צעדת ראשוני ים המלח 2026 – המסלולים, האטרקציות, האוכל והגלמפינג
סוף שבוע בצפון ים המלח: שלושה מסלולים שנפתחים פעם בשנה, מנזרים מעבר לגדר, טבילה בירדן, ריידרים במדבר, מסעדות מקומיות וגלמפינג מול הים
ציורי קיר שהשתמרו בקפלה הרומנית בארץ המנזרים צילום: רונית סבירסקי
צעדת ראשוני ים המלח, שהתקיימה לראשונה לפני כמעט עשור והפכה לאחד מאירועי הדגל של המועצה האזורית מגילות ים המלח, חוזרת השנה בפעם התשיעית, בסוף שבוע אחד בתאריכים 23–24 באוקטובר 2026. במשך יומיים ייפתחו לציבור שלושה מסלולי הליכה העוברים באזורים שרובם סגורים למבקרים בשגרה: ארץ המנזרים, בית הערבה ההיסטורי ושפך הירדן. הצעדה היא סיבה טובה להגיע לכאן, אבל לא חייבים להסתפק בכמה שעות של הליכה. בצפון ים המלח התפתח בשנים האחרונות מגוון גדול של טיולים, אטרקציות, מקומות אוכל ולינה, וחלקם חדשים. יצאתי לסיור מקדים לקראת הצעדה וחזרתי עם כמה סיבות טובות להפוך את הצעדה לסוף שבוע שלם.
תצפית אל המנזרים בירדן מעבר לגבול צילום: רונית סבירסקי
שלושה מסלולים אל מקומות שבדרך כלל אי אפשר להגיע אליהם
ארץ המנזרים הוא אחד מאותם מקומות שמעוררים סקרנות דווקא משום שהוא נמצא מעבר לגדר. השטח הוא ברובו שטח צבאי סגור, והכניסה אליו במהלך הצעדה מתאפשרת במסלולים מוסדרים בלבד. השנה נפתחים שלושה מסלולים: "ארץ המנזרים" באורך 4 קילומטרים, מסלול קווי באורך 6.5 קילומטרים המשלב את ארץ המנזרים ובית הערבה ההיסטורי, ומסלול שפך הירדן שאורכו 7.5 קילומטרים הלוך וחזור. לאורך המסלולים יהיו שלטי הסבר, תמונות היסטוריות, סרטונים לסריקה בטלפון, שחקנים, להטוטנים ומדריכים.
מסלול הצעדה אל שפך הירדן לים המלח צילום: רונית סבירסקי
את הסיור המקדים שלי באזור הוביל עופר נסון, מורה דרך מהיישוב קדם ערבה, שמכיר את השטח ואת סיפוריו מקרוב. נסון ידריך גם במהלך הצעדה, ולכן מי שיבחר במסלולים המודרכים יוכל לקבל לא רק כיוון בשטח אלא גם את הסיפורים שמחברים בין הנוף, ההיסטוריה והאתרים הנמצאים מעבר לגדר.
נופי ים המלח ועבר הירדן צילום: רונית סבירסקי
המסלול הקצר, "ארץ המנזרים", יוצא מאתר הטבילה בקאסר אל יהוד וממשיך לעבר המנזרים שעל גדות הירדן. זהו מסלול הלוך וחזור של 4 קילומטרים, המתאים למשפחות. המסלול השני, באורך 6.5 קילומטרים, ממשיך מארץ המנזרים אל בית הערבה ההיסטורי והוא מסלול קווי; השנה מוצע בו שאטל ללא תשלום נוסף, המחזיר את הצועדים מנקודת הסיום אל אזור החניה באתר הטבילה. המסלול השלישי, "שפך הירדן", הוא מסלול הלוך וחזור של 7.5 קילומטרים, המגיע אל נקודת התצפית על המקום שבו הירדן נשפך אל ים המלח.
מצבות חללי בית הערבה צילום: רונית סבירסקי
חשוב לדעת: הכניסה למסלולים מתבצעת בשעות שנבחרו בעת ההרשמה, יש להישאר על השבילים המסומנים ואסור לסטות מהם. צדי השבילים חשודים במיקוש, והכניסה למנזרים עצמם אסורה. יש להצטייד במים, כובע ונעלי הליכה סגורות.
ארץ המנזרים: שבע כנסיות על גדת הירדן
כשנוסעים לאורך הכביש קשה לדמיין מה מסתתר מעבר לשטח הצבאי. מן הצד הישראלי אפשר לראות גם את המנזרים שבצד הירדני, אבל בצד שלנו נמצאים שרידי המתחמים שנבנו כאן סביב אחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות.
אכסניות ומנזרים בשטח הירדני צילום: רונית סבירסקי
הסיפור התחיל בצליינים שהגיעו לטבול בירדן. המסע היה ארוך, ועולי הרגל נזקקו למקום שבו יוכלו ללון, לאכול מזון המוכר להם ולפגוש כומר שדובר את שפתם. בהדרגה נבנו כאן מתחמים של עדות שונות. לאורך השנים הוקמו שבעה מתחמים – קתולי ויווני־אורתודוקסי, קופטי, רוסי, אשורי, אתיופי ורומני.
צוהר פתוח לשמיים וציור קיר של אליהו עולה השמיימה צילום: רונית סבירסקי
המיקום לא נבחר במקרה. המנזרים הוקמו סמוך לירדן ולמקורות מים נוספים, והקרקע באזור אפשרה גם גידולים חקלאיים. בימים שבהם המתחמים היו פעילים גידלו כאן בין השאר אבטיחים, מלונים, מלפפונים וחצילים.
עמודים מעוטרים בקפלה הרומנית צילום: רונית סבירסקי
הקפלה הרומנית היא אחד המתחמים המעניינים. בקפלה השתמרו ציורי קיר המתארים סיפורים מהברית החדשה ומסיפורי המקרא, ובהם בריאת העולם, אדם וחווה בגן עדן, עץ הדעת, הגירוש מגן עדן, קין והבל ואליהו הנביא העולה בסערה השמיימה. על הקירות מופיעות גם כתובות ביוונית ובקירילית.
הכנסייה האתיופית בארץ המנזרים צילום: רונית סבירסקי
רעידת האדמה שהתרחשה ב-1965 גרמה נזק כבד למבנים. לאחר מלחמת ששת הימים, בעקבות חדירות מירדן והפיכתו של האזור לזירת מרדפים, הוכרז השטח כשטח צבאי סגור. הנזירים עזבו, השטח מוקש, והגישה אליו נאסרה במשך עשרות שנים. לאחר פינוי המוקשים החלה בהדרגה האפשרות לפתוח חלקים מהאזור למבקרים, וכיום הצעדה היא אחת ההזדמנויות להגיע אל השטח ולראות מקרוב את המתחמים ההיסטוריים.
סמל האריה המלכותי בחזית הכנסייה האתיופית צילום: רונית סבירסקי
קאסר אל יהוד: המקום שבו הירדן הופך לאתר עלייה לרגל
לפני או אחרי המסלול אפשר להקדיש זמן לאתר הטבילה קאסר אל יהוד. בניגוד לארץ המנזרים, הכניסה לאתר הטבילה אינה חלק מהשטח הצבאי הסגור של הצעדה, והאתר משמש לאורך השנה עולי רגל ומבקרים. המתחם עבר שדרוג ובמרכזו רחבה שממנה יורדים אל אזור הטבילה בירדן. בגדה שמנגד נראית ירדן, ובין שתי המדינות מפריד כאן נהר צר. בחגים נוהרים לכאן מאמינים נוצרים, רבים מהם לבושים בגלימות לבנות, כדי לטבול במים.
צליין טובל באתר הטבילה של קאסר אל יהוד צילום: רונית סבירסקי
צליינים בגלימות לבנות טובלים בירדן צילום: רונית סבירסקי
למקום יש שכבות של מסורות קדומות. בספר מלכים מסופר על נעמן, שר צבא ארם שחלה בצרעת ונרפא לאחר שאלישע הנביא ציווה עליו לטבול בירדן שבע פעמים. המסורת הנוצרית קושרת את האזור גם לפעילותו של יוחנן המטביל ולסיפור טבילתו של ישוע. גם בלי להיכנס למים, יש כאן רגע מעניין: לעמוד על גדת הירדן ולהסתכל אל הגדה הירדנית שנמצאת במרחק של מטרים ספורים בלבד.
רחבת התצפית אל הירדן ואל העמדה בצד הירדני בקאסר אל יהוד צילום: רונית סבירסקי
אטרקציות על שפת ים המלח ובלב מדבר יהודה
אחרי ההיסטוריה וההליכה מגיע הזמן להחליף נעליים ולהכיר את הצד החדש של צפון ים המלח. אחד המקומות שממחישים את השינוי הוא מתחם תיירות ים המלח, שהוקם בתקופת הקורונה והמשיך מאז להתפתח. מה שהתחיל בארבעה זוגות אופניים להשכרה הפך למתחם של טיולי אופניים, ריידרים, ג'יפים, קפה ואוכל. הריידרים החשמליים מאפשרים לצאת אל אזורים שלא תמיד נגישים לרכב רגיל. במהלך הסיור נסענו לכיוון נחל קדרון, לאורך מצוק המשקיף אל ים המלח, דרך חרבת מזין ונופי מדבר יהודה. מדובר בכלי אישי קטן, והטיול נמשך כשעה. כיום מציע המתחם גם טיולי ג'יפים ואטרקציות נוספות, ובהמשך צפויים להיכנס גם טיולי קיאקים.
טיול ריידרים בין מטעי התמרים צילום: רונית סבירסקי
תצפית אל נופי ים המלח ועבר הירדן צילום: רונית סבירסקי
מסלול לאורך המצוק שצופה לים צילום: רונית סבירסקי
קפה ברקאי: האור הראשון של השחר
בתוך המתחם נמצא קפה ברקאי, עגלת קפה חלבית וכשרה למהדרין. השם "ברקאי" מתייחס לאור הראשון של השחר, ולפי הסיפור המקומי הוא קשור לקריאה שהכריזה על עלות השחר בבית המקדש. נתנאל שלזינגר בחר בשם משום שהמקום נמצא בנקודה המזרחית ביותר שבה הוא מפעיל את הקפה שלו. מהמטבח יוצאות פיצות דקות שנאפות במקום, וזה מסוג המקומות שאפשר לשלב בקלות לפני או אחרי פעילות באזור. המתחם מציע כיום גם אסאדו במעשנה, טיולים ואפשרויות לינה, כך שאפשר להגיע לכאן גם כנקודת יציאה ליום טיול וגם כתחנת עצירה בפני עצמה.
פיצות בקפה ברקאי צילום: רונית סבירסקי
טיול אופניים עצמאי שיוצא ממתחם תיירות ים המלח צילום: רונית סבירסקי
ריידרים על רקע מצוק ההעתקים צילום: רונית סבירסקי
הצ'אנס: שלושה דורות על צלחת אחת
יש מקומות שאפשר לספר עליהם דרך התפריט, ויש מקומות שבהם צריך קודם לספר את הסיפור. הצ'אנס הוא מהסוג השני.
שולה ודני, שעלו מתוניסיה, אחרי נישואיהם, עברו בין מספר יישובים בארץ עד שהגיעו לאזור ורד יריחו. אחרי ניסיון חקלאי שלא צלח, דני החליט לתת לעצמו "צ'אנס אחרון" ופתח אוטו גלידה. האוטו הפך עם הזמן למקום אוכל, השם התקצר ל"הצ'אנס", והעסק התגלגל למסעדה שמנוהלת היום על ידי המשפחה יחד עם בתם ורד.
מפרום, קוסקוס ומקלובה במסעדת הצ'אנס צילום: רונית סבירסקי
בוריק ממולא בתפוחי אדמה צילום: רונית סבירסקי
ורד אומרת שהם מגישים על הצלחת את מה שהם ואת מי שהם, וזה מורגש בתפריט: קוסקוס, מפרום, מוסקה ומקלובה לצד מנות שמספרות את הסיפור של המשפחה ושל המטבח שממנו הגיעה. בעונת הגדיד אפשר למצוא גם תמרים ממולאים בבשר ובאגוזים, ובחצר האחורית ניצבת מזקקה להכנת ערק שמצטרף לסיפור הקולינרי. המסעדה כשרה ופועלת מראשון עד שישי, עד שעה לפני כניסת השבת.
מזקקת הערק במסעדת הצ'אנס בצומת אלמוג צילום: רונית סבירסקי
מסיימים בגלידה
בצומת הלידו, אחד מצמתי התנועה המרכזיים של מטיילי צפון ים המלח, נפתחה ב-2026 עגלת גלידה של בוזה. מיטל ולירון דבורי החליטו להביא לכאן את הגלידה המיוצרת בקיבוץ סאסא שבגליל העליון, מתוך מחשבה שגלידה היא דבר שמחבר בין אנשים.
עגלת הגלידה בצומת הלידו צילום: רונית סבירסקי
לצד טעמים קלאסיים אפשר למצוא כאן טעמים פחות שגרתיים, כמו ראס אל חנות, קפה שחור עם הל, אגוזי לוז ללא סוכר ומנטה עם שבבי שוקולד. זהו בדיוק סוג העצירה שמתאים לסוף יום מדברי – כמה דקות של צל, גביע גלידה ויציאה לדרך חזרה.
טעמי גלידה מיוחדים לצד הטעמים הקלאסים צילום: רונית סבירסקי
מקומות שכבר כתבתי עליהם, ושווים עצירה מחודשת
הצעדה אינה עומדת בפני עצמה. לאורך השנים כתבתי על לא מעט מקומות בצפון ים המלח שאפשר לשלב בסוף השבוע. אחרי הצעידה אפשר להמשיך אל גן לאומי קומראן, אל שמורת טבע עיינות צוקים או אל אתרים נוספים באזור; על הצעדה עצמה כתבתי בעבר בהרחבה, כולל מסלולי ארץ המנזרים, בית הערבה ושפך הירדן, כך שמי שרוצה להעמיק בסיפור ההיסטורי של המסלולים יכול להמשיך לכתבה של צעדת ראשוני המלח 2023. גם מרכז המבקרים נובומייסקי מציע מסע אל ראשית התעשייה וההתיישבות בים המלח, דרך סיפורו של משה נובומייסקי והמפעל שהפך את החזון התעשייתי למציאות.
גם כתבת הגלמפינג שלי בקלי"ה זוכה עכשיו לעדכון: גלמפינג 420- התפתח מאז הביקור הקודם וכיום שני המתחמים כוללים יחד 24 אוהלי לוטוס זוגיים ממוזגים, מתחם למשפחות עם 12 אוהלי גלמפינג. באתר יש גם שירותים ומקלחות, שכשוכיות ומרחבי ישיבה. לצד הלינה פועלים במקום הבר הנמוך ביותר בעולם ומסעדת סולטי.
גלמפינג 420- בחוף קליה ים המלח צילום: רונית סבירסקי
קוקטייל בבר הנמוך ביותר בעולם 420- צילום: רונית סבירסקי
מי שרוצה להרחיק מעט מהמסלול יכול לשלב גם את הגלריה של קלי"ה, חוף קלי"ה ואת אזור הבולענים והמעיינות, קפה מסעדה מי קאסה, שעליהם כתבתי בעבר. את סיור הבולענים חשוב לעשות רק עם מדריך מוסמך ובאזור מותר, ולא באופן עצמאי.
ארוחת בוקר בקפה מסעדה מי קאסה בסמוך לצומת אלמוג צילום: רונית סבירסקי
גל חצור, בעל מסעדת מי קאסה, והחפצים המיוחדים שבהם עיצב את המסעדה צילום: רונית סבירסקי
סוף שבוע שהצעדה היא רק ההתחלה שלו
צעדת ראשוני ים המלח התחילה כאירוע שמאפשר לפתוח בפני הציבור אזורים שאינם חלק ממפת הטיולים הרגילה. גם היום זו הסיבה העיקרית להגיע: פעם בשנה אפשר לעבור בשבילי ארץ המנזרים, לראות את המנזרים הסגורים, ללכת אל שפך הירדן או להמשיך לבית הערבה ההיסטורי.
אבל אחרי הסיור המקדים שלי לקראת הצעדה, התחושה שלי היא שהסיפור כבר גדול יותר מהצעדה עצמה. צפון ים המלח השתנה. לצד הנוף הקדום והאתרים ההיסטוריים צמחו כאן מקומות קטנים של אנשים שמנסים ליצור תיירות מקומית – קפה, אוכל, טיולי שטח, גלידה ולינה במדבר. לכן כדאי להגיע לכאן לא רק כדי לסמן וי על אחד משלושת המסלולים, אלא להישאר ללילה, לאכול במקום מקומי, לצאת לעוד טיול ולגלות את האזור בקצב אחר.
מידע שימושי – צעדת ראשוני ים המלח 2026
מתי: 23–24 באוקטובר 2026
מסלולים: ארץ המנזרים – 4 ק"מ; ארץ המנזרים ובית הערבה ההיסטורי – 6.5 ק"מ; שפך הירדן – 7.5 ק"מ
שעות כניסה: 08:00–12:00, לפי השעה שנבחרה בעת ההרשמה; יש לסיים את המסלול עד 15:00
מחיר: 50–55 שקלים, בהתאם למערכת המכירה ולדמי הטיפול
נקודת איסוף ערכה: פונדק הלידו, צומת הלידו
חשוב: יש להירשם מראש, להצטייד במים ובנעלי הליכה סגורות ולהישאר אך ורק על השבילים המסומנים. הכניסה למנזרים אסורה. במקרה של מזג אוויר שאינו מאפשר את קיום הצעדה, המארגנים עשויים לדחות את סוף השבוע.