תערוכת "המעגל" במוזיאון העיצוב חולון: עיצוב, טבע וטכנולוגיה במפגש רב-חושי

 

מוזיאון העיצוב חולון חוזר לימי הזוהר עם תערוכה חכמה ופורצת דרך – מבית גידול מודפס בתלת-ממד, תרבות הכלים החד-פעמיים ועד פעימות לב שהופכות לאמנות

 מוזיאון העיצוב העתידני מתוך וידאו-ארט של גלעד רוזנקוף - סולאר פאנק ישראל   צילום: מתוך הסרטון

 

 

תערוכת "המעגל" שנפתחה במוזיאון העיצוב חולון בספטמבר 2026 מחזירה את המוזיאון לימי הזוהר הראשונים שלו. זוהי תערוכת עיצוב מוצלחת וחכמה עם נראות מרשימה.

 

תערוכת "חיים במעגל" במוזיאון העיצוב חולון      צילום: רונית סבירסקי

 

המוזיאון נפתח בשנת 2010 וכבר בשנותיו הראשונות הוא זכה לחשיפה בינלאומית יוצאת דופן. הטלגרף הלונדוני כלל אותו ברשימת מוזאוני העיצוב המגניבים בעולם ומיקם אותו במקום השישי. לאחר עשור שהוצגו בו תערוכות מרתקות המוזיאון בחר להציג בשנים האחרונות תערוכות שעסקו באופנה ולצדן תערוכות קטנות שהתמקדו בעיצוב. התערוכה החדשה נעה בין עיצוב, טבע וטכנולוגיה ויוצרת חוויה רב-חושית למבקרים.

 

הכניסה למוזיאון     צילום: רונית סבירסקי

 

מוצגים בה עשרות פרויקטים של מעצבים בינלאומיים וישראלים בתחומי עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית ואדריכלות. לכל אלה מצטרפים פיתוחים של חברות סטארט-אפ ופרויקטים מיוחדים שפותחו עבור התערוכה על ידי מכון ויצמן, הטכניון ושנקר.

 

הגלריה התחתונה – גלריית הפליאה

בכניסה לגלריה ניצב פביליון אדריכלי שהודפס בתלת ממד מאדמה ומשלב בתוכו מקומות מחייה לעץ זית, לציפורים ולבעלי חיים נוספים. העץ עצמו מאפשר את קיומם של צמחים, חרקים ומיקרואורגניזמים לרווחת האדם. היצירה נקראת "בוסתן" והיא עוצבה על ידי עופר אסף ומעבדת MTRL בטכניון. השם "פליאה" שניתן לגלריה מתייחס לפליאה שחשים כשמתבוננים בטבע ובתופעותיו. חלק מהעבודות מבוססות על חומרים חיים, בקטריות, צמחים ואורגניזמים. הפרויקטים הם כמו מעבדה רעיונית לעיצוב בשיתוף הטבע.

 

"בוסתן" של עופר אסף במסגרת הטכניון - ביתן אדמה שמשמש בית גידול    צילום: רונית סבירסקי

 

שחר קדם מציג ביצים שעשויות מאדמה חומה בתוך תבנית ביצים מקרטון. הביצים מכילות זרעים של פרחי בר שנאספו מרחבי הארץ. כל ביצה היא קפסולה דחוסה עם זרעים שינבטו עם בוא הגשם. המסר הוא השבת מגוון ביולוגי וצמחייה מקומית למרחב.

 

 ביצי אדמה שיש בהן זרעים של פרחי בר     צילום: רונית סבירסקי

 

רעיון דומה מוצג בווידאו ארט של מיטשל יואכים. הוא מציג פרויקט אדריכלות חיה של שילוב בין שלדה לבין עצים שנשתלו בסמוך וצמחים ששולבו בשלדה. העצים והצמחים גדלים בתוך ולצד השלדה עד שהם מכסים אותה. המבנה משמש כבתי גידול למינים שונים של חיות בר ומקלט לחיות.

 

 מבנה אדריכלי שהופך בית גידול לצמחים ולבעלי חיים    צילום: מתוך וידאו ארט של מיטשל יואכים

 

וידאו-ארט של האמן ההודי קאמקי דינגדו מספר את סיפור "הגשרים החיים" של מגהלאיה בצפון מזרח הודו. השבטים יוצרים "גשרים חיים" משורשי עץ פיקוס הגומי. הגשרים משמשים מעבר בין כפרים בתקופות של גשמים שוטפים ושיטפונות פתאומיים. ישנם גשרים באורך 30 מטרים שיכולים לשאת משקל של חמישי אנשים יחד.

 

וידאו-ארט נוסף של האמנית שלי בונה נקרא "סיטקס". עשב הים הוא צמח חשוב מבחינה אקולוגית שקצב גידולו הולך ופוחת. האמנית פיתחה מצע גידול אורגני תת ימי שמכיל את זרעי העשב. את היריעות ניתן למקם בנקודות שונות על קרקעית הים.

זינה הלוואי עיצבה שמלה וג'קט מטקסטיל שמקורו בשורשים חיים Rootfull. תהליך ייצור שמבוסס על נטיית שורשים להתעבות ולהיקשר זה בזה. הייצור נעשה בתהליך איטי, ללא תפרים, דבקים או חומרים סינטטיים.

 

 שמלה וג'קט שיצרה האמנית זינה הלוואי משורשי עשב חיטה     צילום: רונית סבירסקי

 

יוליה סמילנסקי יצרה וידאו ארט "יופי כתוצר לוואי". סרטון שחוקר את האסתטיקה בטבע ומפיק צורות חדשות באמצעות בינה מלאכותית. בסרטון נראים ענפים משולבים בכלי דם, מבנים ספירליים של עלים והיווצרות קונכיות.

 

 מתוך וידאו ארט של האמנית יוליה סמילנסקי - יופי כתוצר לוואי

 

חיים חד-פעמיים במסדרון ההיקפי

במסדרון ההיקפי של המוזיאון מתמקדים ב”חיים חד פעמיים". כלים לאחסון מזון, לנשיאתו ולאכילתו ששינו את דפוסי ההתנהגות אורח החיים על פני כדור הארץ. המהפכה התעשייתית, הייצור ההמוני, השימוש בכלים חד פעמיים, תרבות הטייק אווי והאופן שבו אורזים מזון. בכלי חד פעמי משתמשים במשך 15 דקות בממוצע אבל הוא נותר כפסולת עשרות ולפעמים מאות שנים. התערוכה בוחנת את תפקיד העיצוב במערכות הייצור והצריכה ולצדן הצעות לצמצום השימוש ולהשבת חומרים מתכלים.

 

 קונוס נייר עיתון להגשת פיש אנד צ'יפס    שחזור לתערוכה: יעל לובל

תרמוס של חברת סטנלי מפלדת אל-חלד ופלסטיק משנות ה-70    צילום: רונית סבירסקי

 

בתאי זכוכית וויטרינות מוצגים מוצרי צריכה וכלים חד פעמיים שהפכו לשגרת חיינו. קופסאות הקרטון לנשיאת מזון, קונוס נייר עיתון לפיש אנד צ'יפס, כוסות שתייה חד פעימות, קישוטים ובלונים למסיבות, צעצועי ארוחות ילדים ושקיות ניילון. נתוני השימוש מוצגים לצד כלי הפלסטיק. בישראל נמכרות מדי שנה 525 מיליון שקיות ניילון ו-250 מיליון כוסות פלסטיק חד פעמיות. התערוכה מציעה פתרונות שחלקם הם חזרה בזמן ואחרים הם פיתוחים חדשניים. קופסת פלדת אל-חלד שמשמשת מסוף המאה ה-19 עד היום לשירות משלוחים בהודו. התרמוס המקורי שהיה עשוי מפלדה. גרסאות טקסטיל רב פעימות שמחליפות את שקיות הניילון. כוסות קפה רב פעמיות שעשויות מקליפות קפה. חטיפי אנרגיה באריזה אכילה של שעוות דבורים.  

 

היצירה היא האוכל של האמנית שירי אלגור       צילום: רונית סבירסקי

האסקי באדיבות טולמנ'ס - כוסות קפה עשויות משאריות של קליפות פולי קפה שרופות     צילום: רונית סבירסקי

 

הגלריה העליונה – "החיים במעגל"

הגלריה העליונה מחברת בין רעיון המעגליות לבין החיים היומיומיים בעיר. היא מציגה דרכים שבהן אפשר להשתמש מחדש בחומרים ובמשאבים, להפיק תועלת מתשתיות קיימות ולתכנן מוצרים ושירותים באופן שמצמצם בזבוז.

 

 "שדה פועם" של האמנית דנה כהן - רשתות חקלאיות משומשות ושרידי סריגים ממוחזרים   צילום: רונית סבירסקי

 

וידאו ארט של האמן גלעד רוזנקוף מוצגת בפתח הגלריה העליונה. הוא יצר קמפיין תיירות לישראל העתידית שנקרא סולאר-פאנק ישראל 2057. החזון האוטופי האופטימי מוצג על צילומים מאתרים ידועים במרחב הישראלי ואליהם נוספו הפיתוחים העתידיים כמו רובוטים אישיים, מערכות סולריות ומערכות השקיה מתוחכמות.

 

 מתוך וידאו ארט "סולאר פאנק" של האמן גלעד רוזנקוף ישראל 2057   צילום: מתוך הווידאו ארט

 

עטר ברוש יצר אופניים משפחתיים רב תכליתיים מאלומיניום, קבוצת אמנים יצרה רכב חשמלי דו-מושבי עירוני שיש לו מנגנון לשינוי צורה. הוא יכול להתכווץ לרוחב מטר אחד ולחסוך 75 אחוזים משטח חניה שתופס רכב משפחתי.

 

 אופניים משפחתיים - יצירת האמן עטר ברוש     צילום: רונית סבירסקי

 

Tomgrow יצרו מיכלי פרספקס עם מצע גידול מבוסס הידרו-ג'ל שאינו דורש תחזוקה שוטפת והשקיה תכופה. יובל וערן עיברי יצרו כוורות מעץ בחיתוך לייזר שנועדו לסייע לעבודת הדבוראי. המעצב נאוטו פוקאסאווה עיצב מכשיר מנירוסטה עבור חברת סודהסטרים. אצי איש הקרח הם פרטי לבוש מחומרים ממוחזרים ובין היצירות הבולטות הם נעלים רב שכבתיות שבסיסן מודפס בתלת ממד והשכבות העליונות ניתנות להסרה ולהחלפה.

 

שלי ואילון סתת קומבור יצרו פרטי לבוש ממוחזרים בהשראת אצי איש הקרח     צילום: רונית סבירסקי

 

תנועת אמנים שהיא קולקטיב אמנותי וסביבתי מקינשאסה בקונגו יצרה סדרת צילומים מבוימים שמותחים ביקורת על הפיכת העיר ליעד של השלכת פסולת ממדינות עשירות. חברי הקבוצה יוצרים אמנות לבישה מחומרים ממוחזרים שנאספו ברחובות ובמזבלות ויוצרים אמנות בהשראת מסכות אפריקאיות.

 

 אמנות לבישה מחומרים ממוחזרים - קולקטיב אמנות מקינשאסה     צילום: רונית סבירסקי

 

"קטלוג גגות" של משרד האדריכלים MVRDV, שמציע אפשרויות שונות לשימוש בגגות העיר לטובת התושבים, ופרויקטים ההופכים שאריות מזון, טקסטיל, פלסטיק ופסולת תעשייתית לחומרי גלם חדשים, בהם סנדלי AKALA העשויים מצמיגים ממוחזרים. עוד מוצגים "טקסים יומיומיים", עם מוצרי טואלטיקה והיגיינה המציגים מודלים צרכניים חלופיים, וטקסטיל וצבענים מבוססי אצות של חברת Algaeing. הפרויקט האינטראקטיבי "היום שבו הפכתי לחרק" של PADLab מציע להתבונן בעיר גם מנקודת מבטם של יצורים אחרים שחיים לצדנו.

 

 מיטומבה - מליארדי פריטי לבוש שנשלחים למכירה באפריקה - יצירת האמניות מאיה ארזי ומירב גזית

נעלי ספורט מחומרים מתכלים של חברת בלנה בעיצוב סטלה מקרטני   צילום: רונית סבירסקי

שמפו ומרכך מוצקים מחומרים טבעיים מהצומח    צילום: רונית סבירסקי

 

גלריה מרגלית – "באותה פעימה"

היצירה של אולגה סטדניוק "באותה פעימה" מוצגת בגלריה מרגלית כעבודה יחידה למבקר אחד. על בד גדול הפרוש בחלל הגלריה מופיע במרכז כדור אש עגול, המשתנה בגווניו מאדום לכחול. המבקר מוזמן ללחוץ בחוזקה על הבד עד שהוא הופך קעור. ברגע הזה העבודה "מתעוררת" ומתחילות להישמע בחלל פעימות הלב האישיות של המבקר, שנקלטות באמצעות חיישן. קצב הלב הפרטי הופך לקול שממלא את החלל, בעוד כדור האש משנה את צבעיו בתגובה. המפגש הפשוט בין גוף האדם לבין העבודה הופך את פעימת הלב, פעולה שאנו כמעט אף פעם איננו מודעים אליה, לחוויה שאפשר לשמוע ולראות.

 

כריש לוויתני בגודל טבעי עשוי מעץ בעיצובו של האמן אמנון זילבר      צילום: רונית סבירסקי

 

מעבדת העיצוב – "ים-יבשה"

במרכז מעבדת העיצוב ניצב פסל עץ באורך שמונה מטרים ובגודל טבעי של כריש לווייתני, שעיצב אמנון זילבר. סביבו נפרש מיצב "איי חול", שמכניס את חוף הים אל תוך חלל הגלריה ומזמין ילדים ומבוגרים להתבונן באוקיינוסים ובחשיבותם למערכת החיים. האיים בחלל מאפשרים למבקרים להתנסות במשחק של סינון ומיון חלקיקים המדמים מיקרופלסטיק בחופי ישראל, ובדרך פשוטה להכיר את בעיית פסולת הפלסטיק ואת האפשרויות לצמצום הנזק. לצד ההתנסות מוצגים חפצי פלסטיק שנמשו מקרקעית ים סוף לאחר כ-40 שנה, בהם שקית אפרופו וגביע קוטג' משנות ה־80, תחליף פלסטיק מסיס במים בפיתוח חברת סולוטום הישראלית ודוגמאות ליוזמות סביבתיות מרחבי העולם.