היו היה פעם שוק לוינסקי

 

ניחוחות של תבלינים, דגים מעושנים, גבינות, פיצוחים וחלבה מילאו את שוק לוינסקי המקורי, שוק קטן עם אופי כל כך מיוחד ובמקום לשמר אותו הפכו אותו לעוד מתחם של מסעדות וחומוסיות. על פי כמות האנשים שגודשים את המתחם השינוי כנראה עובד אבל מי זוכר את לוינסקי של פעם מתגעגע

 

 קצת שוק והרבה בילויים        צילום: רונית סבירסקי

 

סלוניקי הקטנה

שכונת פלורנטין הוקמה על ידי יהודי קהילת סלוניקי, עובדי נמל שהגיעו לארץ כדי לבנות את נמל תל אביב עוד לפני קום המדינה. חלק מאנשי הקהילה הקטנה שאכלסה במשך השנים את השכונה פתחו חנויות ששימרו את הטעמים מהבית היווני. זו הסיבה שלשכונת פלורנטין קראו "סלוניקי הקטנה". בין המוסדות הוותיקים שנותרו מהתקופה ומנוהלים על ידי בני הדור השני והשלישי אפשר למצוא את הקונדיטוריה של אלברט ברחוב מטלון 36 שמשמרת מסורת סלוניקאית במאפים המיוחדים שלהם. שמם הולך לפניהם בזכות "נשיקות המרנג" שנמסות בפה כמו קצפת. הם גם יודעים לעשות מרצפן מצוין וטורחים לקלף כל שקד ושקד לפני הטחינה שלא תסתנן טיפה של מרירות לתוכו.

 

הבורקס של פנסו      צילום: רונית סבירסקי

 

בורקה וביצה

פנסו היה פעם מאפייה של בורקס מכל הגדלים, הסוגים והמילויים. אפשר היה למלא שקית במשולשים, מרובעים או עיגולים של המאפה האוורירי ולנשנש תוך כדי הליכה לקניות בשוק. בעלי המקום שמחו להסביר שבורקה בספניולית זו ברכה וברבים בורקס. האופים עבדו, המאפים יצאו חמים מהתנור והמילויים מילאו את כרסו של המאפה. כיום, הבצק נשאר אותו בצק עלים מתפצפץ אבל פנסו הפכה למסעדה לכל דבר. התור בימי שישי משתרך לאורך הרחוב, מאפה בצק עלים גדול מוגש על צלחת חד פעמית ולצידו ביצה קשה, סחוג ורסק עגבניות. יש גם לחמעג'ון, קדאיף, משקה איירן בלקני קר בקיץ, תמרהינדי, מיץ שקדים, רימונים וגזר. הקסם של פעם כבר לא יחזור. לוינסקי 43

 

 מילוי גבינה ותרד      צילום: רונית סבירסקי

 ארוחה בצלחת חד פעמית      צילום: רונית סבירסקי 

 

מעדנייה בטעם של פעם

ממש ממול, בלוינסקי 36 ממשיכה לפעול המעדנייה שהקים חיים רפאל ב-1958. המעדנייה מפעילה את בלוטות הטעם עוד לפני שנכנסים אליה. מיכלי ענק של חמוצים, זיתים בכל הגדלים והמינים בתיבולים שונים ומפולפלים, עגבניות מיובשות, גבינות ובשרים, דגים מעושנים, שנחתכים ביד מקצועית וזריזה, יינות וסלטים שהם מכינים בעצמם בטעמים לא שיגרתים. בסופי שבוע אפשר לקנות אוכל מוכן, קציצות בשר, לביבות כרישה, עלי גפן ופלפלים ממולאים.

 

 חיים רפאל מ-1958     צילום: רונית סבירסקי

 

חיים רפאל היה ניצול שואה מסלוניקי, שהצליח לשרוד בזכות כשרונו לנגן באקורדיון. הנאצים קראו לסלוניקאים שהטיבו לשיר ולנגן "הסוסים המזמרים". העולים מסלוניקי שהתיישבו בשכונת פלורנטין הם אלה ששרדו את השואה מתוך 60 אלף יהודי סלוניקי שהושמדו. מעדניית רפאל מנוהלת כיום על ידי בני הדור השני והשלישי של חיים רפאל והיא בין העסקים הבודדים שמשמרת משהו מהניחוח של פעם.

 

האורז המתובל של דינה פרג

לפני שני עשורים עמדה דינה פרג מאחורי הדלפק של חנות פרג בלוינסקי 46. חנות תבלינים שהסמל המסחרי שלה היו שני קונוסי ענק של פפריקה אדומה בחזית. שקים של מליסה, כוסברה, זוטא לבנה וסוגים שונים של חליטות תה הונחו בשקים. בתוך החנות, קופסאות צבעוניות של תבלינים מונחות על מדפים ובמרכז כיכב הפטנט הבלעדי של דינה - תרכובת של ירקות עם אוכמניות לתיבול של אורז. על הדלפק עמד סיר גדול עם אורז מבושל ומשקה שקדים טבעי שממנו חילקו טעימות ודינה ליוותה את המכירה בהסברים מפורטים. כיום נמכרים התבלינים והתערובות בדוכנים פתוחים ברשתות השיווק הגדולות ורק אלה שזוכרים את ימיה הטובים של פרג מגיעים במיוחד לשוק לוינסקי כדי לקנות שם.

 

מעדניית יום טוב מ-1947    צילום: רונית סבירסקי

 

מעדנים בלקניים, גבינה עיראקית וגזוז פטל

מעדניית יום טוב עשתה עלייה מטורקיה ב-1947. הסבא, שניהל חנות באיסטנבול פתח בשוק לוינסקי חנות שמוכרת אוכל ביתי בלקני, חלבה, גבינות, נקניקים, מבחר סלטים וריבות שנרקחות על פי המתכון של סבתא. בני הדור השלישי ממשיכים את המסורת הקולינרית של הסבא ושומרים על הצביון המקורי. לוינסקי 43. מוסד חדש שמשמר מסורת מימי תל אביב הקטנה הוא פינה קטנה ומתוקה. הם מוכרים גזוז כמו פעם בטעמים של פטל, לימון, מנטה, משמש ודובדבן לצד סחלב חם, עוגיות ועוגות יום הולדת בהזמנה. לוינסקי 36. אצל החלבן בלוינסקי 48 יש גבינות תוצרת מקומית, גבינות מיובאות, חמוצים ומעדנים. הגבינה העיראקית המלוחה היא הסמל המסחרי שלהם. מניחים אותה במים חמים כדי לקבל מרקם אלסטי ואפשר להשתמש בה לבישול, אפייה והכי מומלץ עם אבטיח קר.

 

זעפרן מפרס וקפה טורקי על חול

עולים מאיראן שהגיעו לשוק לוינסקי הביאו אתם את עולם הפיצוחים. החנות של משפחת הר סיני שנפתחה בשנות ה-80 של המאה הקודמת מוכרת פיצוחים, פירות יבשים ותבלינים כשהבולט ביניהם הוא הזעפרן. הם ידועים גם בזכות גרגרי יער מסוג דומדמניות בשם זרשק שהפרסים נוהגים להוסיף אותם לתבשילי האורז.  לוינסקי 49

 

 גרגרי יער לתבשילי אורז     צילום: רונית סבירסקי

 

בלוינסקי 35 פינת רחוב השוק נמצאת סולטנה - מעדנים טורקיים, שעל חלון הזכוכית שלה כתוב קפה טורקי על חול, בקטנה ליד הקפה: מעמול, לוקום, בקלאווה, קטאייף במילוי אגוזים, פיסטוק לצד גלידת עזים טורקית. הקטאייף מונח על מגש אלומיניום, הבקלאוות ממלאות את האוויר בניחוח ורדים קליל והמעמול גדוש במילוי תמרים ואגוזים.

 

מעדנים טורקיים של סולטנה      צילום: רונית סבירסקי

 

יאיא לוינסקי הוא בית קפה קטן נטול מקומות ישיבה שמכין כריכים מושקעים, שייקים וקפה לקנות וללכת, לוינסקי 42. ריאהב בר יין שהוא שיתוף פעולה של השפית רימה אולברה ומעדניית יום טוב, לוינסקי 47. טוני ואסתר הוא מקום מפגש היפסטרי בלוינסקי 39 ומעבר לכביש מסעדת צ'נטרו שמגישים בה כריכים עם ממרחים ביתיים בלחם ופוקאצ'ות, ארוחות בוקר ואפרטיפו אחר הצהרים, לוינסקי 30.

 

 הכריכים והשייקים של יאיא    צילום: רונית סבירסקי

הכריכים והאפרטיפו של צ'נטרו     צילום: רונית סבירסקי

 

לאורך הרחוב ישנן מסעדות בסגנונות שונים, מאוכל רחוב עד מסעדות שף. גרגר הזהב מוקדש לאוהבי החומוס. המקום שהחל בעשיית חומוס ביתי לחברים הפך לחומוסייה בלוינסקי 30. קפה קאימאק נפתח כקפה-מסעדה צמחונית שמגישים בו מאכלי עדות וארוחות בוקר, לוינסקי 49. מאכלים פרסיים מגישים בבית השף של נאייב, במסעדת שמשירי ובגורמה סבזי. האחיות חצ'אפורי מבשלות מאכלים מהמטבח הגיאורגי, לוינסקי 52, הקובה של אבי עם המטבח העיראקי, לוינסקי 53. הבורקס של אמא גם הוא בין המוסדות הוותיקים שעברו שדרוג, לוינסקי 46. מסעדת סנדר שמתמחה באוכל מזרח אירופאי עברה מיפו לשוק לוינסקי 54. ויקטור מגיש דגים טריים יום יום, ברבוניות, לברק וטונה, לוינסקי 36. אוזריה של השפית אביבית פריאל עם מנות מהמטבח היווני, מטלון 44. התגלית הצעירה, השפית שיראל ברנר עם המסעדה הטבעונית OPA ממוקמת ברחוב החלוצים 8.

 

הדגים של ויקטור     צילום: רונית סבירסקי

קפה קאימאק הצמחוני       צילום: רונית סבירסקי

המלצה לסיום

חניון שוק לוינסקי הוא אחד ההזויים שפגשתי. מעבר צר בין הקומות שבקושי עובר בו רכב אחד ורמזורים שמנסים לווסת בין הרכבים שיורדים לאלה שעולים. מספיק שנהג אחד לא ממושמע נוסע באדום והפקק שנוצר בתוך החניון הופך לבלתי פתיר. המחיר לרבע שעה הוא 8 שקלים ובקלות תמצאו את עצמכם תקועים בתוך החניון יותר זמן ממה שתבלו בשוק.

העירייה הפכה את לוינסקי למדרחוב כדי להקל על המבקרים, אבל הרחוב הקטן שעמוס בהולכי רגל מצטלב עם שלושה רחובות שבהן יש תנועה של מכוניות והבלגן חוגג. המלצה לסיום: אם תוכלו להגיע באמצע השבוע יש סיכוי שתגלו עוד קצת מהקסם שהיה בו לפני שנים ותטעמו ממאכלי הרחוב מבלי לעמוד בתורים ארוכים.