יפן - עיירת המעיינות החמים האקונה, סוויטות יוקרה ונופים געשיים
חווית האקונה - מעיינות חמים טבעיים, רכבל מרהיב לנופי פוג'י ומוזיאון פיסול פתוח בלב ההרים. הפרק הרביעי במסע ליפן
אגם אשי: מים חמים, אדמה מעשנת ונוף הררי צילום: רונית סבירסקי
האקונה - עיירת נופש בתוך לועו של הר געש
האקונה היא אזור מרפא ונופש השוכן בין הרים מיוערים, בנוף שעוצב במשך מאות אלפי שנים של פעילות געשית. האזור נמצא בתוך קלדרה געשית רחבת ידיים - שקע גדול שנוצר בעקבות רצף של התפרצויות וקריסות לאורך תקופות גיאולוגיות. לפני כ-3,000 שנה התרחש אירוע געשי משמעותי ששינה את האזור שסביב הר קמיאמה (Mount Kamiyama), תרם לעיצוב הנוף הדרמטי של אוואקודאני (Owakudani) והיה קשור גם להיווצרותו של אגם אשי (Lake Ashi). כיום, החום הגעשי שמתחת לפני הקרקע עדיין מחמם את מי התהום המזינים את המעיינות החמים הרבים של האקונה, ואילו במדרונות הסלעיים של אוואקודאני ממשיכים להיפלט אדים וגזים בעלי ריח גופריתי. אפשר להגיע לאקונה מקיוטו ברכבת השינקנסן, אך הנסיעה נמשכת כמה שעות, ולכן לינה באזור מאפשרת לטייל בו בנחת. אפשרויות הלינה כוללות פונדקים יפניים מסורתיים עם מעיינות חמים לצד בתי מלון, ובהם גם מלונות יוקרתיים רבים.
מים חמים, נופים געשיים, אדמה מעשנת ונוף הררי
ממעוף הציפור נשקפים שטחים עצומים של אדמה חשופה וממנה עולים אדים של מים חמים שנראים כמו עשן המתמר מתוך מדורות. ישנה תחושה שהאדמה בוערת. פיסות הקרקע שמהן נובעים המים מוקפות בחישוקים צהבהבים של גופרית. אפשר להגיע להאקונה מקיוטו עם רכבת, לשהות בה יום, לטייל, לטבול במים החמים ולחזור לקיוטו בערב. ישנה גם אפשרות להישאר ללון במלונות המקומיים שרובם יקרים מאוד. אנחנו בחרנו ללון במלון "הייאט ריג'נסי" ללילה אחד.
הגעה להאקונה ברכבת השינקנסן המהירה
הזמנו בקיוטו כרטיסים לרכבת המהירה "שינקאנסן" שטסה על הפסים במהירות של 285 קמ"ש. בעוד אנחנו מחכים לה בתחנה משוכללת בוהקת מניקיון חלף על פנינו רעם מתגלגל. זה לקח שבריר של שנייה. העין הספיקה לקלוט שובל לבן וארוך שחלף ונגוז, האוזניים נאטמו מן הרעש העמום ובגוף נוצרה תחושה של ואקום. זה היה המפגש הראשון שלנו עם מה שמכונה בעולם המערבי ה"בולט" (רכבת קליע). הרכבת המהירה הגיעה תוך שעתיים לתחנת אודווארה, שער הכניסה להאקונה.
חוויית רכבת הבולט - מסע במהירות 400 קמ"ש צילום: רונית סבירסקי
מלון הייאט ריג'נסי - סוויטות עם נוף פנורמי
בתחנת הרכבת של אודווארה פנינו לדלפק המודיעין והמשכנו להתפעל מהיעילות היפאנית. הפקידה החביבה עזבה את שולחן העבודה שלה ויצאה להסביר לנו שאין צורך לקחת מונית שעולה עשרות דולרים, מיני ואן של המלון מחכה לנו ביציאה מתחנת הרכבת ללא תשלום. למרות שלא תאמנו ולא הזמנו את השירות מראש. הוואן טיפס במעלה ההר בדרכי יער צרות כחצי שעה עד שהגענו לעיירת הנופש ולמלון שממוקם מול נוף פנורמי מרשים. מזג אוויר אפרורי וגשום קידם את פנינו והחלטנו לבלות את השעות שנותרו עד לארוחת הערב במוזיאון הסמוך.
מלון היאט ריג'נסי בהאקונה צילום: רונית סבירסקי
חדרים וריהוט מעוצבים - מינימליזם יפני ושירות יוצא דופן
מלון "הייאט ריג'נסי" המפואר מאובזר בקפידה ומעוצב במינימליזם פנטסטי. הוא טובל בטבע פראי, יערות עבותים, פריחה ססגונית והרים נישאים שעננים לבנים רובצים עליהם רוב ימות השנה. חדריו רחבי הידיים פונים אל הנוף שנשקף דרך חלונות עצומים ומרפסת פתוחה. כל הרהיטים בחדר כולל המיטה פונים לכיוון הנוף. באמבטיה צמד כיורים לו ולה, סט כלי רחצה שמונח בקופסאות רטן כהות, אמבטייה ומקלחון בתוך חלל אחד גדול. כלי רחצה וסבונים של מותגי יוקרה מונחים על שולחן טואלט מעוצב.
סוויטה במלון הייאט ריג'נסי צילום: רונית סבירסקי
חולצים נעלים בכניסה לחדר המלון
חדר ארונות רחב ידיים שאורותיו נדלקים באופן עצמאי כשנכנסים אליו. במגרות השידה מונחים חלוקים יפאנים משני סוגים: האחד לבן וקליל שמשמש לשינה והשני בגוונים של שחור-קרם מעוצב כבגד אירוח יפאני בתוספת אבנט שחור רחב. הבגדים משמשים כלבוש פורמאלי לארוחת הערב ולשהייה בחללים הציבוריים של המלון. לחלוק הותאם תיק בד קטן בצבעים זהים. למעשה אפשר להגיע להאקונה רק עם לבנים את כל השאר המלון מספק. בכניסה מחכים לשני בני הזוג כפכפי עץ יפאניים. השטיח בגוון שמנת ללא רבב וצועדים עליו ברגליים יחפות אחרי שמשילים את הנעליים בכניסה.
גן הפסלים בלב הטבע והגנים המטופחים צילום: רונית סבירסקי
ספא ומעיינות חמים - טבילה ברגליים ובמים תרמו-מינרליים
הספא מעוצב בגוונים בהירים, ריהוט עץ חום משרה, אוויר מבושם ואור רך שיוצרים אווירה מרגיעה ושלווה מיד בכניסה. בריכת מים תרמו מינרלים גדולה ניצבת בתווך וסביבה עמדות לקרצוף הגוף כשבכל עמדה מברשות ומוצרי קוסמטיקה יוקרתיים. רק לאחר שמסיימים לנקות את הגוף ולחפוף את השיער מותר להיכנס ולטבול בבריכת המים החמים.
יצירות של אמנים מפורסמים מכל העולם במוזיאון הפתוח של האקונה צילום: רונית סבירסקי
המוזיאון הפתוח בהאקונה
בבוקר רבץ על ההר שנשקף ממרפסת החדר ענן לבן וסמיך והגשם המשיך לזלוף. למרות מזג האוויר הזועף בחרנו להמשיך בתוכניות ויצאנו למוזיאון הפתוח (The Hakone Open-Air Museum) שנחשב לאחד המוזיאונים היפים והחשובים בעולם לפיסול ולמיצגי חוץ. המבואה המקורה הייתה מפלט קצר מפני הגשם ובו מצגת קצרה על תולדות המוזיאון ועל החזון שעמד מאחורי הקמתו. הרעיון היה להציג את הפסלים במרחב פתוח ולאפשר למבקרים לפגוש את יצירות האמנות כשהן משתלבות בנוף הטבעי. המוזיאון נפתח בשנת 1969 והיה הראשון ביפן שהוקדש לפיסול תחת כיפת השמיים. 26 יצירות של הפסל הנרי מור מוצגות במוזיאון ומבטאות את התפיסה שפיסול יכול להשתייך לטבע לא פחות משהוא שייך לחלל של גלריה.
משם צעדנו בגשם לאולם פיקסו שבו קדרות וקערות חרס שעיצב האמן, כלי כסף, צילומים אישיים מהסטודיו שבו עבד וסדרת ציורים בהם תיעד פורטרטים של ז'קלין רוק (Jacqueline Roque) בבגדי כלה ביום שבו נישאה לו. כשהבחנו בקרן השמש שבקעה בין העננים דהרנו החוצה. כהרף עין התפוגג הגשם ושמש רכה ליטפה את הפסלים הרטובים. טיפות הגשם בהקו על פני הברונזה הכהה וניחוח של דשא רטוב נישא באוויר.
גינות מעוצבות בהאקונה צילום: רונית סבירסקי
פסלים וחפצי אמנות בתוך גן יפהפה
בין מרחבי הדשא והגנים הפורחים ניצבים פסלים של טובי האמנים בעולם. מגדל תצפית שכולו עבודות ויטראז' מאפשר הצצה מגבוה על היצירות. אתנחתא של הרגעות מוצעת לבקרים בספא פתוח שבו תעלות עם מים תרמו מינרלים המיועדים לטבילת רגלים. ישנה במקום מסעדה שצופה אל נוף הררי ירוק ובצמוד אליה חנות עם פריטי עיצוב מיוחדים. אחת ממלאכות היד המזוהות ביותר עם האקונה היא יוסגי-זאיקו (Yosegi-zaiku), אמנות מסורתית של פסיפסי עץ שהתפתחה באזור בשלהי תקופת אדו, במחצית הראשונה של המאה ה-19. בעלי המלאכה משלבים סוגי עץ שונים, תוך שימוש בגוונים ובמרקמים הטבעיים שלהם, ליצירת דוגמאות גיאומטריות מורכבות שנראות במבט ראשון כאילו שובצו בהן אבני חן. פיסות עץ קטנות נחתכות בקפידה, מסודרות בתבניות מדויקות ומודבקות זו לזו ליצירת גושים גדולים יותר, שאותם אפשר לעבד או לפרוס לשכבות דקורטיביות דקות. אחד המוצרים המוכרים ביותר הוא הימיצו-באקו (Himitsu-bako), קופסת הפאזל הסודית, שנפתחת רק לאחר ביצוע רצף של הזזות והחלקות בסדר המדויק.
רכבל לאגם אשי - שיט בין הרים, מים ונופים
ממוזיאון האוויר הפתוח המשכנו לרכבל האקונה, שהוכר בשנת 2009 על ידי ספר השיאים של גינס כרכבל הגונדולות העמוס ביותר בעולם, עם יותר משני מיליון נוסעים משלמים בשנה. הנסיעה נשאה אותנו בין אדמה לשמיים, ובימים בהירים אפשר להשקיף ממנה לעבר פסגת הר פוג'י. אי אפשר לדעת מראש אם ההר ייחשף ביום הביקור. במשך חלק ניכר מהשנה עננים מסתירים את פסגתו הגבוהה. אנחנו זכינו להצצה חטופה בלבד: פסגתו המושלגת הופיעה לרגע, וצורתה הקטומה הזכירה שפה מושלמת של לוע הר געש.
העשן שמתמר מהאדמה בהאקונה צילום: רונית סבירסקי
אגם אשי - סירות פדלים ותצפיות על הר פוג'י
ככל שהרכבל התקדם לשיא הגובה נחשפו תחתינו נופי האזור, יערות סבוכים לצד מדרונות חשופים מעלי עשן כמו קדרת תבשיל מבעבעת. הרכבל עצר במספר תחנות שבהן יורדים וחוזרים באופן חופשי. צופים בנוף, מצלמים, חוזרים לרכבל וממשיכים לתחנה הבאה. אחת מתחנות העצירה היפות היא באגם אשי. בתוך המים הצלולים שרכסי ההרים משתקפים בהם כמו במראת קריסטל עוגנות אוניות "פיראטים" שמשיטות את התיירים לטיול באגם. ישנן גם סירות פדלים מעוצבות כברבורים וניתן לבלות שעה קלה במסעדות או בבתי הקפה שמקיפים את האגם.
המסע ליפן - סדרת הכתבות מגיעה לטוקיו ולחווית בורסת דגי הטונה
הפרקים הבאים:
טוקיו – שוק הדגים צ'וקיג'י וחוויית הטונה (פרק 5)
שיבויה – רובע הבילויים ופסל האצ'יקו המפורסם (פרק 6)
טוקיו – הרכבות, הרחובות והתרבות הציבורית (פרק 7)
טוקיו – החיים הטובים של הכלבים ותרבות חיי המחמד (פרק 8)
הפרקים הקודמים:
קיוטו – המפגש הראשון עם התרבות היפנית (פרק 1)
קיוטו – עיר המקדשים והגנים ההיסטוריים (פרק 2)