מרכזי מבקרים – גן לאומי לכיש, גן לאומי עין בוקק

מרכז מבקרים בגן הלאומי תל לכיש, העיר השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים בממלכת יהודה, ומבואת כניסה למסלול נחל בוקק בשמורת טבע מדבר יהודה

תבליטי לכיש ותיעוד קרב סנחריב      צילום: רונית סבירסקי

 

סיפורו של תל לכיש ותבליטי קרב סנחריב

מרכז המבקרים בגן לאומי תל לכיש נחנך בסוכות 2024 לאחר שלוש שנים שהושקעו בפיתוחו על ידי רשות הטבע והגנים ומשרד המורשת. במרכז מוצגים מספר העתקים מתבליטי לכיש בגודלם המקורי ברוחב 12 מטרים, ההעתק הרחב ביותר שהוצג בארץ עד היום. במבואת המבקרים מוקרן סיפורו של תל לכיש בתקופת ממלכת יהודה בשלוש שפות לצד תצוגה של פריטים ארכיאולוגיים מקוריים ומשוחזרים. מרכז המבקרים, העלייה לתל העתיק עד לשער העיר והתצפית מראש התל מונגשים למבקרים בעלי מוגבלויות.

 

שער הכניסה לגן לאומי תל לכיש      צילום: רונית סבירסקי

 

תל לכיש צופה אל נחל לכיש ונחשב לאחד האתרים הארכיאולוגים החשובים בשפלת יהודה. הוא חולש על הדרך הקדומה שעברה ממישור החוף להרי חברון. בתקופה הכנענית ובעת שלטון ממלכת יהודה היא הייתה העיר המרכזית בשפלה. בין הממצאים החשובים שנחשפו בתל: סוללת מצור אשורית, ארמון מתקופה ממלכת יהודה ומקדש כנעני. מראש התל צופים אל מושב לכיש וכרמי הגפנים שהיו גם ענף החקלאות המרכזי בעת העתיקה.

 

גשר העלייה לתל וחומת העיר הבצורה        צילום: רונית סבירסקי

 

השרידים הקדומים ביותר בתל מעידים על התיישבות בתקופה הניאוליתית באלף ה-6 לפני הספירה. בתקופה הכנענית, באלף ה-2 לפני הספירה, היא הייתה עיר מרכזית בדרום הארץ ובתקופת ממלכת יהודה במאה ה-9 לפני הספירה היא נבנתה כעיר מבצר שנייה בחשיבותה אחרי ירושלים.

 

 'מקדש שער' מימי המלך חזקיהו      צילום: רונית סבירסקי

 

סנחריב ונבוכדנצר החריבו אותה

שני קרבות היסטוריים מעידים על עוצמתה. היא נכבשה על ידי סנחריב בשנת 701 לפני הספירה בימי בית ראשון. הצבא האשורי בנה סוללת אבן מסיבית כדי להגיע אל חומות העיר. הם הציבו על הסוללה אילי מצור שנועדו לפריצת החומות. בחלקה העליון של הסוללה נמצאו ראשי חיצים שנורו על ידי הצבא האשורי. בחפירות למרגלות החומה נחשפו שברי חפצים שהמגינים השליכו מראש החומה על החיילים האשורים, ביניהם משקולות של בתי בד ושלשלת ברזל. הסוללה הזו היא הקדומה ביותר בעולם והיא הסוללה האשורית היחידה שידועה במזרח הקרוב. הקרב ההיסטורי השני בתולדות לכיש היה בימי שלטונו של נבוכדנצר בשנת 586 לפני הספירה. הכיבוש, שהביא לחורבן בית המקדש הראשון בירושלים וסוף ממלכת יהודה. לכיש הייתה מיושבת בתקופה ההלניסטית ולאחר מכן ננטשה.

 

תצוגת תקופות השלטון של מלכי יהודה      צילום: רונית סבירסקי

 

שרידים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות לאורך השנים, וביניהם מערכת הביצורים המרשימה הכוללת חומות מסיביות ושערי כניסה רחבי היקף, עדות לעוצמתה של לכיש בהגנה על ממלכת יהודה. עדויות למרד של יהודה נגד ממלכת אשור בימי המלך חזקיהו, ושרידי המצור שהטיל סנחריב מלך אשור על העיר. בין התגליות החשובות, סדרה של אוסטרקונים (חרסים כתובים), שזכו לשמם "מכתבי לכיש" המספקים מידע אודות המצב המדיני והחברתי ביהודה לפני חורבן בית המקדש הראשון, כמו גם כלי חרס, מבני ציבור ומממצאים ארכיאולוגיים המשקפים את חיי היומיום, המסחר, הדת והתרבות בעיר לאורך תקופות שונות.

 

 המיקום האסטרטגי של ארמון המלך והתצפית הפנורמית      צילום: רונית סבירסקי

 כרמי הענבים למרגלות תל לכיש      צילום: רונית סבירסקי

 הקשתים ואילי המצור     צילום: רונית סבירסקי

מבואת נחל בוקק והצלת החי והצומח

מבואת הכניסה לגן לאומי נחל בוקק היא נקודת יציאה למסלול טיול לאורך נחל בוקק. הנחל זורם בשמורת טבע מדבר יהודה, ובשנה ממוצעת פוקדים את מסלולו כ-350 אלף מטיילים ומטיילות. כתוצאה מריבוי המבקרים, נוצר עומס רב באזור הנחל הצטברות של פסולת רבה, פגיעה בערכי הטבע וסיכון לבעלי החיים במקום. רשות הטבע והגנים החליטה להקים בכניסה לנחל מבואה שתווסת את מספר המטיילים בו זמנית. המטיילים והמטיילות שיגיעו לטיול בנחל בוקק יוכלו להיכנס ללא עלות אל מבואת הקהל. צוות מקצועי יספק הסברים על מתווה הנחל והמסלולים האפשריים וצוות קבוע ידאג לניקיון הנחל והסדרת השביל לנוחות המטיילים מדי יום. במבואה תהיה נקודה לאיסוף פסולת שהמטיילים יוכלו להשתמש בה כדי לא להשאיר שאריות מזון בשטח.

 

תחילת מסלול נחל בוקק     צילום: רונית סבירסקי

מפלונים לאורך הדרך     צילום: רונית סבירסקי

 

נחל בוקק הוא אחד משלושת הנחלים הגדולים שזורמים בים המלח ביניהם נחל דוד ונחל ערוגות. הוא מהווה נווה מדבר ובית גידול לחיות בר מגוונות ביניהן יעלים וצבועים ונקודת חנייה לציפורים נודדות רבות. על גדותיו גדלים מיני צמחים בעלי חשיבות אקולוגית, חלקם נדירים, חלקם בסכנת הכחדה וישנם גם צמחים אנדמים לאזור שהסתגלו לתנאי המחייה הקשים בסמיכות לים המלח. בין המינים שגדלים על גדות הנחל נמצאים הרדוף הנחלים, אוכם חד-ביתי שהוא מין נדיר בסכנת הכחדה, שיטה סלילנית ואחרים. השמירה על נווה המדבר היא בעלת חשיבות רבה ככל שהגורמים הסביבתיים מאיימים על בתי הגידול. ישנה עלייה ברמת המליחות של המים, זיהום תעשייתי ובנייה מואצת. נעשים מאמצים רבים לשמור ולשקם את אוכלוסיות הצמחים והמגוון הביולוגי. מסלול ההליכה למטיילים על גדת הנחל נמשך לאורך 800 מטרים, הוא אינו מעגלי ומתאים להליכה למבוגרים ולילדים.

 

בריכות טבעיות לשכשוך    צילום: רונית סבירסקי

 

 

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "בזכות הסדרת המקום, המטיילים יוכלו ליהנות מטיול בנחל נקי ומוסדר הפתוח בכל ימות השנה, ואנו כרשות נוכל להגן על ערכי הטבע והמורשת בצורה טובה יותר".