ניו זילנד - המסע לאי הדרומי, פינגוונים כחולים ובולדרים מסתוריים

 

מסע תרמילאות באי הדרומי של ניו זילנד דרך כרייסטצ’רץ’, אומרו, חופי האוקיינוס השקט ותופעות טבע נדירות בקצה העולם

 

אחד הדברים שאהובים עלי כשאני נוסעת למקום חדש ולא ידוע הוא להתחיל מהתחלה, אבל ממש מהתחלה. מהפרטים הקטנים ביותר, מהשניות הראשונות של המפגש עם הלא נודע, עם תרבות אחרת ומנהגים זרים. היעד הפעם היה ניו זילנד, לכאורה ארץ תרבותית שגולת הכותרת שלה הם הנופים, הטבע והמרחבים, אבל בקצה העולם מבחינתנו. יומיים של טיסות מישראל עד ליעד הסופי. תוסיפו לזה שיצאנו למסע תרמילאות על טהרת הנשיות לחודש של התנתקות משגרת החיים והרי לכם מרקחת שטומנת בחובה הפתעות. הפרק הראשון במסע לאי הדרומי.

 

 

Moeraki Village - כפר דייגים קטן על חופי האוקיינוס הדרומי   צילום: רונית סבירסקי

 

טיסה לניו זילנד: מסע ארוך סביב העולם

הכרטיס האלקטרוני דיווח לנו על שלוש טיסות שיתפרשו על פני יומיים סביב הכדור. מתל אביב להונג קונג משם לאוקלנד וטיסת המשך לכרייסטצ'רץ' באי הדרומי של ניו זילנד New Zealand. חברת התעופה הניו זילנדית קידמה את פנינו באדיבות. מחלקת תיירים עם מושבים נוחים, מרווח בין הכיסאות שנותן כבוד לרגליים ושפע של חיוכים מנומסים. לא ציפינו להפתעות מיוחדות אלא לטיסה שגרתית נינוחה. עגלת השתייה התגלגלה בשלווה טעונה במגוון משקאות מרשים. מה תשתו? יין אדום. איזה סוג? שאלה מפתיעה במושגים של טיסה. יש להם לפחות שלושה סוגי יין אדום ועוד מספר לבנים והם טורחים להסביר על היין כמו במסעדת גורמה. בחרנו בפינו נוואר בצבע בורדו כהה שהוגש מתוך כבוד והערכה למשקה האדום בגביע זכוכית. קבלנו את ארוחת הערב וחשבנו שבזה יסתיים הפינוק. הדיילים חשבו אחרת וחזרו והציעו למלא את כוס היין מחדש. אם התשובה הייתה תודה כבר שתינו מספיק, הם טרחו לספר על היין הנפלא שכדאי לטעום וכך חזרו ועברו עד שהשתכנעו שכולם שתו לרוויה. לחיים ניו זילנד הנה אנחנו מגיעות.

 

כרייסטצ’רץ’ – לינה ב־Cashmere Hills מעל העיר

חיפוש אחרי מקומות לינה מיוחדים חביב עלי מאוד. אני נוהגת לחפש צימרים או מלונות קטנים במקומות פסטורליים. נוף לאגם או לים עם חלונות גדולים שמשקיפים אל הכחול עושים לי את זה. כך התחלנו את הביקור בכריסטצ'רץ' Christchurch אחרי יומיים של טיסות. לקחנו את הרכב השכור, תכנתנו את מפות הגוגל ויצאנו לבדוק את הצימרים שנראו לנו היפים ביותר בחוברת ב-Cashmere Hills שצופים אל העיר כרייסטצ'רץ'. כשעמדנו על סף דלתה של ג'ני היא הסתכלה על הזוג המוזר ואמרה שזו פעם ראשונה מזה שבע שנים מאז פתחה את הצימרים שמישהו מגיע אל פתח הדלת מבלי לצלצל קודם. כביש מתפתל עולה אל ביתה שכולו חלונות גדולים ומהם משקיפים אל כרייסטצ'רץ' ממעוף הציפור. חדרי האירוח בקומה הראשונה וארוחת הבוקר מוגשת בסלון הפרטי של ג'ני מול הנוף. 

 

קשמיר הילס    צילום: רונית סבירסקי

 

DOC ניו זילנד - הגוף שמוביל את המטיילים בטבע

היום הראשון בניו זילנד מתחיל עם דגנים וביצה בגביע, ריבות תוצרת בית ואפרסק אדום (גם מבפנים), האחרון שנותר על העץ לפני החורף. לחם הדגנים הניו זילנדי טעים להפליא והוא משתבח עוד יותר בצורת טוסט. נפרדנו מג'ני ויצאנו לסידורים לפני הנסיעה. הארגון שדומה לרשות הטבע והגנים שלנו נקרא בראשי תיבות DOC והוא הגוף המאורגן ביותר שפגשתי במסעותי. בכל עיר או עיירה יש להם סניף והם שמחים לעזור, לייעץ ויותר מכל לתת עצות לגבי מסלולי טיול ואטרקציות. העצה החשובה שקיבלנו הייתה שכמות ימי השמש הולכת ואוזלת וכדאי לנו להזדרז להגיע ליעדי הטראק. השארנו את כריסטצ'רץ' לסוף המסע ויצאנו לדרך לנקודה הראשונה על המפה. הנהיגה בצד שמאל של הכביש אינה מסובכת, אין עומס על הכבישים, השילוט מדויק והנהגים אדיבים. יצאנו עם בוקר ליעד הראשון אומרו.

 

ארוחת בוקר ביתית עם מוצרי מאפה וריבות תוצרת בית      צילום: רונית סבירסקי 

 

פינגווינים כחולים בעיירה אומרו (Oamaru)

העיירה הקטנה אומרו Oamaru ממוקמת על חוף האוקיאנוס וידועה בשמורת הפינגווינים הכחולים שעולים לבקר מדי ערב לקראת שקיעה. באומרו מדרחוב ציורי שבו עובדים בעלי מלאכה מסורתיים וגן בוטני מרשים. שוטטות קלה לחיפוש אחרי לינה הובילה אותנו לבית כפרי מול מפרץ הפינגווינים. חדרים נעימים, נקיים להפליא, בסגנון מעט מיושן עם אווירה מיוחדת. ישנם חדרים בגדלים שונים עם אמבטיה משותפת או צמודה כולל ארוחת בוקר. בכל הצימרים שבקרנו וזה החל אצל ג'ני היו סדינים חשמליים במיטות. איזה רעיון ענק, איך לא חשבו על זה במדינות אירופה הקרות? כשהתנורים לא מספיקים לחמם את חלל החדר נכנסים למיטה חמימה ומתענגים עד כלות.

 

נסיעה לאורך חופי האוקיינוס הדרומי

סיימנו את הביקור באומרו ויצאנו לכיוון דונדין Dunedin שגם היא שוכנת לחוף האוקיאנוס הדרום-פסיפיק. טיפ קטן הפך את הדרך לחוויה. נסענו על קו החוף במקום בדרך הראשית. כדאי לבקש הנחיות מהמקומיים איך מגיעים אליה. ברגע שעולים על הדרך אין מקום לטעויות. צוקים אדירים נופלים אל המים מצד אחד ומרחבים של שדות ירוקים מהעבר השני. הכביש ריק ממכוניות אנחנו לבד בעולם. אצות ענק נשטפות במים, גלי ים עצומים מתנפצים אל החוף. עוברים על פני עיירות זעירות, בתים בודדים ואלפי פרות וכבשים.

 

דרך נוף לאורך חופי האי הדרומי   צילום: רונית סבירסקי

 

כדורי האבן של Moeraki - תופעת טבע מסתורית

כיוון שהחלטנו לשהות בדונדין מספר ימים חיפשנו כבר בדרך מקום לינה. הצילום בחוברת של הקוטג' בחצי האי אוטגו הצמוד לדונדין נראה מבטיח. לא דמיינו כמה הוא מבטיח וכמה הוא מקיים. בעל הקוטג' תיאר אותו כבית פרטי המשקיף אל המפרץ בלב הטבע הפראי של האי. במהלך השיחה המליץ לנו לעצור ולאכול באחת המסעדות המפורסמות בעולם "פלייר'ס" הממוקמת בכפר דייגים קטן בשם מוראקי.

 

 חוף מוראקי - תופעת טבע נדירה של כדורי אבן על החוף   צילום: רונית סבירסקי

 

קבלנו את הרעיון ושלבנו אותו עם ביקור באטרקציה סמוכה יוצאת דופן שהייתה חלק מהתוכנית לאותו יום. סמוך לכפר מוראקי Moeraki Village נמצאת אחת מתופעות הטבע הנדירות בעולם. סלעים ימיים שהפכו לכדורי ענק מעוצבים בתהליך שהתרחש לפני מיליון שנים. כדי לראות אותם במלוא תפארתם כדאי להגיע בשעת השפל. צלצלו למודיעין התיירות ותקבלו את שעת השפל המדויקת ביום הביקור. צעדנו על חול הים הרטוב כשהגשם זולף בדקיקות והצטלמנו ליד סלעי הענק העגולים.

 

 כדורי סלע בשעת השפל   צילום: רונית סבירסקי

 

Fleurs Place - מסעדת דגים על המזח במוראקי 

משם המשכנו ל"פלייר'ס" Fleurs Place. על המזח, שסירות הדייגים פורקות את הדגה היומית, עומד מבנה עץ פשוט שאפשר בטעות לחשוב שהוא מחסן. כשנכנסים לחלל המחומם שמעוצב בריהוט עץ כבד מרגישים את הייחוד של המקום. פלייר מקבלת את הסועדים באופן אישי בחיוך גדול ועובדת במסעדה כאחד המלצרים. שמה של המסעדה הולך לפניה בכל העולם ואנשים עולים לרגל.

 

מסעדת דגים על המזח בכפר מוראקי    צילום: רונית סבירסקי

 

הדגה הטרייה שמגיעה מדי יום ומקבלת את המגע הנכון של פלייר הופכת לקונצרט של טעמים. הדג היומי משתנה לעיתים זה קוד כחול, סול או גרופר ולצדו בתוך צדפה מוגש הרוטב שעשוי בעדינות, בשילוב טעמים נפלא: טרטר לימון, צלפים וליים או צ'ילי, קוקוס וכוסברה. קדרת פירות ים,  פילה סלמון אפוי בתנור עם קרם טרגון, במנות הפתיחה מוצע מרק היום, לחם עם מטבלים, אנטיפסטי, צדפות בקרם חמאה, מולים בעגבניות צ'ילי. הקומה העליונה במסעדה משקיפה אל המפרץ ובימים יפים אפשר לשבת במרפסת הפתוחה, לראות את הדייגים מגיעים עם הדגה מהים ולדבר עם השחפים.

 

חצי האי אוטגו - לינה מול האוקיינוס הפתוח

מפלייר'ס יצאנו אל הקוטג' בחצי האי אוטגו Otago Peninsula. עברנו את הרחוב הראשי של העיר דונדין והמשכנו אל לשון היבשה הצמודה אל העיר. אלה שמכירים את הדרך המפותלת לכיוון העיירה האיטלקית פורטופינו באיטליה יוכלו להבין את ההתרגשות שאחזה בנו. הכביש הצר עובר על גבול המים הכחולים מצד אחד ומן העבר השני מרוממים מצוקים כשבתים כפריים תלויים על מורדותיהם עטופים בסבך עצים וצמחייה. ברומטר ההתרגשות לקראת ההגעה לקוטג' עלה וכשמצאנו את הבית המשקיף על המפרץ לא ידענו את נפשנו מרוב אושר. כבר פגשנו מלונות וצימרים שנושקים אל הים ובמקרה הזה הוא נושק לאוקיאנוס הדרום-פסיפיק. אפשר להגיד שהמיקום כבר עושה את הכל, אבל במקרה של הקוטג' שלנו זו הייתה רק ההתחלה.

 

הדרך הציורית אל חצי האי אוטגו   צילום: רונית סבירסקי

 

הקוטג' מוקף בצמחייה פראית ועצים עבותים. הרצפה מרופדת בשטיח קרם מקיר לקיר, וילונות שמנת וספת ישיבה אפורה כהה. שולחן אוכל עם ארבעה כסאות לבנים מעוצבים, מסך LCD ומערכת קולנוע. מטבח מאובזר כמעט כמו בבית האישי של כל אחד. בארונות כלי אוכל אלגנטיים ומצרכים נילווים עם חשיבה מאחוריהם: רטבים, שמן, ליים, בלסמי, חרדל, ריבות, ממרחים, תבלינים מכל הסוגים, חליטות תה  בטעמים, קפה משובח, מכשיר לקפה, מיקרו, מקרר ביתי גדול עם חלב וכל סוגי הדגנים לארוחת הבוקר. חדר כביסה עם כיור קטן, מכונת כביסה ומכונת ייבוש. חדר שינה מעוצב בלבן עם נגיעה של פרחים אדומים. ורדים טריים וריחניים באגרטלים מעוצבים, מצעי כותנה רכים, כריות בכמה גדלים וכמובן סדינים חשמליים עם שלט לכל אחד מבני הזוג.

 

בקתת עץ על שפת הפסיפיק        צילום: רונית סבירסקי

 

לא חסר דבר, מגבות נייר, סכינים ברמה גבוהה, סכו"ם, קרש חיתוך, מדיח כלים, תנור חימום בכל חדר, אמבטיה מאובזרת עם מוצרי אמבט ברמה גבוהה. דק עץ חיצוני בלב הגינה משקיף אל הים. המיקום המיוחד של הקוטג' קרב אותנו גם לאטרקציות הטבע שמושכות מטיילים לדונדין. אזור הקינון של האלבטרוס, חופים של פינגווין צהוב העין ומסלולי טיול נהדרים ביערות גשם. טיילנו בכבישים צרים בין יערות עבותים, ירדנו לחפש פינגווינים לקראת שקיעה בחוף הים ויום אחד הקדשנו לטיול ברכבת עתיקה אל הגרוג' שהוא למעשה ערוץ נחל הטאיירי שקשור להיסטוריה של העיר דונדין.

 

כמה זמן לוקח להגיע לניו זילנד מישראל?

הטיסה אורכת בדרך כלל בין 20 ל־30 שעות כולל קונקשנים דרך אסיה או אוסטרליה.

מתי הכי טוב לטייל באי הדרומי של ניו זילנד?

העונות המומלצות הן האביב והקיץ (נובמבר–מרץ), כאשר מזג האוויר יציב יותר.

איפה רואים פינגווינים כחולים בניו זילנד?

בעיירה Oamaru שבאי הדרומי, בעיקר בשעות הערב לקראת השקיעה.

מה זה Moeraki Boulders?

תופעת טבע נדירה של סלעים עגולים ענקיים שנוצרו במשך מיליוני שנים על חוף הים.

האם כדאי לשכור רכב בניו זילנד?

כן, במיוחד באי הדרומי – זו הדרך הנוחה ביותר להגיע לאתרים טבעיים מרוחקים.

 

המסע המלא באי הדרומי של ניו זילנד