המוצב הסורי שהפך לאתר תיירות – מצפה גדות

 

מצפה גדות הוא שער העלייה לרמת הגולן, אחד משני המוצבים הסוריים שהשתמרו, אנדרטה מרשימה לזכר הנופלים בקרבות ונקודת תצפית פנורמית על העמק ונהר הירדן

 

 האנדרטה והקרן      צילום: רונית סבירסקי

 

במקום שבו ניצב מצפה גדות בדרום רמת הגולן היה עד מלחמת ששת הימים מוצב סורי בשם "מורתפע" שפירושו המשלט. המוצב שלט על הציר המרכזי שעולה לרמת הגולן "ציר גשר בנות יעקב – קוניטרה" ועל הדרך הראשית המחברת בין הגליל לגולן, במיקום אסטרטגי שהקנה לסורים שליטה על העמק.

 

 מחסומי טנקים הפכו למיצג      צילום: רונית סבירסקי

 

קיבוץ גדות שנמצא בקו האש הראשון של המוצב סבל מהפגזות חוזרות ונשנות. הסורים הצליחו להרוס את הקיבוץ פעמיים והחברים חזרו והקימו אותו מחדש. סיפורה של גדות הונצח אחרי מלחמת ששת הימים על ידי יובב כץ בשיר "פגז אחרון". שורה אחת מתוך השיר מתארת את החיים הבלתי נתפסים של חברי הקיבוץ "ילדה בגדות יצאה ממקלט ואין בתים עוד במשק". הרס מוחלט של כל בתי הקיבוץ עד שהגולן שוחרר. בתום הקרבות עלו חברי הקיבוץ יחד עם מפקד החטיבה, עמנואל (מנו) שקד למוצב הסורי. במהלך הסבריו על המקום הוא הצביע על הקיבוץ ואמר: "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים". המשפט נועד להביע את ההוקרה על אומץ הלב של חברי הקיבוץ שלא חששו להישאר ולהקים את הקיבוץ מהריסותיו בכל פעם מחדש.

 

 תצפית אל קיבוץ גדות      צילום: רונית סבירסקי

 

סיפורו של קיבוץ גדות כרוך בתולדות המושבה משמר הירדן שהוקמה ב-1890. במלחמת העצמאות תקפו הסורים את המושבה והרסו אותה. הם המשיכו להתקדם במטרה לנתק את אצבע הגליל ממדינת ישראל אבל הצבא הצליח לבלום אותם בחרבת ירדה. משמר הירדן לא הוקמה מחדש ועל אדמותיה נוסד קיבוץ גדות. בסמוך הוקם המושב משמר הירדן, שמשמר את שמה של המושבה. קיבוץ גדות סבל מהפגזות במשך 19 שנים ממלחמת העצמאות עד ששת הימים. דור שלם של ילדי הקיבוץ בילו את ילדותם במקלטים. העצים הרבים שנטועים בשטח הקיבוץ ניטעו על מנת לשמש מסתור כנגד הצלפים הסורים. השדות בעמק נחרשו בטרקטורים משוריינים.

 

העצים בקיבוץ גדות ששימשו מסתור מצלפים      צילום: רונית סבירסקי

 

בשנות ה-50 תכננה מדינת ישראל להקים את המוביל הארצי מאזור גשר בנות יעקב ולהקים במקום תחנת שאיבה. כתוצאה מהפגזות בלתי פוסקות של הסורים הוחלט להעתיק את המיקום אל מערב הכנרת כתוצאה מכך המים שמספק המוביל הארצי יקרים יותר ואיכותם נמוכה יותר. בשנות ה-60 החלו הסורים בניסיון להטות את תוואי הירדן כדי לפגוע במים של מדינת  ישראל וההפגזות ותקריות האש הפכו תכופות יותר. תוואי תעלת ההטייה נמשך מהבניאס בצפון עד הירמוך בדרום הגולן. מדינת ישראל ראתה בפעילות הזו סכנה לקיומה והגיבה בפעולות צבאיות שנקראו המלחמה על המים. הסורים אמנם הפסיקו את ההטייה אבל החשש לפגיעה עתידית הוביל בסופו של דבר למלחמת ששת הימים. 

 

 שמות הנופלים     צילום: רונית סבירסקי

 

חטיבת הגולן – אלכסנדרוני פרצה במלחמת ששת הימים את קווי הביצורים הסורים מקיבוץ גונן עד שפך הירדן בסיוע צנחנים, גולני ושריון, ויישובי הצפון זכו סוף סוף לחיות בשקט. במצפה גדות הוקם אתר ההנצחה של "חטיבת הגולן – אלכסנדרוני" כשבשטח נותרו תעלות לחימה, בונקרים ועמדות מבוצרות. האתר תוכנן על ידי האמן עזרא אוריון, שפיקד על פלוגת הסיור החטיבתית במלחמה ועל ידי גרשון קניספל שהיה היועץ האמנותי של עיריית חיפה. במרכזו נישאת קרן עצומה שנוטה לכיוון מזרח ממנו פרצו הלוחמים ששחררו את המוצב.

 

 מבנה מבוצר     צילום: רונית סבירסקי

 

סביב הקרן הוקם מבנה מבוצר שמסמל את המוצבים הסוריים שנכבשו. למבנה ישנן שתי יציאות וכניסות שתוכננו כמו תעלות בטון מבוצרות. גוש בזלת מסותת מאבני הגולן הוצב למרגלות הקרן ברחבה המרכזית ועליו מונצחים שמות הנופלים במלחמת ששת הימים. על הקיר קובעו לוחות זיכרון עם שמות הנופלים בכל מערכות ישראל על הגולן. חללי קרב מוטילה והמאבק על הדיג באגם החולה ודרדרה (1951),  חללי מלחמת יום כיפור וההתשה שאחריה (1973) חללי מלחמת שלום הגליל ולאחריה (1982). על גבי לוח בזלת גדול חקוק באותיות בולטות המשפט שאמר המפקד עמנואל שקד "מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים".

 

האנדרטה מוקפת בשני שבילי הליכה טבעתיים. בקצה המערבי נמצאת נקודת תצפית המשקיפה אל העמק וממנה ניתן להבין את המשמעות האסטרטגית והשליטה על יישובי העמק וקיבוץ גדות. בנקודת התצפית הוצב מסבירון שמתאר את החיים בעמק לפני ואחרי מלחמת ששת הימים. שביל הליכה מוביל אל קצה הרכס וממנו ניתן לצפות אל אפיק הירדן. למרגלות ההר זורם הירדן ומעברו השני פרוש עמק החולה. מעליו נישאים הרי הגליל העליון, הר כנען והר מירון. בכיוון צפון רואים את רכס רמים שעליו עובר הגבול  בין ישראל ללבנון. הכביש העולה מן העמק דרך גשר בנות יעקב לגולן היה בעל חשיבות רבה לכל אורך ההיסטוריה ומהווה חלק מדרך הים המפורסמת שחיברה בין מצרים לדמשק. קרבות מפורסמים התחולל על התוואי הזה בימי הצלבנים, בכיבושי נפוליאון והקרב בין הטורקים לבריטים במלחמת העולם הראשונה.

 

המשפט של עמנואל שקד שחקוק בסלע      צילום: רונית סבירסקי

 

מדי שנה, בחול המועד סוכות, מתקיים באנדרטה טקס התייחדות עם זכר לוחמי החטיבה שנפלו במערכות ישראל, בנוכחות המשפחות השכולות, מפקדי צה"ל ולוחמי ומפקדי החטיבה בעבר ובהווה.