החידה של קווי נסקה והקניון השני בעומקו בעולם בארקיפה פרו

 

ציורי ענק ששרדו אלפי שנים וכנראה קושרים את כדור הארץ לחלל החיצון זכו לשם קווי נסקה, העיר הלבנה שקבלה את שמה בזכות אבני הגזית הלבנות שמהן היא נבנתה והאגם הגבוה בעולם שניתן לשוט בו. נסקה ארקיפה ופונו - האטרקציות של פרו

 

מסלולי נחיתה או פולחן דתי       צילום: רונית סבירסקי

 

פרו (Peru) עלתה על מפת התיירות בזכות התרבות המסתורית של ממלכת האינקה (Inca)  והקשר לחלל החיצון. קווי נסקה (Nazca Lines) שפרושים על פני שטחים עצומים ומוזכרים בספר האייקוני מרכבות האלים הם חידה שעד היום טובי המדענים לא הצליחו לפתור. שרטוטי ענק של עכביש, קונדור, אסטרונאוט, קוף, קלשון וצורות גיאומטריות שורטטו על פני האדמה באופן מדויק ונשמרו כך במשך אלפי שנים. מחבר הספר אריך פון דניקן (Erich von Däniken) יחס את השרטוטים האלה לסימני הנחיתה של חלליות שהגיעו מהיקום החיצון אל כדור הארץ.

 

 חייזר או אסטרונאוט     צילום: רונית סבירסקי

 

להרגיש כמו חייזרים מעל קווי נסקה

את המראה הבלתי נתפס הזה אפשר לראות רק מהאוויר. עלינו על מטוס ססנה דו מנועי שמתאים ל-5 נוסעים, הרכבנו אוזניות כדי לשמוע את הסברי הטייס והבטנו למטה. מרחבים אדירים שוממים פרושים מתחתינו ועליהם ציורים ברורים שניתן לראות אותם מגובה המטוס כמו בתצוגה במוזיאון. המטוס מזדעזע מכל משב רוח קל והטייס מטה את המטוס לכיוון כנף ימין על מנת שיושבי צד ימין יזכו לזווית ראיה טובה ומיד לצד שמאל. הוא שקוע בהסברים ומתעלם מבעלי הקיבה הרגישה שהתחילו לחפש אחרי שקיות הקאה. אבל המראה המהפנט והמחשבות על כך שחייזרים הגיעו לכדור הארץ והשתמשו בפרו כשדה התעופה הבינלאומי שלהם מחזירים את הצבע לפנים.

 

איש העכביש     צילום: רונית סבירסקי

 

אריקפה - העיר הלבנה וקניון הנשרים

מנסקה המשכנו באוטובוס תיירים נוח לעיר ארקיפה (Arequipa) שמכונה העיר הלבנה. נסיעת לילה של 8 שעות ומגיעים לטרמינל של ארקיפה. מומלץ לבקש מהמלון שבו לנים לשלוח מונית ולא לנסוע במוניות אקראיות. סיור של אחר הצהרים חשף בפנינו עיר שרובה בנויה מאבני גזית וולקניות לבנות שנוצרו כתוצאה מהתפרצות הר הגעש באזור. בין שרשרת האנדים המקיפים את העיר הר הגעש הבולט ביותר הוא אל מיסטי (Volcan El Misti) שמתנשא לגובה 5822 מטרים ואפשר לצפות בו ובכיפתו המושלגת מכל פינה בעיר. נקודות תצפית יפות משקיפות אל עמקים ירוקים ונהר שחוצה את העמק לשניים. בקרנו בחווה חקלאית שבה שוחזרו שיטות עבודה של חקלאות קדומה וטפסנו אל מגדל תצפית שממנו נשקפת פנורמת נוף של 360 מעלות על כל העיר.

 

עיר של אבני גזית לבנות     צילום: רונית סבירסקי

 

ארקיפה היא העיר השנייה בצפיפות האוכלוסין בפרו. היא נוסדה ב-1540 ואחד המבנים המרשימים ששומרו והפכו לאטרקציה תיירותית הוא מנזר סנטה קטלינה (Monasterio de Santa Catalina) עם סמטאות אבן יפהפיות ומזרקות מעוצבות. חובבי הטרקים מגיעים לארקיפה כדי לטפס במשך מספר ימים על שני הרי הגעש המפורסמים ביותר, אל מיסטי וצ'צ'אני שגובהו 6025 מטרים.

 

 קניון קולקה וריו קולקה    צילום: רונית סבירסקי

 

יעד נוסף הוא קניון קולקה (Colca Canyon)  אחד הקניונים העמוקים בעולם ומפורסם בציפורי הקונדור שמקננים בו. הקונדור הוא בעל מוטת כנפיים עצומה ומזוהה על פי הצווארון הלבן שעוטף את גרונו והכרבולת האפורה שמעטרת את ראשו של הזכר. ישנם טרקים בקניון שאורכים מספר ימים בשילוב לינה בכפרים הקטנים שממוקמים סביבו. המדרונות חשופים ותלולים ועליהם גדלים קקטוסים בשרניים. בעמק זורמים מימי הנחל קולקה ריו וישנם מעיינות חמים, מפלים ונווה מדבר עם בריכות טורקיז. העיירה ממנה יוצאים הטרקים נקראת קבאנאקונדה (Cabanaconde) והיא נמצאת במרחק 5 שעות נסיעה צפונית לארקיפה. אוטובוסים יוצאים מתחנת הרכבת המרכזית אל היעד. מטיילים שרוצים לצפות בקניון ולנסות לראות את הנשרים יכולים לעשות זאת מנקודת תצפית בקבאנאקונדה.

 

 פרואנית עם עיט      צילום: רונית סבירסקי

 

פונו – מרק ואיים צפים

ממשיכים בנסיעה ליעד הבא שהוא העיירה פונו (Puno) הנמצאת בגובה 3800 מטרים מעל פני הים. האוטובוס מטפס בכבישים תלולים בנוף צוקי וטרשי וכשמגיעים אל הישורת האחרונה נפרש נוף פנורמי שהוא שילוב של צוקים שחורים חשופים ולצדם גבעות ירוקות כשברקע פסגות מושלגות. עדרי אלפקות רועים בשדות ומדי פעם רואים גם עדר פרות וכבשים שמכוסות בפרווה מקורזלת. אגם מים גדול ממלא את העמק ובמרכזו אי ירוק.

 

 נופים מגובה 3800 מטרים     צילום: רונית סבירסקי

 

את פונו אפשר לזהות מרחוק כשהאוטובוס מתחיל לרדת אל עבר אגם עצום שסביב בנויים בצפיפות אלפי בתי בוץ (אדובה) והכיכרות המרכזיות בסגנון הבנייה הקולוניאלי. הכיכר המרכזית נקראת פלאזה דה ארמס והיא מרשימה במבנים הארכיטקטוניים שלה ובגינון שעבר גיזום עיצובי. מלון פלאזה בכיכר הוא אחד המבוקשים בעיר ומתהדר בלובי מרווח עם שפע של סידורי פרחים מרשימים. קומות החדרים בנויות במעגל סביב הפטיו המרכזי ומהן נשפכים שרכים ירוקים.

 

פלאזה דה ארמס - הכיכר המרכזית של פונו     צילום: רונית סבירסקי

אגם טיטיקקה ובתי מלבני בוץ     צילום: רונית סבירסקי

 

במסעדת המלון מגישים מגוון גדול של מרקים בקערה גדולה עם לחמנייה וחמאה. מרק מומלץ כארוחה היחידה למטיילים שמגיעים לפונו כדי להסדיר את הסתגלות הגוף להבדלי הגובה והחוסר בחמצן. פונו היא המקום לקחת פאוזה של 24 שעות לתת לכאב הראש והבטן המתהפכת להתאזן, להתרגל להפרשי הגובה ואז להמשיך. צריך להמעיט באוכל, לשתות משקאות מתוקים ולהסתפק בקערת מרק. זה עובד. בין המרקים שהמלון מציע מרק אספרגוס, עגבניות, כרובית, תירס, עוף, ירקות, קינואה ויש עוד נוספים. גם אם ממש מתחשק קוקטייל של המשקה המקומי פיסקו סאוור כדאי לדחות את הכיף הזה ליום המחרת.

 

 האיים הצפים וסירות הקאנו     צילום: רונית סבירסקי

 

אגם טיטיקקה – אחד האגמים הגבוהים בעולם שאפשר לשוט בו

בבוקר היום השני יצאנו לשיט על אגם טיטיקקה (Lake Titicaca). עלינו על סירת דייגים ממונעת ששטה בין סבך צמחי קנה עד שהגיעה אל קבוצת איים המכונים האיים הצפים. הם מעשה ידי אדם ובנויים על בסיס שורש צמח הקנה שגדל בקרקעית האגם. בתוך סבך הצמח נועצים יתדות לחיזוק וכורכים סביבם חבלים שיוצרים מעין רפסודה טבעית. על המשטח הצף מניחים ערימות של במבוק יבש ומאותם חומרים בונים את הבתים.

 

 הבגדים המסורתיים    צילום: רונית סבירסקי

הדגמת תהליך הבנייה של האי    צילום: רונית סבירסקי

 

במקור, האיים היו יוזמה חדשנית שתיירים הגיעו לצפות בה כאטרקציה ייחודית, אבל כיום המקום ממוסחר מאוד ומשמש על תקן הצגה לתיירים. מספר משפחות עדיין מתגוררות על האיים כדי לקבל את התיירים, להסביר ולהדגים כיצד הוקמו האיים. המבוגרים והילדים לבושים בבגד הלאומי ועורכים סיורים בין האיים ובתוך הבתים. אפשר לסיים את הביקור בפונו בשוק המקומי על שפת האגם שמציע מגוון גדול של פריטים מצמר אלפקות.

סקי חולות וגלפגוס הקטנה - ים של דיונות באיקה ומיליוני בעלי חיים בפראקס