התחלות שהפכו למדינה: מסע בעקבות החלוצים 

 

מהחלוצים שהקימו את יישובי הצפון, דרך אנשי הנגב שחיפשו מים, עיבדו אדמה והחזיקו בנקודות ההתיישבות ועד דוד בן-גוריון שבחר לחיות בשדה בוקר - ארבעה אתרי מורשת מספרים על אנשים שהפכו רעיון למעשה. לקראת השנה החדשה יוצאים בעקבות הסיפורים ומשלבים בהם פעילויות לכל המשפחה

 

ראש השנה מזוהה עם התחלות חדשות, אבל במדינת ישראל היו לא מעט התחלות שהחלו בתנאים רחוקים מאוד מנוחות. אנשים הגיעו לנקודות מבודדות, הקימו יישובים, חיפשו מים, עיבדו אדמה, בנו מערכות הגנה וניסו למצוא פתרונות למציאות שלא תמיד אפשרה להם לדעת מה יהיה מחר. בצפון ובנגב היו אלה החלוצים שהפכו נקודות התיישבות למקומות שאפשר לחיות בהם ולהיאחז בהם. לצדם עמד דוד בן־גוריון, שלא הסתפק בחזון על יישוב הנגב ובחר להפוך אותו גם לחלק מסיפור חייו. לקראת השנה החדשה חוזרים לארבעה אתרי מורשת שבהם הסיפורים האלה עדיין נוכחים, ומשלבים בהם פעילויות שמאפשרות גם למשפחות להכיר את האנשים, המקומות וההתחלות שמהם צמחה המדינה.

 

הסליק שהגן על ההתיישבות בצפון – קיבוץ יגור

בשנת 1922 עלו שמונה חברים וחברה אחת מקבוצת אחווה והקימו את ביתם סמוך לנחל יגור. הקיבוץ גדל והתפתח, הצטרפו חברים נוספים, פותחו ענפים חקלאיים והייתה חשיבות רבה להגנה על היישוב ועל אזור הצפון כולו. בשנת 1937 הוקם בו הסליק הגדול, שהיה הסליק המרכזי של ארגון ההגנה בצפון הארץ. בבטן האדמה, במקום שהוסתר מעיני הבריטים, נאגרו כלי נשק ששימשו את אנשי ההגנה בתקופת המנדט.

 

 

הסליק פעל במשך שנים ונשמר בסוד עד ל"שבת השחורה", ב-29 ביוני 1946. באותו יום פשטו כ-4,000 חיילים מהדוויזיה השישית הבריטית על יגור, בחיפוש אחר נשק לא חוקי ואנשי ההגנה והפלמ"ח. לאחר חפירות ופריצה דרך קיר הצליחו הבריטים להגיע אל הסליק הגדול ולגלות את הנשק שהוסתר בו, וכן 32 סליקים נוספים ברחבי הקיבוץ. כל הגברים בקיבוץ נעצרו ונשלחו למחנות המעצר ברפיח ובלטרון, והמשק נשאר בידי הנשים, שהמשיכו לתחזק ולהפעיל אותו.

 

כיום אפשר לרדת לעומקו של הסליק הגדול ולראות את כלי הנשק מתקופת המנדט, תוך היכרות עם סיפור הקיבוץ ואנשיו. הביקור ביגור יכול להמשיך גם אל בית שומר המסילה, שבו נמצא מרכז המבקרים "יגור זה סיפור" ובו סרט על תולדות הקיבוץ, אל המבנה ששימש את המשטרה הבריטית ואל קרון של רכבת העמק. אלה מצטרפים לאתרים נוספים בקיבוץ המספרים את סיפור ההתיישבות, מתקופת העליות השנייה והשלישית, דרך תקופת המנדט ועד הקמת המדינה.

הפעילות בראש השנה:  סיור לכל המשפחה בסליק הגדול של ההגנה בקיבוץ יגור, בעקבות סיפור המקום ואנשיו לפני קום המדינה. הסיור מיועד לגיל 6 ומעלה ומתקיים במהלך החג בתיאום מראש בלבד. עלות: החל מ-30 שקל למשתתף/ת, בהתאם לגודל הקבוצה.

לפרטים והרשמה: 054-6833075

 

המתכת שהפכה לסמלים של המדינה - קיבוץ צאלים

בתחילת המאה ה-20 הקים שמואל קרצ'מר בירושלים בית מלאכה לחריטה, סמלים, מדליות ומטבעות. במשך כ-100 שנה המשיכה משפחת קרצ'מר ליצור בבית המלאכה הירושלמי, ועבודותיה ליוו פרקים בתולדות היישוב והמדינה. סמלים ציוניים, תבליטים, מטבעות, מדליות, חותמות ופריטי יודאיקה נוצרו במקום עבור גופים, ארגונים ואירועים, מתקופת המנדט, דרך המאבק להקמת המדינה ועד ימיה הראשונים של ישראל והעשורים שלאחר מכן. גם תהליך הייצור עצמו הוא חלק מהסיפור: במוזיאון אפשר לראות מודלים, "שטנצים" ודגמים שהיו שלבים בדרך ליצירת הסמל או המדליה.

 

גשר הצינורות מעל נחל הבשור      צילום: רונית סבירסקי

 

לאחר שבית המלאכה המשפחתי נסגר בשנת 2003, הביא בעז קרצ'מר, נכד המשפחה וחבר קיבוץ צאלים, מאות פריטים מהאוסף לקיבוץ. בשנת 2018 נפתח המוזיאון במשכנו הנוכחי, במבנה ששימש בעבר כגן הילדים הראשון של צאלים. חדרי התצוגה מציגים את עבודות המשפחה לצד הסיפורים ההיסטוריים שהן משמרות, וההדרכה נעשית על ידי בעז קרצ'מר, שמחבר בין הסיפור המשפחתי לבין ההיסטוריה הציונית והישראלית.

 

הפעילות בראש השנה: סיור מודרך במוזיאון בעקבות סמלי החג והסיפורים שמסתתרים מאחורי התבליטים, המודלים, ה"שטנצים", המטבעות והסמלים. לאחר הסיור במוזיאון יתקיים סיור רכוב לאורך קו המים לנגב המערבי משנות ה-40, בהדרכת בעז קרצ'מר. הסיורים יתקיימו ב-12–13 בספטמבר, בהרשמה מראש בלבד. עלות: 35 שקל לאדם לסיור אחד או 60 שקל לשני הסיורים.

לפרטים והרשמה: 052-3575324

 

 

כשהנגב היה ניסוי חלוצי – מצפה גבולות

ב-12 במאי 1943 עלה על הקרקע מצפה גבולות, הראשון מבין שלושת המצפים שהוקמו בנגב בתקופת המנדט. הוא נועד להיות תחנת ניסוי חקלאית, אבל בפועל היה גם ניסיון לבדוק כיצד אפשר לקיים יישוב יהודי באזור צחיח, רחוק ממקורות מים וממרכזי היישוב. החלוצים התמודדו עם מחסור במים, חום, בידוד ותנאי חיים קשים. הם אספו מי גשמים וטל, ניסו לגדל גידולים שונים ובנו את המבנים מאדמת הלס המקומית - לבני אדובה.

 

מצפה גבולות וקו המים הראשון לנגב      צילום: רונית סבירסקי

 

אחד הסיפורים הממחישים את חיי היום-יום במקום הוא סיפורו של ד"ר ישראל דיאמנט, הרופא שטיפל באנשי המצפה וגם בתושבים הבדואים בסביבה. במלחמת העצמאות פעלה במקום מאפייה שסיפקה לחם ליישובי הנגב, ובהמשך פעל כאן גם מפעל לליטוש יהלומים. המצפה שוקם בשנת 1996 והפך לאתר מורשת, שבו אפשר לראות את המבנים, מתקני אגירת המים, קו המים הראשון לנגב, המאפייה ומתקנים חקלאיים.

 

התנסות באפייה בטאבון האבן המקורי של המצפה       צילום: רונית סבירסקי

 

הפעילות בראש השנה: ב-13 בספטמבר יתקיים במצפה גבולות המשחק המשפחתי "תעלומות בזמן", העובר בין תחנות האתר באמצעות משימות, חידונים ופעילויות. המשתתפים יחפשו מים במדבר, יתנסו בבניית לבני אדובה ויכירו את חיי החלוצים ואת סיפורו של ד"ר דיאמנט. הפעילות מתקיימת בין 10:30 ל-13:00. עלות: 25 שקל לאדם לכניסה לאתר ו-35 שקל לערכת משחק קבוצתית.

לפרטים והרשמה: באתר Bookit

 

החיים התחילו במערה – מצפה רביבים

לפני שהייתה כאן טירה, חדר אוכל, מאפייה ותעלות קשר, ביתם הראשון של חלוצי רביבים היה בור מים עתיק שנחצב בסלע לפני כ-2,000 שנה. בקיץ 1943 ירדה קבוצת רביבים, שהתארגנה כמה שנים קודם לכן בראשון לציון, לנגב והקימה את אחד משלושת המצפים שנועדו לבחון את האפשרות להתיישבות יהודית באזור המדברי. המצפה הוקם גם בתקופה שבה מדיניות הספר הלבן הגבילה את ההתיישבות היהודית, ולכן הוצג כתחנת ניסיונות חקלאית.

 

החיים בתנאי המדבר חייבו את המתיישבים למצוא פתרונות כמעט לכל צורך. המים היו אחת הבעיות הקשות ביותר: באר שנקדחה במקום לא סיפקה מענה מלא, ובהמשך נבנו סכר ובריכות שנועדו לאגור את מי השיטפונות ולהפנות אותם להשקיית השדות. בתוך כשנה הוקמה במעלה הגבעה "הטירה" - מבנה מוקף חומה ששימש למגורים ולהגנה. כיום אפשר להיכנס אל חדריה ולראות את המצפה כפי שנראה בראשית דרכו.

 

עם פרוץ מלחמת העצמאות הפך המצפה לנקודת אחיזה חשובה בנגב הנצור. במקום נותרו תעלות קשר, עמדות ומבנים הקשורים לתקופת המלחמה, וסיפורם של המטוסים ששימשו להעברת אספקה, פינוי פצועים וקישור בין היישובים הנצורים למרכז הארץ. אחד מהם, מטוס הדקוטה, מוצג כיום באתר והפך לחלק מסיפורו של מצפה רביבים.

 

פעילות ראש השנה: ב-11–12 בספטמבר הופך האתר למתחם פעילות משפחתי. הילדים יכולים להיכנס לחדר התחפושות החלוצי, להתנסות ביצירה ולשחק במתחם בועות סבון, ואילו "אתגר המדבר" מציע מרחב בריחה היסטורי בין קירות הטירה והמערות. בנוסף מתקיימים ביקור במטוס הדקוטה וסיור עצמאי במערות התת-קרקעיות ובתעלות הקשר המקוריות. הפעילות מתקיימת בשעות 10:00–15:00, והכניסה עולה 20 שקל למשתתף מגיל 3. אין צורך בהרשמה מראש. לפרטים: 050-8996886.

 

המנהיג שבחר לחיות בנגב – צריף בן גוריון

במאי 1953, במהלך נסיעה בנגב, עצר דוד בן-גוריון ליד קבוצת הצעירים שהקימה את קיבוץ שדה בוקר. המפגש עם החלוצים והתרשמותו מהניסיון להקים יישוב בלב המדבר השפיעו עליו. כמה חודשים אחר כך, לאחר שהתפטר מתפקידיו כראש הממשלה ושר הביטחון, עבר עם פולה בן-גוריון לשדה בוקר. בדצמבר 1953 נכנסו השניים לצריף שנבנה עבורם, והוא היה לביתם במדבר. בן-גוריון חזר לממשלה ב-1955, אך הצריף נשאר ביתו, ולאחר פרישתו הסופית ב-1963 בילה בו את רוב זמנו.

 

הצריף נשמר כפי שהיה בחיי הזוג, בהתאם לבקשתו של בן-גוריון בצוואתו, כולל הרהיטים, הספרים וכתבי העת. הספרייה הגדולה, חפצי הבית, התמונות והחפצים האישיים מאפשרים להכיר לא רק את ראש הממשלה, אלא גם את האדם שחי כאן. לצד הצריף נמצא כיום מתחם תצוגות ובו בית הגבס, המבנה הראשון שנבנה בקיבוץ, תצוגה העוסקת בשדה בוקר ובחזון הנגב. בנוסף מוצגים במתחם, מיצג אנימציה "בן-גוריון מארח", הסרט "איזהו מנהיג?" ופעילות אינטראקטיבית "בן-גוריון במבחן הזמן".

 

פעילות ראש השנה: ב-11–13 בספטמבר מוזמנים הילדים והמשפחות לצאת למשימת "חפש את המטמון" בעקבות חפצים הקשורים לחגי תשרי. בין הפריטים שצריך לאתר נמצאים עמוד מתוך דגם של בית המקדש, תמונות של בן-גוריון עם נכדיו ובגדים חגיגיים המונחים ליד מיטתו. בנוסף אפשר לכתוב ולשלוח ברכת שנה טובה, בהשראת הברכות שבן-גוריון קיבל ושלח לאורך השנים. הפעילות כלולה במחיר הכניסה לאתר. העלות: 25 שקל למבוגר, 15 שקל לילד בגיל 5–18 ו-20 שקל לאזרח ותיק.