גן אברהם -  פנינה אירופאית בלב רמת גן במקום שביאליק אהב לטייל

 

בלב העיר רמת גן במקום הכי פחות צפוי נמצא גן אברהם שנראה כאילו נלקח ממחוזות אירופאים רחוקים. הוא הוקם כחלק מחזונו של ראש עיריית רמת גן הראשון, אברהם קריניצי שראה לעיני רוחו את רמת גן כעיר גנים ירוקה בניגוד לתל אביב שהפכה לעיר לבנה עם הרבה מאוד בטון ומעט ריאות ירוקות

 

אמת מים ובריכות     צילום: רונית סבירסקי

 

גן אנגלי קלאסי וצמחיית ארץ ישראל

בשלב הראשון נטעו חורשת עצים על אחת מארבעת גבעות הכורכר בעיר בגובה 60 מטרים מעל פני הים. בשנת 1936 החלו לתכנן במקום גן ציבורי והמשימה הוטלה על הגנן העירוני משה כבשני. הוא חילק את הגן שהתפרש על פני 30 דונמים לשני מרחבי נוף שונים. חלק אחד בסגנון גן אנגלי קלאסי עם שבילים וצמחייה אופיינית של ארץ ישראל ובלבו בריכת מים. המרחב השני תוכנן כשדרת עצים עם אמת מים, אמפיתאטרון תחת כיפת השמיים ומגרש ספורט מוקף בטריבונות בטון ששימש לקיום תחרויות של המכבייה הראשונה.

 

 טרסות וצמחי תבלין     צילום: רונית סבירסקי

 

הספסל של ביאליק

רחוב קשת באותם ימים שכיום נקרא רחוב שרת פיצל את הגן לשניים ולכן נחפרה מתחתיו מנהרה שחיברה עבור התושבים את שני חלקי הגן. שמו של רחוב קשת ניתן לו בשל צורת חצי הסהר שאפיינה אותו. הוא מטפס ממרגלות הגבעה אל פסגתה ויורד מן העבר השני. המשורר חיים נחמן ביאליק העתיק את מקום מגוריו לרמת גן ב-1933 והתגורר בה בשנת חייו האחרונה. הוא נהג לפקוד ולטייל במרחבי הגן וסיפר שבאוויר הצח מול נופי הים מצא את המנוחה שחיפש וזכה לקבל השראה ליצירתו. מספרים כי כאן הוא כתב את שני שיריו האחרונים "פרידה" ו"אלמנות" שמיוחסים לאותה תקופה.

 

בשנת 1939, לציון חמש שנים למותו, נבנה לזכרו ספסל שממוקם עד היום ברחוב יוסף הגלילי 5 ועליו כתוב כי כאן נהג המשורר לטייל בתקופה בה חי ברמת גן. כשפרצה מלחמת העולם השנייה העניקו לגן את השם ״גן הניצחון״ מתוך תקווה שאכן בעלות הברית ינצחו את הנאצים. לרגל חגיגות שנת ה-60 לעיר הוחלף שמו לגן אברהם כמחווה לאברהם קריניצי.

 

מבט מראש הגבעה אל הגן    צילום: רונית סבירסקי

 

מחנה מטכ"ל ולשכת שר הביטחון

בראש הגבעה היה מבנה ששימש כבית הבראה ובמאי 1948 הוא הופקע על ידי ראשי המדינה הצעירה על מנת להפוך אותו למשרדים של אגף האפסנאות וכוח אדם. האזור כולו  הפך למחנה המטכ״ל בזכות מיקומו הגבוה והאסטרטגי שאיפשר הפעלת קשר אלחוטי. הבית הסמוך של משפחת בז׳רנו הוסב ללשכת שר הביטחון דאז דוד בן גוריון. ב-3 ביוני 1948 הופצצו משרדי המטכ״ל ולשכת דוד בן גוריון, ששהה באותה עת במשרדו, על ידי מטוסי חיל האוויר המצרי.

 

המעבר התת קרקעי     צילום: רונית סבירסקי

 

ב-1954 הוקמה בגן אנדרטה לזכר חללי מלחמת העצמאות בני העיר רמת גן בצמוד למבנה ששימש את המטכ״ל ושרידי בונקר של ההגנה. האנדרטה עוצבה על ידי האדריכל אשר חירם והפסל יעקב לנצינסקי בצורת חצי גורן ועליה חקוקים 111 שמות הנופלים ביניהם השומר הראשון של העיר יונה רסין. תבליט אבן בדמות אריה פצוע נמצא בצדו השמאלי של הקיר. במלאות 60 למדינת ישראל נוסף לאנדרטה לוח ועליו סיפור המלחמה ומלאכת ההנצחה.

 

 האנדרטה לזכר חללי תש"ח    צילום: רונית סבירסקי

 

במהלך השנים הגן הוזנח ושטחו הצטמצם, המנהרה שקישרה בין שני חלקיו נחסמה, השימוש באמפיתאטרון פסק והטרסות החלו להתפורר. בשנת 2008 החליטו בעיריית רמת גן על תהליך שימור ושחזור ומינו את האדריכל פרופסור גדעון שריג לביצוע הפרויקט. התהליך החל בשנת 2011 בשיקום השבילים והטרסות ולאחר מכן חידשו את צמחיית הגן, שיפצו את אמת המים ושחזרו את המזרקה והפרגולה בדיוק כפי שהיו במקור. לצד העצים והצמחים המיוחדים הציבו שלטים עם שמם והסבר קצר עליהם. במסגרת חגיגות ה-90 של רמת גן ב-12 באוגוסט 2012 נפתח הגן מחדש.

 

דוכיפת מחפש זרעי אקליפטוס    צילום: רונית סבירסקי

 

האמפיתאטרון עדיין לא פעיל וישנן עוד תוכניות להמשיך ולפתח את הגן אבל יופיו של המקום והאווירה של שנות תפארתו היפות בהחלט ניכרות בו. העצים גבוהי הצמרת ששרדו את כל תהפוכות הזמן, הצמחייה הירוקה, המים שמפכים בתעלות, הבריכות הצלולות והשלווה בוודאי היו מהווים מקור נוסף להשראה עבור חיים נחמן ביאליק אם היה מגיע לבקר בגן כיום.