מרכז פרס לחדשנות – מיצג של מדינת הסטארט אפ העולמית

 

חזון שהפך למציאות מתגלגלת שמשנה את פניה ומתחדשת עם השנים. זהו מרכז פרס לשלום שהפך למרכז פרס לחדשנות ומציג את היכולות הבלתי נתפסות בתחום ההמצאות, ההיי-טק הלוא-טק והשאיפה לשמירה על איכות הסביבה

 

וידאו ארט של ההמצאות הגדולות      צילום: רונית סבירסקי

 

המבנה שניצב על גבעה קטנה מול שפת הים ביפו ומשקיף אל הים התיכון הוא מרכז פרס לחדשנות. מפלסים מדורגים משתפלים מהמבנה עד לרצועת החוף ויוצרים מראה יוצא דופן שמשתלב בנוף אבל בולט בעיצוב המיוחד שלו. בקצה הרחבה המרוצפת בחזית הבניין הוצבו אותיות שמתחברות לסיסמא שבהשראתה נבנה הבניין DREAM BIG. ההוגה והמייסד הוא שמעון פרס שהמשפט הזה היה נר לרגליו וגם בהיותו פוליטיקאי הוא לא חשש לחשוב בגדול. 26 שנים הוא חיפש דרך לקדם את השלום בין הישראלים לפלסטינים ובשנת 1996 הוא יישם וחנך את מרכז פרס לשלום ביפו. בדיוק במקום שמחבר בין שני העמים עם הפנים אל האופק הרחוק.

 

DREAM BIG עם נוף לים התיכון       צילום: רונית סבירסקי

 

עם חלוף השנים, פרס הבין שיש למקום הזה מסר נוסף והוא להציג את ההצלחה העצומה של מדינת ישראל כמדינת סטארט אפ בקנה מידה עולמי. מדינת ישראל נמצאת במקום השני בעולם כמובילה בתחום הסטארט אפ אחרי סינגפור. כשפרס פרש מתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל החל לקדם את הרעיון. בשנת 2019 המבנה עבר שינויים אדריכלים על מנת להתאים אותו לתצוגות ולהפוך אותו למרכז מבקרים. על פני ארבע קומות מוצגות מאות המצאות באמצעים דיגיטליים מרשימים ובדרך אינטראקטיבית שמתאימה למבוגרים ולילדים מגיל 10 ומעלה.

 

דב מורן מסביר על הרעיון והיוזמה      צילום: רונית סבירסקי

 

במבואה מוקרנים על פני מסך ענק ועל גבי מסכים עגולים, שתלויים מעל ראשי המבקרים, המצאות ומיזמים מובילים תוצרת כחול לבן. טעימה ראשונה שמגרה את החושים והסקרנות ומכאן ממשיכים את המסע בין עבר, הווה ועתיד עם מדריכה או מדריך. בחדר הראשון פוגשים את האנשים שעומדים מאחורי הרעיונות הגדולים. דמויותיהם מוקרנות בגודל טבעי בצורת הולוגרמות והם מספרים בסרטוני וידאו קצרים את סיפורם. המיצג הדיגיטלי מאפשר מעבר מדמות לדמות ולהרחיב את המידע על ידי מגע יד על המסך. כל יזם מספר על הרעיון שהגה, האתגר, הילדות ועצת הזהב שלו.

 

ד"ר ארנה מדענית ראשית ויזמית היי-טק      צילום: רונית סבירסקי

 

22 יזמים שהמציאו המצאות מהפכניות שתרמו לכל העולם בתחומים שונים. ביניהם: קובי ריכטר יזם, מייסד, חברת אורבוטק וחברת מדינול. גיל שוויד ממייסדי חברת צ'ק פוינט ומחלוצי הסייבר העולמי. פרופסור אמנון שעשוע מדען באוניברסיטה העברית ויזם ממייסדי חברת מובילאיי וחברת אורקם, אורי לוין יזם, ממייסדי ווייז, דב מורן ממציא הדיסק-און-קי, מייסד חברת אמ-סיסטמס. עדי אלטשולר, יזמית חברתית, מייסדת כנפיים של קרמבו, זיכרון בסלון ובתי הספר המכילים. ד"ר קירה רדינסקי מדענית ויזמית, מפתחת מערכת ממוחשבת לניבוי אירועים עתידניים. עזיז קעדאן יזם ומפתח מערכת חדשנית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז והפרעות מוחיות אחרות. פרופסור מרסל מכלוף מדענית, מפתחת תרופה חדשנית למלחמה בסרטן.

 

המשרד של שמעון פרס וטלפון החוגה      צילום: רונית סבירסקי

 

כשמסיימים את הסיור בקומת הכניסה נחשפים למבנה האדריכלי המיוחד פרי עבודתו של האדריכל האיטלקי מסימיליאנו פוקסס. כששמעון פרס פגש אותו בפעם הראשונה הוא סיפר לו מה זה להיות ישראלי ולגור בארץ ישראל. פוקסס רצה לשרטט על נייר את תחושותיו בעקבות הדברים. הוא לקח את הפלייסמייט שהיה מונח על השולחן במסעדה וצייר את הסקיצה הראשונה של המבנה. התוצאה היא בבניין שבנוי מבטון וזכוכית. הבטון מסמל את האתגרים בפניהם עומדת המדינה והזכוכית משקפת את האור שנכנס מבחוץ ומדגישה את המבט האופטימי כלפי העתיד. ככל שעולים במדרגות המבנה מוצף באור בהיר יותר. הקומה הראשונה היא היכל ההשראה וסודות החדשנות. בקומה השנייה: הקפסולה, האודיטוריום שהוא מקום לחלום, אומת החדשנות וחדר העבודה. בקומת הקרקע: גלריית חדשנות עכשווית, והקמפוס.

 

אדריכלות המבנה      צילום: רונית סבירסקי

 

בחדר העבודה של שמעון פרס ניצב שולחן הכתיבה העתיק ששימש אותו שנים רבות ועליו מונח מכשיר טלפון מהמאה הקודמת. אחד הילדים מוזמן להסביר איך המכשיר הזה פועל. רוב הילדים מתקשים להבין מהן החוגה והאפרכסת. עובדה שמחדדת את מה שקרה לעולם מבחינה טכנולוגית תוך מספר עשורים. בארון הספרים מונחים ספרי עיון, העתק של מדלית פרס נובל, כדורגל חתום שניתן לו מתנה על ידי פיפ"א, תמונה שלו עם דוד בן גוריון, תמונה שלו משחק כדורגל עם מסי ופריטים נוספים שהיו בעלי חשיבות רבה מאוד במהלך חייו. הוא נהג לקרוא 5-4 ספרים במקביל ולעבוד שעות רבות ביום. הוא המשיך לעבוד עד גיל 93 ופונה ישירות מחדר עבודתו אל בית החולים שם נפטר. סרטון קצר שמוקרן בחדר העבודה מספר על תחנות בחייו מאז עלייתו ארצה והאירועים שבהם הצטלבו רעיונות ויזמויות חדשניות שלו בתחומים הפוליטיים בהם עסק. הוא מספר בגילוי לב בסיום הסרטון שכשהיה צעיר חלם להיות רועה צאן או משורר של כוכבים.

 

מדליית פרס נובל         צילום: רונית סבירסקי

 

חדר החדשנות מציג את ההישגים הגדולים והרעיונות המבריקים שהגו יהודים וישראלים החל משנת 1894 עד 2015. כך מגלים שמדינת ישראל הייתה הראשונה בעולם לפתוח קופת חולים לאזרחיה, שבדיקת מי שפיר היא המצאה ישראלית וגם משחקי המונופול והרמיקוב. ההמצאות מוצגות על קיר גדול באמצעים דיגיטליים שאפשר לקבל דרכם מידע נוסף על כל מיזם והמצאה. על הקיר הנגדי מוצגות תיבות זכוכית ובהם דגמים של ההמצאות הגדולות והסברים על ההמצאה עצמה. במרכז החדר שולחנות שמיועדים להפעלה אינטראקטיבית על ידי המבקרים. השאלות שולחות את המבקרים לחפש את התשובות בין המיצגים השונים. משחקים, צוברים נקודות ומגלים בסוף המשחק מי הצליח לצבור את מירב הנקודות.

 

פיתוח עגבניות השרי     צילום: רונית סבירסקי

 

מהחדר שמסכם את המצאות העבר עוברים אל חדר העתיד. נכנסים לקפסולה שנראית כמו בטן מטוס, מקבלים הנחיות, מרכיבים משקפי VR ונוסעים אל העתיד. משקפי המציאות המדומה מציגים לוח דיגיטלי עם לחצנים שעליהם לוחצים כדי להתקדם. המסע כולל טיסה אל העתיד, תחבורת העתיד, רפואת המחר והדפסת מזון. כשטסים לעתיד חולפים על פני מטאוריטים, חלליות וגרמי שמים שונים. בתחבורת המחר מתעופפים באוויר לצד מכוניות וכלי טיס פרטיים. ברפואה המחר מטיילים עם מצלמה בתוך גוף האדם ובהדפסת מזון נותנים הנחיות להכנת המאכל האהוב ממרכיבים שבוחרים.

 

קפסולת העתיד     צילום: רונית סבירסקי

 

הסיור ממשיך אל קומת המרתף שהיא ההווה. אולם שבו מוצגים 44 הסטארט אפים החדשניים והחשובים ביותר שראו אור בשנתיים האחרונות. בשר שגודל במעבדה מתאים של בשר אמיתי, קולטי שמש חוסכי אנרגיה, טיפול באשפה, מזון עתידי, פתרונות לחוסר במים וטיהור מים, שינוי מין של ביצת תרנגולת מזכר לנקבה בעזרת גלי קול ועוד המצאות שישנו את פני העתיד.

 

ביצת התרנגולת שהופכת מזכר לנקבה       צילום: רונית סבירסקי

מעצבים אופנה אקולוגית       צילום: רונית סבירסקי

 

הסיור במרכז פרס לחדשנות נמשך שעה וחצי שחולפות במהירות ונותר רצון לחזור ולראות את הדברים פעם נוספת.