מדיירה, פורטוגל - שוק פונשל האקזוטי והגן הבוטני במונטה 

 

האי הפורטוגלי מדיירה, שנולד מהתפרצות געשית לפני מיליוני שנים מציע שילוב של שווקים צבעוניים, גנים טרופיים, רכבל מול נופי האוקיינוס ואחת האטרקציות המשעשעות בעולם - מזחלות העץ המסורתיות של Monte Toboggan

 פרחים אקזוטיים ומוכרות פרחים בלבוש מסורתי     צילום: רונית סבירסקי

 

מדיירה (Madeira) – אי געשי בלב האוקיינוס האטלנטי

אחרי ימים ארוכים של טיול ברחבי פורטוגל, בין ערים היסטוריות, כרמים, מנזרים גותיים, כפרי דייגים וחופי האוקיינוס האטלנטי, עלינו לטיסה קצרה שנמשכה כשעה וחצי ונחתנו במדיירה. האי הפורטוגלי, המכונה "אי האביב הנצחי", שוכן בלב האוקיינוס האטלנטי ומפורסם בזכות מזג האוויר הנעים לאורך כל השנה, הצמחייה השופעת והמצוקים היורדים אל הים. כבר במבט הראשון היה ברור שזהו יעד שונה מכל מה שראינו עד כה. רק בדיעבד הבנו שהנופים המרהיבים הם רק הקדמה למה שמצפה לנו.

 

בתי האי מדיירה ונופי האוקיינוס      צילום: רונית סבירסקי

פרחים בכל פינת רחוב     צילום: רונית סבירסקי

פונשל (Funchal) – עיר הנמל ובירת האי

התחנה הראשונה הייתה השוק העירוני של פונשל. אם מישהו היה מניח לפניי את הפירות שראינו שם בלי הסבר, הייתי משוכנעת שמדובר בתערוכה של פסל מודרני ולא בדוכן לממכר פירות. חלקם נראו כמו הכלאה בין אננס לבננה, אחרים הזכירו פסיפלורה ענקית או עגבנייה צבעונית במיוחד, ולרבים מהם היו שמות שלא הצלחנו אפילו לבטא.

 

 עשרות סוגים של פסיפלורה ופירות שגדלים רק במדיירה      צילום: רונית סבירסקי

 

שוק הפירות Mercado dos Lavradores

המוכרים, שכבר רגילים לתיירים הסקרנים, הבחינו מיד במבטים המשתאים שלנו. הם חתכו פלחים נדיבים, הושיטו לטעימה וחיכו בסבלנות לרגע האמת. אחרי הביס הראשון הבנו שהמופע האמיתי בשוק הוא לא רק הפירות אלא גם ההבעות של מי שטועם אותם בפעם הראשונה. היו כאלה שטעמם הזכיר שילוב בלתי אפשרי של שלושה פירות מוכרים, אחרים היו מתוקים באופן מפתיע, ואחד מהם גרם לנו להביט זה בזה במבט ששאל בלי מילים: "מה בדיוק אכלנו עכשיו?"

 

 אננס-בננה  "מונסטרה דליסיוזה"   צילום: רונית סבירסקי

 

מעל כל החוויה ריחפו ניחוחות של פרחים טרופיים, פירות בשלים ועשבי תיבול. דוכני הפרחים הצבעוניים השלימו את התמונה, והאוויר כולו היה רווי בריחות מתוקים שהזכירו גן בוטני יותר מאשר שוק עירוני.

 

 מתחם השוק     צילום: רונית סבירסקי

 

הדוכנים גדושים בשפע של פירות      צילום: רונית סבירסקי

 

הסמטה המצוירת Rua de Santa Maria

מהשוק המשכנו דרך הסמטה העתיקה ביותר של פונשל. הרחוב הצר מרוצף האבן נראה כמו גלריה פתוחה. כמעט כל דלת הפכה ליצירת אמנות, ועליה ציורים של אמני האי – דייגים, סירות, גלים, דגים, ציפורים וסיפורים קטנים על החיים לצד האוקיינוס. במקום חלונות ראווה נוצצים מצאנו עשרות יצירות צבעוניות, וכל כמה צעדים עצרנו כדי לגלות עוד ציור שמסתתר בין הבתים העתיקים.

 

 הסמטה העתיקה בפונשל מעוטרת בציורי הקיר     צילום: רונית סבירסקי

 

הרכבל שמטפס אל מונטה (Monte)

בקצה הרחוב חיכה הרכבל המטפס לעיירה מונטה. ככל שעלינו, פונשל הלכה והתרחקה מתחתינו. הרחובות הפכו לקווים דקים, המכוניות נראו כמו צעצועים, והאוקיינוס האטלנטי הלך ותפס את רוב התמונה. בצד השני של הקרון נפרשו בתי העיירה על מדרונות ההרים, מוקפים בעצים, בגינות ובכתמי ירק אינסופיים. קשה להחליט לאיזה כיוון להביט, כי מכל חלון נשקף נוף אחר.

 

הרכבל מטפס אל העיירה מונטה     צילום: רונית סבירסקי

 

הגנים הטרופיים של Monte Palace Madeira

בתחנת הרכבל העליונה נמצא אחד המקומות היפים במדיירה – גן מונטה פאלאס. השביל יורד במתינות לאורך המדרון ומוביל בין עצים עתיקים, פריחה טרופית, בריכות מים ומפלים קטנים. לכל אזור בגן אופי משלו. יש בו פינות בהשראת יפן, סין והודו, גשרים קטנים מעל בריכות נוי ושבילים שמתפתלים בין צמחייה עבותה.

 

 הכניסה לגן הבוטני במונטה     צילום: רונית סבירסקי

הגן שמוקדש לסין      צילום: רונית סבירסקי

בריכות ומפלים     צילום: רונית סבירסקי

 

בריכת הפלמינגו הייתה אחת התחנות שקשה להיפרד מהן. העופות האלגנטיים פסעו באיטיות במים הרדודים, נוצותיהם הוורודות בלטו על רקע הירוק העז, והרגליים האדומות הארוכות נראו כאילו צוירו במכחול דק במיוחד. לא רחוק משם שוכן מוזיאון קטן המציג אוסף מרשים של אבני קריסטל ומינרלים שנמצאו במדיירה, תזכורת לכך שגם מתחת לפני הקרקע מסתתר עולם צבעוני לא פחות.

 

 הפלמינגו בריקוד החיזור     צילום: רונית סבירסקי

פלמינגו כתומים ואדומים בגן הבוטני מונטה פאלאס    צילום: רונית סבירסקי

הגן שמוקדש ליפן       צילום: רונית סבירסקי

 

מזחלות העץ Monte Toboggan – האטרקציה שמגלגלת מצחוק

בסיום הביקור חיכתה לנו אחת האטרקציות המזוהות ביותר עם מדיירה – מזחלות העץ של מונטה. עד אותו רגע היינו בטוחים שהאטרקציה היא המזחלת. טעינו. האטרקציה האמיתית היא שני הנהגים. לבושים במדים לבנים, נעלי עור וכובעי קש מסורתיים, הם נראו רגועים לחלוטין. אנחנו, לעומת זאת, ניסינו להבין איך בדיוק עומדים לרדת במורד כביש תלול בתוך סלסילת עץ, בלי מנוע, בלי חגורת בטיחות ובלי בלמים.

 

מזחלות העץ Toboggan     צילום: רונית סבירסקי

 

התיישבנו, חייכנו למצלמה ואז הם דחפו. בתוך שניות המזחלת צברה מהירות. הנהגים רצו מאחוריה, לפעמים מהצד, קפצו על המגלשים, בלמו בעזרת הנעליים והטו את המזחלת בדיוק ברגע שבו כבר היינו בטוחים שהפנייה הקרובה תסתיים בתוך הגינה של אחד הבתים.

 

בכל סיבוב נשמעו מסביב קריאות, צחוק ובעיקר צרחות. קשה לדעת אם הן נבעו מפחד או מהתרגשות. כנראה משילוב מוצלח של שניהם. גם אנחנו הצטרפנו למקהלה. בכל פעם שהמהירות עלתה שכנענו את עצמנו שעכשיו בטוח מאטים. במקום זה הגיע עוד סיבוב, עוד האצה ועוד פרץ של צחוק. כעבור דקות אחדות, שנראו הרבה יותר ארוכות, המזחלת נעצרה. ירדנו ממנה, הסתכלנו זה על זה ופרצנו בצחוק. רק אז הבנו שבמשך רוב הדרך בכלל לא נשמנו.

 

היום הראשון במדיירה הסתיים עם חיוך

כך הסתיים היום הראשון שלנו במדיירה. הוא התחיל בפירות שלא הצלחנו לזהות, המשיך בין גנים שנראו כאילו נשתלו בידי אמן, והסתיים במזחלת עץ שהחזירה אותנו לרגע להיות ילדים. אם זו הייתה רק ההקדמה לטיול, לא יכולנו לחכות לגלות אילו הפתעות נוספות מסתיר האי הירוק בלב האוקיינוס האטלנטי.

 

המסע המלא שהתחיל בפורטוגל וממשיך באי מדיירה

העיירות העתיקות ותעלומת היהודים האנוסים

עמק הדואורו - חבל היין של פורטוגל

פורטו: שיט על נהר הדואורו, הגשרים ויקבי פורט

אביירו, קוימברה ולילה של אלפי נרות בפאטימה

טומאר, באטאליה, נאזארה ואובידוש