עירמפעל: מפעל האמנות שממציא מחדש את עולם הצעצועים

 

מהפכת מיחזור יצירתית: בואו להפוך צעצועים ישנים ליצירות אמנות שיש להן סיפור

 האמן איתמר שמשוני לצד "שלמה ארצי", יצירה של עפרי קרמר בת 9    צילום: רונית סבירסקי

 

מאחורי כל פרויקט פורץ דרך עומד סיפור. במקרה של "עירמפעל", המיזם של האמן איתמר שמשוני, הסיפור החל בשנת 2021 מתוך רצון ליצור אמנות שיתופית שמחברת בין יצירתיות, קהילה ומודעות סביבתית. מפעלי הפופ-אפ שהוקמו במוזיאון בת ים ובפסטיבלים שונים בירושלים, היו רק הקדימון למיזם הגדול ביותר של "עירמפעל" עד כה.

 

"מצחיקי" – היצירה של אור (6) מתוך הסדנה     צילום: רונית סבירסקי

"יעקוב" – פסל ממוחזר של עלמה (9.5)        צילום: רונית סבירסקי

 

לראשונה, "עירמפעל: ייצור מחדש" פותח את שעריו במוזיאון תל אביב לאמנות, במטרה להפוך כ-20,000 צעצועים, שנתרמו בשיתוף פעולה עם גופים כמו מועדון מכבי תל אביב ועיריית תל אביב-יפו, ליצירות אמנות. הפרויקט הזה מאפשר למבקרים – סטודנטים, גמלאים, משפחות ועוד – ללבוש מדי עבודה, ולהצטרף לתהליך יצירה קולקטיבי.  פעילות היצירה חושפת את הילדים לערכים של אקולוגיה, מיחזור והסתכלות אחרת על תרבות השפע והצריכה. כשמסתכלים על ערמות הפלסטיק אי אפשר שלא לתהות האם יש צורך באין ספור צעצועים, שילדים זוכים לשחק בהם במהלך ילדותם.  

 

 לא רק לילדים: "הליצן" – יצירה של רותי גלזנר (81) מפנסיונרים ב"עירמפעל"     צילום: רונית סבירסקי

"בילי בוי" – יצירה של יומי       צילום: רונית סבירסקי

 

המסע של הצעצוע: מאיסוף ועד פירוק

הפרויקט התחיל כשמשאית ממותגת "אוטו זאזא" עברה בין השכונות בתל אביב ואספה צעצועים ישנים. הצעצועים הועברו מדי יום למיון ופירוק של צוות המפעל כשכל בובה או צעצוע פורקו לחלקים. ידיים, רגליים, ראשים ועיינים שעתידים להפוך לפסל אחר או צעצוע בסדנת המפעל. בכל מתחם שבו מתקיימות סדנאות של עירמפעל מעצבים את החלל בהתאם. במוזיאון תל אביב הציבו מסוע גדול שעליו ממיינים את הצעצועים השונים לפני הפירוק. בכניסה לגלריה הוצבו עבודות נבחרות ששמשות לתצוגה וכהשראה למשתתפים.

 

 "היצור ללא שם" – הפסל של איתמר בן ה-9     צילום: רונית סבירסקי

יצירות ממוחזרות של רואי (14) ואדם (10)      צילום: רונית סבירסקי

 

משמרת במפעל: חוויה של יצירה שיתופית

כשמגיעים לסדנה מתקבלים על ידי צוות מדריכים גדול. בכניסה מקבלים סינורי עבודה. לכל סינר מחובר סרט צבעוני צהוב או ירוק שמחלק את הקבוצות לאזורי ישיבה שונים. הסבר קצר על הרעיון כיצד עובדים במפעל שיתופי והופכים לפועלים. הצוות מודיע שהמשמרת מתחילה בעוד חמש דקות. מתיישבים על ספסלים ארוכים וצופים בסרטון על תהליך העבודה. המדריכים שגם הם כמו פועלים במפעל לבושים בסרבלים ירוקים וחולצות לבנות. יש כאלה שמוסיפים אביזר היתולי כמו אוזני חתול או עכבר.

 

 המדריכות מדגימות את תהליך העבודה בפני משתתפי הסדנה    צילום: רונית סבירסקי

 

הסרטון מספר על תהליך איסוף הצעצועים הישנים עם משאית שעברה ברחבי תל אביב וריכזה את הצעצועים. במהלך ההסבר מדגימים איך עובדים עם החלקים וכיצד מדביקים אותם ואז עוברים לעמדות העבודה. הקופסאות גדושות בפריטים בגדלים, צבעים וחומרים שונים. הפריט המרכזי שבונה את הגוף ברוב המקרים הם כדורי טניס ועושה רושם שהם קיבלו אלפי כדורי טניס משומשים.

 

 המסוע הגדול של המפעל, המיועד למיון הצעצועים לפני פירוקם     צילום: רונית סבירסקי

 

כל משתתף יכול לעבוד עם הקופסה שלידו אבל יכול גם לקחת מקופסאות של משתתפים אחרים או לבקש מהצוות השלמות. בכל קופסה שמים שתי ידיים ושתי רגליים לא תמיד זהות. החלקים השונים שאין ביניהם קשר הם בסיס להפעלת הדמיון היצירתי אצל כל משתתף בין אם זה ילד או מבוגר. הצוות עומד לרשותם להשלמת חלקים חסרים או בקשות מיוחדות. במקרה שחלקים אינם נדבקים בדבק רגיל אפשר לגשת לדלפק דבק חם. אנשי הצוות מסייעים בהדבקת החלקים על פי הנחיות היוצר.

 

 עמדות עבודה שיתופיות עם קופסא מלאה בחלקי צעצועים לכל משתתף      צילום: רונית סבירסקי

 

מהצעצוע לפסל: מעגל החיים החדש של היצירה

אחרי שהילדים מסיימים את היצירה הם מקבלים אישור עם שם היצירה שהם בחרו וקבלה ממוספרת ושמית. היצירה עוברת למדפי התצוגה וישנן עבודות נבחרות שזוכות לתצוגה נפרדת בזכות הרעיון והביצוע המיוחדים. מכל העבודות בוחרים את המיוחדות שיכולות להתאים לעולם הרובוטיקה ומעבירים אותן לשולחן עבודה גדול. קבוצות של נוער מבתי ספר ומגמות של רובוטיקה מגיעות לתערוכה כדי להוסיף ליצירות חלקים אלקטרונים וחשמליים שהופכים אותם לרובוטים קטנים. כשהפסל מוכן מניחים אותו בתאי צילום אינסטגרמים ומביאים אותה לעמדת הפרידה. בסיום התערוכה כל היצירות יוצעו למכירה והכסף יתרם למטה החטופים. מי שירצה לשמור על היצירה שלו יוכל לחזור ולקבל אותה עם הצגת הקבלה שקיבל.

 

 רגע לפני הפרידה: היצירות מוצבות בתיבות צילום ייעודיות לאינסטגרם    צילום: רונית סבירסקי

 

האמן שמאחורי המפעל: איתמר שמשוני

איתמר שמשוני, אמן רב תחומי שחי בתל אביב ויוצר ברחבי הארץ. הוא יוצר עבודות וידאו ופיסול ומתמקד בחקר השפעת האקלים, הטכנולוגיה והסביבה על עולם האמנות. שיטת היצירה שלו מוגדרת "רדי מייד" (Ready-Made), שכן הוא משתמש בחפצים שיצאו מכלל שימוש, שבורים וישנים ויוצק בהם חיים חדשים.

 

 מסירת היצירה שהושלמה וקבלת קבלה     צילום: רונית סבירסקי

 

הרעיון ל'עירמפעל' נולד יחד עם לידת בנו הבכור. לכבוד הרך הנולד, הוא יצר תערוכת פופ-אפ שהורכבה כולה מצעצועים. מספר חודשים לאחר מכן הוא הוזמן לסדנת אמן בניו ג'רזי. כשנשאל מה הוא צריך כדי ליצור, הוא ענה "צעצועים", ומיד הגיעו שתי משאיות עמוסות בצעצועים יד שנייה לסטודיו שלו. ערמות הצעצועים היוו השראה שהפכה את עולם היצירה של שמשוני למשחקייה שבה כל אחד יכול להיות אמן. הוא מנגיש את עירמפעל באמצעות סדנאות במוזיאונים ובגלריות, והיעד הבא הוא הקמת מקום קבע שילדים, בני נוער ומבוגרים יוכלו להגיע ולהפוך צעצוע נשכח ליצירה בלתי נשכחת.