. תהליך שמזכיר את סיפורו של אגמון החולה אבל בממדים קטנים יותר.

 האגם הקטן      צילום: רונית סבירסקי

שטח השמורה הורחב ל-213 דונמים והוא כולל את חורשת האיקליפטוסים, את תל מלוט הקדום ואגם שמוקף בשטחים לא מעובדים ומוצפים במים. הוקם גשר מתכת באורך 250 מטרים שנראה כמו שביל צף. רצפתו אינה אטומה וניתן לראות דרכה את הצמחייה והמים הזורמים תחתיו. הגשר מוביל אל מגדל תצפית שמשקיף אל האגם, החורשה ותל מלוט. הבריכה מקבלת את מי המעיינות המליחים שנובעים בשמורה ולכך מתווספים מי הגשמים שמתנקזים אליה בעונת החורף. יש בה תתי-בתי גידול ייחודיים: אגמה (אגם קטן) שנהנה מזרימה איתנה כל השנה, בריכת חורף רדודה, ביצה סבוכה, מלחה (אזור שבו האדמה מלוחה במיוחד) וסבך קנים שמהווה מסתור לעופות ולחיות. יחסית לשטחה הקטן יש בה מגוון ביולוגי עשיר.

 הגשר הצף     צילום: רונית סבירסקי

קנה מצוי, סוף ופטל    צילום: רונית סבירסקי

הגשר ומגדל התצפית      צילום: רונית סבירסקי

 

ניסמנית קיפחת, פרעושית משלשלת וברווז בסכנת הכחדה

השמורה משלבת אזורים לחים שיש בהם מים כל השנה ואזורים יבשים. כתוצאה מכך גדלים בה 178 מיני צמחים וביניהם 13 מינים נדירים ושלושה שנמצאים בסכנת הכחדה והם געדת הביצות, ניסמנית קיפחת וגלדן מוארך. לצד בריכות המים צומחים קנה מצוי, סוף מצוי, אגמון ימי וסמר מרצעני וביניהם גרגיר נחלים, ערבבה שעירה וערידת הביצות. במדרון הנחל נפוצים פרעושית משלשלת ועבדקן מצוי.

 

 ניסמנית קיפחת וברקע שדות חקלאיים     צילום: רונית סבירסקי

 

חגיגת חרקים על גדילן מצוי    צילום: רונית סבירסקי

נפית כפופה       צילום: רונית סבירסקי

 

המים ששופעים בתעלות ובבריכות לצד צמחייה רבה משמשים כר פורה לעולם החי. סרטנים ממינים שונים, חלזונות, שפיריות, צפרדע נחלים, אילנית מצויה וטריטון פסים שנמצא בסכנת הכחדה. בבריכות שוחים שני מיני דגים וצב ביצה. דג לבנון הירקון האנדמי לארץ ישראל, שנכחד וחזר אל נחל הירקון אחרי שיקום הנחל, הושב גם לשמורת גיבתון. מספר פרטים של ברווז בסכנת הכחדה שגודלו בגן החיות התנ"כי שוחררו בעינות גיבתון כדי לאפשר להם לקנן. גם ציפורי שיר קטנות מקננות בסבך הקנים ויונקים כמו חזיר בר, שועל מצוי ותן זהוב מגיעים לשתות מים. עופות מים נהנים גם הם מהביצה ביניהם: ברכיות, אנפיות, טבלן גמדי וסופיות. בעונת הנדידה מגיעים שלדג גמדי, פרפור עקוד וקורמורן גדול.

קורמורנים      צילום: רונית סבירסקי

אנפית     צילום: רונית סבירסקי

פרפור עקוד       צילום: רונית סבירסקי

 

שמורת עציץ

השמורה היא אי ירוק אקולוגי וכלואה בין מסילת הרכבת לבאר שבע לבין מסילת הרכבת הישנה לירושלים. בצמוד אליה עובר כביש 6 ומדרום כביש 3. היא מוגדרת "שמורת עציץ" כיוון שהיא נמצאת בשקע טופוגרפי ומבודדת בין כבישים ומסילות רכבת. בצדה הצפוני מתרומם תל מלוט (תל אל-מלאט) לגובה של 81 מטרים מעל פני הים. החוקרים מזהים אותו עם היישוב הקדום גיבתון שנזכר לראשונה ברשימת ערי המלך המצרי תחותמס ה-3. בשנת 1648 לפני הספירה יצא המלך תחותמס למסע צבאי נגד ברית מלכי כנען שמרדו בו. הוא כבש 119 ערים ביניהן "קפת" שהיא גיבתון. בתקופת ההתנחלות היא הייתה חלק משבט דן ובמאה ה-12 השתלטו עליה הפלשתים והיא הייתה חלק ממלכת עקרון. מלכי יהודה שראו בה נכס אסטרטגי ניסוי לכבוש אותה מספר פעמים ללא הצלחה. גיבתון מוזכרת שוב במסעותיו של סרגון השני מלך אשור שיצא לדכא מרד באשדוד הפלשתית ובדרך כבש את גיבתון.

 

 האנדרטה על פסגת תל מלוט       צילום: רונית סבירסקי

 

בחפירות הצלה שנערכו בשמורה בשנת 2017, לפני הנחת צינור דלק, התגלו ממצאים ארכאולוגים קדומים מהתקופה הנאוליתית מהאלף ה-6 לפני הספירה, כלי אבן, צור ועצמות צאן ובקר. ממצאים נוספים שייכים לתקופות מאוחרות יותר. בחפירות שנערכו בשנות ה-90 התגלה מטמון המטבעות הגדול ביותר בארץ מהתקופה הביזנטית ובו 26 אלף מטבעות ברונזה. מפסגת תל מלוט ניתן לצפות אל יישובי השפלה, הרי יהודה, גוש דן ומישור החוף עד עזה. התצפית הפנורמית משולטת מכל עבריה עם מפות שמסמנות את היישובים והאתרים השונים. למרגלות צמד עצי זית הוקמה אנדרטה לזכרו של בן מזכרת בתיה, רפנאל מוסקל, לוחם סיירת אגוז שנפל במלחמת לבנון השנייה.

שילוט ומפת התצפית        צילום: רונית סבירסקי

 

ניתן להגיע לשמורה דרך כניסה הצמודה לבית העלמין של מושב יציץ. חוצים מעבר בטון וממנו הולכים לצד חורשת האקליפטוסים בשביל עפר שמטפס אל תל מלוט. מהתל יורד שביל אל מעיינות גיבתון וממשיך אל הגשר הצף ומגדל התצפית. המסלול הוא מעגלי וממשיך על גשרון קטן לתוך חורשת האיקליפטוס עד לנקודה שמתחברת עם שביל כורכר המקביל לפסי הרכבת. השביל מוביל חזרה לכניסה שממנה התחיל המסלול. אורך המסלול הוא כשני קילומטרים. אפשרות נוספת היא לחנות בתחנת הרכבת של מזכרת בתיה וללכת כקילומטר עד לשמורה. מסלול זה אורכו כארבעה קילומטרים.

 

איך מגיעים: בוויז שמורת עינות גיבתון, יציץ