יער חולדה , בית הרצל  - החורשה בגבעה

 

 

בית הרצל בלב יער חולדה, הוקם במטרה להנציח את זכרו ופועלו של חוזה המדינה. הוא נבנה ב-1909 כחמש שנים לאחר מותו של הרצל וסביבו ניטע יער חולדה שנקרא במקור יער הרצל

 

 חוות הרצל     צילום: רונית סבירסקי

 

בנימין זאב הרצל היה הגורם המכריע בהקמת הקרן הקיימת לישראל וכמחווה לכך, לאחר מותו הוחלט על רכישת קרקעות שישמשו לנטיעת כרמי זיתים. בשנת 1909 הוקמו בלב יער חולדה בית לזכרו וחווה לנטיעת עצי זית. במשך השנים נוספו גם נטיעות של עצי אורן וחורש שהפכו ליער חולדה. יש הטוענים שהיער הזה הוא הראשון שניטע בארץ ישראל. על התואר הזה מתחרים גם יער בן שמן ויער קריית ענבים. אבל אין ספק שהוא היה בין היערות הראשונים שניטעו על אדמת ארץ ישראל לפני קום המדינה.

 

 מיצג מימי החלוצים     צילום: רונית סבירסקי

 

לרגל שנת ה-50 למדינת ישראל שוקמו 50 אתרים היסטוריים ברחבי המדינה וביניהם בית הרצל. בבית הוצגו פריטים ומיצגים מתולדות האתר. בשנת 2023 הבית נפתח כבית תרבות בשם "חוות הרצל" ומתקיימות בו תערוכות מתחלפות. בימים אלה מוצגת בקומת הגלריה התערוכה "ברוכים הבאים ליער" שכוללת עבודות של הבמאית והיוצרת רוני עזגד-המבורגר והמעצב אלי מגזינר. התערוכה נאצרה על ידי ד״ר דן הנדל.

 

 מרפסת עם אריחים מצוירים      צילום: רונית סבירסקי

 

בין הדמויות שקשורות לימיה הראשונים של החווה מככב האגרונום הראשון, לואי בריש, שהפעיל קשרים כדי לקבל את תפקידו והציג המלצה מאוטו ורבורג, בוטנאי גרמני מפורסם. בריש היה רחוק מלהצטיין בעבודתו הוא נהנה לגור בקומה העליונה של בית הרצל המפואר והשאיר את המרתף לפועלים שגרו בו בצפיפות קשה. חוסר הניסיון שלו בהתמודדות עם תנאי השטח המאתגרים גרם לכך שרוב הנטיעות לא נקלטו. אחרי שנה הוא פוטר ואת מקומו החליף האגרונום יצחק וילקנסקי, שהיה לאחר מכן ממייסדי המכון הוולקני. הוא הפך את המקום לחוות לימוד ודאג לנטיעות של עצי בוסתן וחורש, עצי שקד, אורן, ברושים וחרובים. בעזרת צוות עובדים זרע שדות פלחה והקים לול ורפת.

 

שדרת דקלי ושינגטוניה     צילום: רונית סבירסקי

 

לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו לחולדה חלוצים חדורי מוטיבציה לשקם וליישב את הארץ. בין המשפחות היו הוריו של הסופר יזהר סמילנסקי שהתגוררו בקומה השנייה ואהרון בן ברק, ממייסדי נהלל, שהיה סבו של הסופר מאיר שלו. בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט, הותקפה החווה על ידי ערבים שהציתו את היער והגורן. 20 צעירים חלוצים הגנו על המקום ומנעו מהם להיכנס לחצר הבית. אפרים צ'יזיק, מפקד חולדה נהרג בקרב. מפקדי הכוח הבריטי שהיו אחראים על האזור אילצו את המגינים לעזוב את היישוב מבלי שאפשרו להם לקבור את צ'יזיק. רק יומיים לאחר סיום הקרבות הם הצליחו לחזור ולקבור אותו בקצה היער. הלחימה הנועזת והקשה של המגינים הפכה למיתוס ועליה כתב ס. יזהר בספרו "החורשה בגבעה".

 

 כרמי זיתים     צילום: רונית סבירסקי

 

הפסלת בתיה לישנסקי פיסלה אנדרטה לזכרו של צ'יזיק שהוצבה בשנת 1937 במקום שבו נקבר. האנדרטה מנציחה גם את פני אחותו שרה שנהרגה בקרב על תל חי. לצדם ניצבת דמות נוספת שנוטים לזהותה עם בנימין מונטר מחברי קבוצת החלוצים שנהרג יחד עם שרה בקרב על תל חי. האנדרטה חצובה באבן ירושלמית קשה כשחלקה התחתון מציג פריטים הקשורים לחקלאות כמו מקוש, קלשון, שיבולים וחרמש.

 

האנדרטה לזכר אפרים ושרה צ'יזיק     צילום: רונית סבירסקי

צילום: רונית סבירסקי

 

החל משנת 1931 הצטרפו לחווה חלוצי גורדוניה והפעילו אותה בעזרת קק"ל. ב-1943 פשט הצבא הבריטי על חולדה תוך חיפוש אחרי סליקים ונשק שהוחזק ללא אישור. הם גילו מספר פגזי מרגמה ועצרו חלק מחברי הקבוצה שריצו תקופת מאסר ממושכת בכלא. חברי הקבוצה המשיכו לאורך כל השנים להגן על החווה ולסייע לכוחות ההגנה שפעלו באזור ירושלים וסביבתה. חולדה חולשת על צומת דרכים מרכזי ושימשה במלחמת העצמאות כבסיס ליציאה חלק גדול של השיירות שהובילו אספקה לירושלים הנצורה. בצומת חולדה ניצבת אנדרטת הגבורה לזכרם של פורצי הדרך לירושלים.

 

 שביל המיצגים בין העצים      צילום: רונית סבירסקי

 

בית הרצל, תוכנן במקור על ידי האדריכל יוסף ברסקי, שהיה גם ממונה על תכנון גימנסיה הרצליה בתל אביב. כשהחלוצים הגיעו למקום אחרי מלחמת העולם הראשונה הם הקיפו את הבית בחומת מגן גבוהה לצרכי הגנה. נוספו מבנים חקלאיים ומאגר מים שניתן לראות את ששרידיו בשטח גם היום. כשהתינוקות הראשונים נולדו יצרו בתוך המבנה חדרי ילדים.

במסגרת חגיגות ה-50 למדינה המבנה הוכר כאתר לשימור ושוקם בסיוע המועצה לשימור אתרים ורשות הטבע והגנים. בניין המנהלה המרכזי ששימש את מנהל החווה הוא המבנה ששרד, שוקם והפך לחוות הרצל כיום. הבית שוחזר ושומר עם כל האלמנטים האדריכלים שהיו בו במקור. הוא מוקף בשדרה של עצי וושינגטוניה גבוהים וסביבו כרמי ענבים ויער אורנים סבוך.

 

גפנים ודקלים     צילום: רונית סבירסקי

 

כחלק מהעיצוב הסביבתי יצרו האומניות גלית גאון ויעל עמית את "שביל המיצגים" שמספר את סיפור המקום. הן הציבו בין עצי היער פסלי מתכת שעוצבו בהשראת תמונת שחור לבן מימיה הראשונים של החווה. 9 מיצגים שהוצבו לפי סדר כרונולוגי מתחילת המאה והקמת החווה החקלאית, לאחר מכן נטיעת כרמי הזיתים, חוות הלימוד, מכת הארבה שחיסלה את הנטיעות במלחמת העולם הראשונה, תקופת הייעור והחלוצים, ליל הקרב שבו נהרג צ'יזיק, משק חולדה ובריכת המים.

 

 בריכת המים ההיסטורית     צילום: רונית סבירסקי

 

בריכת המים הוקמה על ידי חברת מקורות ב-1948 אחרי הכרזת המדינה בשיאה של מלחמת העצמאות כשירושלים הייתה נתונה במצור וקו המים הראשי אליה נותק. תהליך הבנייה היה מזורז ובוצע תוך שלושה שבועות. היום שבו הגיעו טיפות המים הראשונות לירושלים הנצורה היה מאורע היסטורי שהביא אתו גל של שמחה לכל היישוב. הצינור זכה לשם "קו השילוח" בהשראת אמת המים שהובילה מים לירושלים בימי המלך חזקיהו. כיום, הבריכה משקיפה אל מישור החוף מוקף בכרם ענבים שהחליף את כרם הזיתים המקורי. חברת מקורות תלתה סביב המבנה העגול שלטי הסבר שמתארים את הקמתו והרגעים הדרמטיים של הובלת המים לירושלים הנצורה.

 

 הבאר שננטשה     צילום: רונית סבירסקי

 

אפשר להמשיך ולטייל במסלול נסיעה היקפי סובב יער חולדה שמתאים לכל סוגי הרכב. בתחילתו הוצבה פרגולת עץ ומפה דרכים. ניתן לבקר "בשדרת האוהבים" וב"באר העמוקה" שנחפרה בימיה הראשונים של החווה, כשהערבים סרבו לספק מים מבאר שחם שהייתה בשטחם. החלוצים קדחו באר בעומק 190 מטרים שסיפקה קילוח דק ומים בטעם גופרית. הם נאלצו להשתמש בה במשך 20 שנה עד שנמצאו פתרונות טובים יותר. בשטח ניתן לראות את חלקה העליון  של הבאר ולצדה בית המשאבה. במקום שבו הייתה באר שחם בערבית ביר שחמה, שפירושו באר שמנה, ניצבים כיום צריף פח, שרידי משאבה חלודים ובריכת אגירה מבטון. בקצה השביל נמצאת חורשה שנטעו לזכרה של רחל המשוררת.

 

 מסלול סובב יער חולדה      צילום: רונית סבירסקי

 

איך מגיעים: יער חולדה נמצא כ-2 קילומטרים מצומת חולדה לכיוון רחובות על כביש 411. בוויז: בית הרצל, יער חולדה