צפון תאילנד - צ'אנג מאי, טיול ג'יפים, בית ספר לבישול תאילנדי ושוק לילה ססגוני

 

שלושה ימים של מסע ברכבי שטח באזור צ'אנג מאי בצפון תאילנד דרך יערות, נהרות, מעיינות חמים, מערת נטיפים בת 2500 שנים ומפגש עם נשות שבט "ארוכות הצוואר"

 

טיול ברכבי שטח בצפון תאילנד     צילום: רונית סבירסקי

 

אזור צ'אנג מאי הפך כמעט למילה נרדפת לרכיבה על פילים ביערות. מרחבים מכוסים ביערות עבותים שפרושים על פני שטחים עצומים בגבול הצפוני של תאילנד. התיירים מגיעים לאזור בעיקר למטרה אחת, לעלות על גבו של פיל, לטייל בשבילים הצרים של היער, לחצות יובלון של נהר תוך כדי רכיבה, להצטלם ולתת לפיל בננה בסוף הדרך. לאלה שכבר קיבלו רישיון נהיגה פילי כדאי לגלות את צפונותיהם של היערות הצפוניים על גלגלים ברכבי שטח 4X4. מסלולי הטיול המבוקשים נמשכים כשלושה ימים ויוצאים בשעות הבוקר לאחר איסוף של המטיילים מבתי המלון. 

 

נופי צ'אנג מאי      צילום: רונית סבירסקי

 

290 מדרגות ומקדש מזהב

לפני היציאה לשטח כדאי להקדיש יום לפעילות ולהכרת העיר עצמה. במרחק שעה נסיעה ממרכז העיר נמצא מקדש "דוי סוטפ"  Doi Suthep, שחולש מגובה 1,100 מטר על פנורמת נוף עצומה ובמרכזו פגודות מוזהבות עם פסלים ופינות להגשת מנחות. ישנן שתי דרכים לעלות למקדש, האחת לטפס 290 מדרגות והשנייה לעלות ברכבל. בצ'אנג מאי מתקיים מדי יום שוק לילה ססגוני. מאות דוכנים ניצבים על המדרכות ויוצרים בניהם מעבר צר מאד. הראש נע ונד לכל הכיוונים כדי לקלוט את שפע הבגדים והאביזרים שמוצעים למכירה. כשהרגליים מתעייפות ממסע הקניות עוצרים בלב השוק מתיישבים במתחם שמעניק "פוט מסאז' " וצוברים כוחות מחודשים. חיי הלילה בצ'אנג מאי סואנים מאד.

 

מקדש "דוי סוטפ"  Doi Suthep      צילום: רונית סבירסקי

 

על גדות הנהר ישנם פאבים ומסעדות שמגישים מאכלים מסורתיים ובינלאומיים. בין המפורסמות מסעדת River Side שבנויה בצורת טרסות היורדות עד קו המים. במעגן חונה סירה שהופכת מדי ערב ב-19.00 למסעדה שטה. חייבים להזמין מקום מראש כדי להשתתף בשיט הגסטרונומי. לעומת זאת בחלק היבשתי שלה אפשר לבלות עד השעות הקטנות לצלילי תזמורת ולהקה מקומית שמפליאה בלהיטי פופ אמריקניים של שנות ה-60 וה-70. מסעדה יוקרתית שאף היא ממוקמת על שפת הנהר נקראת The Gallery. זהו בית עץ עתיק שנבנה ב-1892 על ידי סבו של בעל המסעדה, שהיה מהגר סיני והתחתן עם תאילנדית ילידת צ'אנג מאי. שנים רבות הם גרו בחלק מן המבנה ובחלקו השני ניהלו חנות לחפצי נוי ובדי משי. ב-1989 עבר הבית שיפוץ ושימור. חלקו הקדמי הפך לגלריית אמנות וחלקו הפונה לנהר הפך למסעדה. העיצוב הפנימי מייצג את התערובת האתנית של סין ותאילנד. הבית זכה בפרסי שימור יוקרתיים רבים מאז נבנה. בתפריט מוגשות מנות תאילנדיות מסורתיות לצד מטבח בינלאומי מגוון. 

 

מנות מהמטבח התאילנדי     צילום: רונית סבירסקי

 

בית ספר לבישול

התיירים שחייבים ללמוד מיד עם הגעתם את תורת הבישול התאילנדי ימצאו מבחר גדול גם בבנגקוק אלא שמחירי הקורסים גבוהים יחסית לאזורים הצפוניים. כשבוחרים את הקורס המתאים רצוי לבדוק היכן הוא מתקיים, באילו תנאים ומה התפריט הנלמד ביום הגעתכם. ישנם בתי ספר שממוקמים בתוך מסעדות ותנאי העבודה פרימיטיביים למדי. בית הספר שבו בחרתי באופן אקראי לחלוטין התברר כהצלחה גדולה. חווה כפרית מוקפת עצים ומדשאות ממוקמת כחצי שעה נסיעה מצ'אנג מאי. כבר בשיחת הטלפון התגלתה בעלת הבית, טים, כמארחת מופתית. רכב מיוחד אסף את משתתפי הקורס מבתי המלון ובשעה עשר בבוקר מצאנו את עצמנו חולפים בדרכי עפר בין כפרים צנועים ושדות אורז. בית עץ מטופח ומבנה עם גג פגודה פתוח אל גן גדול הם בית הספר לבישול של טים. הכל מצוחצח ובוהק, שולחן עבודה ערוך בכל האביזרים הדרושים לעבודה. מכתשי בזלת כבדים לכתישת התבלינים, לוח עץ לכל בשלן, כלי קרמיקה קטנים בצבע לבן שבכל אחד מהם מונחים המרכיבים למנה הראשונה.

 

סדנת בישול בחווה פרטית     צילום: רונית סבירסקי

 

סביב לשולחן ניצבות עמדות מעץ כהה ועליהן כיריים של גז לטיגון והקפצת מנות בווק. כל צלחת מסומנת בסימניה צבעונית שהיא סימן ההיכר של האורח וכך חוזרת המנה שנאפתה בתנור ליוצריה. צוות עוזרות גדול דואג לנקות, לפנות ולהגיש את המרכיבים בחריצות ובעדינות שאופייניים לתאילנדים. תה צמחים מתבליני הגינה פותח את הבוקר. כל צמחי התבלין שמשמשים בארוחה נקטפים טריים מגינת התבלינים הסמוכה. המנה הראשונה היא לביבות תירס קטנות מקושטות בעלי כוסברה ורצועות צ'ילי דקיקות. לאחר הטיגון מניחים את הלביבות על עלה בננה מקשטים ואוכלים בנימוס עד להכנת המנה הבאה. גם אם מתים מרעב משאירים לביבה אחת על הצלחת כי פולניה היא לא בתאילנד.

 

ביקור בשוק וקניית מצרכים      צילום: רונית סבירסקי

 

טים מדליקה נרות זכוכית מלאים בשמן ציטרונלה כדי שחלילה לא יתקרב זבוב אל התבשילים ואכן הזבובים התאילנדים ממושמעים ומתרחקים מהאזור. תוך שהיא כותשת את התבלינים במכתש הכבד היא מוסיפה לצליל המונוטוני סיפור מחיי הזוגיות המקומיים. גבר תאילנדי מקשיב לקצב הנקישות שנוקשת האישה, אם הקצב מהיר ואחיד הרי שמדובר בנערה חרוצה מלאת מרץ שתהיה רעייה מתאימה. לעומת זאת כשהקצב איטי ברור לו שאצלה הוא יאכל קש. טים מפזרת טיפים, מלמדת איך מקפיצים נכון בווק ומסבירה ששיטת הבישול המהיר שומרת על הטעם והמרקם של המרכיבים. למדנו להכין דג קריספי ברוטב מנגו, איטריות פד-תאי, מרק טום קא גאי  ומנה אחרונה של רפרפת אפויה עם דלעת מתוקה. 

 

טיולי ג'יפים

גם בתחום טיולי הג'יפים ישנן מספר חברות שמציעות את שרותיהם. פערי המחירים גדולים מאד והם יכולים להגיע לפי שלושה מהמחיר הממוצע. החלטתי לבחור בחברה שמספקת שירותי נהג-מדריך.  אמי, הגיע למלון בג'יפ סוזוקי למוד קרבות שטח. בדרך צפונה חלפנו על פני מטעי בננות, מנגו ופריחות צהובות. רכסי הרים גבוהים מתנשאים מכל עבר ויערות עד מכסים אותם בגוון ירוק כהה.

 

רכיבה על פילים ביערות    צילום: רונית סבירסקי

 

נקודת העצירה הראשונה שלנו היא בחממת סחלבים ופרפרים. בכניסה לחווה מחברים לכל אחד סחלב לדש הבגד ומניחים למבקרים לטייל בין הפרחים הסגולים, הוורודים, הכתומים והמנומרים. בתאילנד גדלים למעלה מ-200 סוגי סחלבים. עונת הפריחה בטבע היא בחודשים אפריל עד יוני. בחממות הם פורחים כל השנה וחייבים להשקות אותם כל יום לפני הזריחה. בנקודה הבאה ישנה אפשרות למטיילים שבכל זאת רוצים לרכב על פילים להיכנס לחווה שמתקיים בה גם מופע להטוטים. פיל מצייר ציור בעזרת החדק, מתופף על תוף, מנגן במפוחית, עומד על רגל אחת ומרים גזעי עצים כבדים. הביקור משלב רכיבה על גב פיל בתוך היער ונסיעה על כרכרה רתומה לצמד שוורים לבנים. זוהי למעשה התחנה האחרונה לפני הכניסה למעבה היער.

 

 סחלבים בחממות      צילום: רונית סבירסקי

 

מכאן במשך יומיים וחצי מבלים בדרכי עפר צרות בתוך סבך יערות, מטעי בננות והרבה מאד נהרות שזורמים במקביל לדרך. חולפים בתוך כפרים קטנים עם בתי קלונסאות, תרנגולות בחצר, כביסה תלויה על ענפי במבוק ופולי קפה שמתייבשים בשמש. את שביל העפר חוצים זוג תאילנדים מבוגרים שעל גבם סלי קש עמוסים בעלי תה. בלילה מגיעים ל- Tapai Spa Camping. פעם היה שם שדה אורז עד שתושבי המקום גילו שהם יושבים על מאגר של מים טרמו-מינרלים. אצל הכפריים שגרים באזור זורמים במקלחת מי גופרית ובחנייה עומד פיל שמשמש לטיולים בשטח עם תיירים. בקמפינג שבו ישנו בנו 4 בריכות גדולות מלאות במי גופרית חמים והרחצה בהן בלילה לאור הכוכבים נרשמה כחוויה. היום השני מוקדש למחוז מה-הון-סון ואנחנו נוסעים בדרכים המקבילות לגבול הבורמזי. רכסי ההרים הגבוהים מכוסים בערפילים, עמקים ירוקים פרושים למרגלותינו והרבה מאד מים זורמים בנהרות.

 

מלון עם מעיינות חמים    צילום: רונית סבירסקי

 

האטרקציה של היום השני היא מערת נטיפים שגילה מוערך ב-2500 שנים. היא התגלתה על ידי המקומיים לפני 100 שנים ושטחה מתפרש על פני עשר מערות שהגבוהה בניהם מגיעה ל-22 מטרים. הכפריים מנהלים את המקום ואנחנו צועדים בחשיכה אחרי תאילנדית שאוחזת בעששית נפט. עמודי ענק של סטלגמיטים וסטלקטטים צומחים במערות ומטילים צללים על הקירות הלחים. רק שתיים מתוך המערות שהתגלו פתוחות לציבור. הדרך משם ממשיכה למפל המרשים Pasua שהנועזים יכולים להתרחץ במימיו.

 

 מערת נטיפים          צילום: רונית סבירסקי

 

היום השלישי מוקדש לשבטים אקזוטיים ביניהם "ארוכות הצוואר" וכפר של שבט סיני שהיגר לתאילנד. הסיור בשבטים מלווה בסיפורים מהפולקלור המקומי ובאגדות עמים. במהלך הנסיעה בין השבטים מגיעים לאחת האטרקציות הגדולות של הצפון שמתרחשת בשמורת הטבע Nam Tok Mae Surin בחודשים אוקטובר עד אמצע דצמבר. זוהי התקופה שבה פורחות על פני שטחים עצומים חמניות בר שנראות כמו חרציות ענקיות. כמות בלתי נתפסת של פרחים צהובים בצפיפות שאינה מאפשרת לעבור ביניהם. הטיול מסתיים בנסיעת לילה בתוך יער עבות שגזעיו מוארים רק באור פנסי הג'יפ ומשרים תחושה של מעבר לאזור הדמדומים של היצ'קוק.

 

טיפים חשובים לפני הזמנת טיול ג'יפים: לברר מה מצבם המכני של הג'יפים, באילו מלונות תתבצע הלינה? כמה ארוחות תקבלו ומה הן כוללות? האם המדריך בעל ידע רחב לגבי המסלול ושליטה טובה באנגלית?