5 הגנים הלאומיים שכיכבו בשנת 2022

 

רשות הטבע והגנים סיכמה את שנת 2022 עם נתונים על מספר המבקרים שפקדו את הגנים הלאומיים, מי היו הגנים הלאומיים שמספר המבקרים בהם זינק, מי היו המתויירים ביותר ומה מצבן של חיות הבר שנמצאות בסכנת הכחדה?

 

גן לאומי בית שאן     צילום: רונית סבירסקי

 

גן לאומי קומראן – המגילות שהסעירו את העולם

גן לאומי קומראן שוכן למרגלות מצוק תלול בלב מדבר יהודה, בסמוך לחופי ים המלח. במאה ה-2 לפני הספירה התיישבו במקום האיסיים שכונו בני כת המדבר או "אנשי היחד". הם הותירו אחריהם מגילות כתובות שספרות את סיפור חייהם. המגילות שמהוות את אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים מוצגות בהיכל הספר במוזיאון  ישראל בירושלים. ביקור בגן לאומי קומראן חושף את סיפור האיסיים שחיו חיי שיתוף. באתר הוקם מוזאון קטן ומוקרן בו סרטון על האתר ותושביו. מסלול טיול עובר בין השרידים העתיקים, המקוואות, המתחם שבו התאספו והחדרים בהם נכתבו המגילות.

 

קומראן מזוהה על ידי החוקרים עם היישוב המקראי סככה. בשנת 1947 רועה בדואי מצא מערה עם 10 כדי חרס שאחד מהם הכיל יריעת עור ועליה שלוש מגילות מהמקרא, מגילת ישעיהו השלמה, מגילת פשר חבקוק ומגילת סרך היחד. בדואים אחרים מצאו מגילות נוספות שעוסקות במלחמת בני אור בבני חושך, מגילות ההודיות, מגילת ישעיהו ב' ומגילה חיצונית לספר בראשית. בכ"ט בנובמבר 1947 פרופסור אליעזר סוקניק הצליח למצוא ולרכוש שלוש מתוך 7 המגילות בשוק בבית לחם. ארבע האחרות הוברחו לארצות הברית והוצעו שם למכירה. בעקבות התגלית החל חיפוש נרחב באזור ונחשפו למעלה מ-900 מגילות כתובות בעברית, ארמית ויוונית. חלק גדול מהמגילות אינו שלם ופיענוח הטקסטים נמשך עד היום. המגילות מספרות את סיפורם של האיסיים ומגלות פרטים על אורח החיים הסגפני שניהלו. הם חיו כקבוצה ועיסוקם המרכזי היה לימוד המקרא ודיני טהרה. מספרם הרב של בריכות המים והמקוואות שהתגלו באתר מצביעים על חשיבות הטבילה והטיהור העצמי שהיה חלק מרכזי בחייהם.

 

הביקור באתר מתחיל בהקרנת סרטון וממנו יוצאים למוזאון שממחיש את חיי התושבים. מסלול סיור עובר לאורך תוואי אמת המים שאספה את מי השיטפונות מנחל קומראן. באתר הארכאולוגי נמצאים המבנים שנחשפו על ידי החוקרים, אולם המפגש החברתי, חדר אוכל מרכזי, חלל לטקסים, שרידי מטבח, מגדל שמירה, בתי מלאכה ואורווה. חלק גדול מהמקוואות מרוכז בסמוך לחדר האוכל. בשני חדרי הסופרים נמצאו קסתות דיו מחרס וקסת דיו ממתכת ומאות נרות חרס שכנראה לאורם נכתבו המגילות. ממזרח ליישוב נמצא בית קברות עם 1100 קברים רובם של גברים. בין הפעילויות שמתקיימות בגן הלאומי עורכים סיורי לילה לאור עששיות וסיורים מומחזים שמשחזרים את תהליך גילוי המגילות והמבצע לרכישתן והצלתן. איך מגיעים: בוויז פארק (גן לאומי) קומראן.

 

גן לאומי מגידו – אתר מורשת עולמית ומרחב ביוספרי

גן לאומי מגידו הוכרז בשנת 1966 והוא משתרע על שטח של 190 דונמים שמקימים את התל הארכאולוגי. החפירות בתל משנת 1903 חשפו שרידים חשובים בתחום המחקר והמקראי ואונסק"ו הכריזה עליו בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית. אזור מגידו ותל מגידו הוכרזו כמרחב הביוספרי הראשון במדינת ישראל. האתר מייצג התיישבות של אלפי שנים מהתקופה הפרהיסטורית עד התקופה הישראלית ולאחריה התקופה הרומית. באתר מוקרן סרטון על תולדות המקום ותצוגה של ממצאים חשובים, שרידי העיר הכנענית, שרידי העיר הישראלית, מפעל המים התת קרקעי ומנהרה תת קרקעית.

 

 גן לאומי מגידו    צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

 

מהתקופה הכנענית ניתן לראות באתר את שער העיר מהמאה ה-15 לפני הספירה ורצפת האבנים המקורית שהובילה אליו. לצדו ניצב הארמון הכנעני שהוא מבנה גדול שחדריו מקיפים חצר מרכזית. באחד החדרים התגלו חפצי זהב, מאות תכשיטי שנהב מעוטרים וחדר רחצה מרוצף בצדפים. אזור המקדשים ששימשו כאלפיים שנה לצרכי פולחן מהמאה ה-12 לפני הספירה. באזור המקדשים נחשף בור ומבנה תת קרקעי בעל תקרה מקושתת ששימש כחדר פולחן או כקבר.

 

בסמוך לשער הכנעני התגלה שער מהמאה ה-10 לפני הספירה ומתוארך לתקופה הישראלית הקדומה. הוא היה חלק ממערך הביצורים של מלכי ישראל בתקופתו של המלך אחאב. באותה תקופה נבנו ככל הנראה גם האורוות, הארמונות והמבנים הגדולים שנבנו מאבני גזית ושימשו את מושלי העיר כמבני ציבור. בנוסף, נחשפו בתי מגורים והארמון הדרומי שנקרא "בית חילאני". בור עגול שקירותיו מדופנות באבני גוויל ונמצאו בו גרעיני חיטה. עדויות לכיבוש האשורי מוצאים ברובע האשורי שנבנה ב-732 לפני הספירה והוא כולל מבנה מפואר יוצא דופן שדומה לארמונות הידועים מאשור אבל בקנה מידה קטן יותר. הממצא הבולט ביותר הוא מפעל המים האדיר שהוקם בימי אחאב שנועד להעביר מים אל העיר ללא צורך לצאת ממנה. הפיר בעומק 25 מטרים וממנו יוצאת מנהרה אופקית באורך 70 מטרים עד למקור נביעת מעיין מחוץ לחומות. איך מגיעים: בוויז גן לאומי מגידו.

 

גן לאומי מצדה – המרד והארמון המפואר של הורדוס מול הים

סיפורו של אתר מצדה הפך כבר למיתוס עולמי וכך גם הוכרז הגן הלאומי על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מצדה הייתה המבצר האחרון על צוק מבודד בלב מדבר יהודה, שאחרוני המורדים היהודים ברומים אחזו בו עד שהלכו אל מותם. האתר נשמר בזכות מיקומו המבודד ותנאי המדבר היבשים והפך לפנינה נדירה גם בזכות הנופים הנשקפים ממנו אל עבר מדבר יהודה וים המלח. הגישה אל האתר נותרה במשך על השנים בשתי דרכים: עלייה של חצי שעה בשביל הנחש או נסיעה ברכבל חדיש לשער הנחש בפסגת ההר. הרכבל החדש תוכנן ועוצב כך שייטמע בסביבה ולא יבלוט על רקע המצוק. לרכבל החדש צורך גשר עילי תלוי שמנגיש את האתר גם לבעלי מוגבלויות.

 

גן לאומי מצדה    צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

 

כלי מצור רומיים שוחזרו והוצבו למרגלות הסוללה כחלק מהמחשת הקרב של הרומאים על המבצר. ממערב למצודה נמצאת הנקודה שבה הצליחו הרומאים בשנת 73 לספירה לנצל את הדרדרת הטבעי ולבנות עליה סוללת עפר ותמכו בה באמצעות קורות עץ ובעזרת מגדל מצור הרסו את החומה. הנצורים הקימו חומה מאולתרת אבל גם אותה הרומים העלו באש וכבשו את המבצר. בורות המים הצפוניים הוקמו בתקופת המלך הורדוס כחלק ממפעל מים מרשים. הוא הקים סכרים באפיק נחל מצדה שהיטו את מי השיטפונות לתעלות ומהן הוסטו ל-12 בורות מים עצומים שנחצבו במדרון הצפוני.

 

שרידי ארמונו הפרטי של הורדוס על שלושת מפלסיו היו מעוטרים ברצפות פסיפס וציורי קיר ששוחזרו. המבנה המפואר ממוקם על מורדות הצוק תלוי כמעט באוויר עם השפעות אדריכליות הלניסטיות ורומיות. ארבעה חדרי מגורים ואולם מרכזי, מרפסת חצי עגולה שמשקיפה על מצוק ההעתקים וים המלח, אולם אירוח ומשתאות. הקירות החיצוניים טויחו בסטוקו והפנימיים בפרסקאות שמדמות לוחות שיש צבעוניים ודגמים גיאומטריים. בצמוד לארמון התגלה בית מרחץ קטן עם שלדים של שלושה גברים וצמות של אישה שהשתמרו היטב.  

 

שרידי מבנים נוספים הם בית כנסת בין היחידים ששרדו מימי בית שני ונמצאו בו קטעי גווילים מקראיים. מדרום לבית הכנסת נחשף אוסף נדיר של ממצאים מימי המרד שכלל קטעי מגילות ופפירוסים. בחדר הגורלות נמצאו שברי חרסים עם טקסט ובעיקר שמות של אנשים. החוקרים נוטים לראות בחרסים האלה את הגורלות שהוטלו בערב ההתאבדות של המורדים.

המבנה הגדול ביותר שנבנה במצדה בתקופתו של הורדוס הוא הארמון המערבי שכולל חדר כניסה, ספסלים, קירות מטויחים בסטוקו, אולם מרשים שהיה כנראה חדר הכס וגרם מדרגות שמטפס לקומה השנייה. בית המרחץ בנוי בסגנון רומי וחדריו השתמרו היטב. חצר שנועד להתעמלות, חדר הלבשה מעוטר בציורי קיר ומתקן טבילה. בחדר הפושר שמעוטר בציורי קיר יפהפיים ישנם שני פתחים האחד מוביל לחדר הקר והשני לחדר החם. לשכת המפקד ממוקמת בסמוך לשער שביל הנחש ובנויה מסדרה של חדרים מעוטרים בפרסקו. באתר מתקיים מופע לילי "מצדה משקיעה לזריחה" שמספר את סיפור המקום. בנוסף, קיים חניון לילה עם אוהלים קבועים וקמפינג להקמת אוהלים בבנייה עצמית עם מקלחות, שירותים ופינת בישול (בתשלום). איך מגיעים: בוויז גן לאומי מצדה

 

גן לאומי כורסי – פסיפסים נדירים וספסל מכושף

כורסי הוא גן לאומי מוכרז המשתרע על כ-240 דונמים. בין השרידים החשובים שנחשפו ונשתמרו באתר: שרידי מנזר וכנסייה ביזנטית, פסיפס יפהפה מהתקופה הביזנטית, הסלע הקדוש, הספסל המכושף, פסוקי חול ושרידי בית מרחץ מהתקופה הרומית המאוחרת. המנזר מוקף בחומת אבן מסיבית והוא בין הגדולים בארץ. על פי החוקרים במתחם התגוררה עדה נוצרית שהתבדלה מהיישוב היהודי באזור. בחצר המנזר הוקמו מבני ציבור, מגורים, חדרי משק, מתקני חקלאות ודיג ואכסניות לעולי רגל. שביל עפר כבוש מטפס מהים עד לשער ולצדו מגדל שמירה. הבזיליקה נבנתה עם שתי שורות של עמודים שחילקו את האולם המרכזי. עמודי אבן וכותרות שיש קורינתיות תומכות במבנה. במקום בו ניצב המזבח התגלתה תחת רצפתו תיבת אבן שבה נשמרו חפצים מקודשים. באחד מחדרי הכנסייה התגלתה כתובת פסיפס ועליה תיעוד שהרצפה הונחה בימי הקיסר מאוריציוס בשנת 585. רצפות פסיפס מרשימות מעטרות את הכנסייה, הן מתארות דמויות של בעלי חיים וצמחים, יונים, קורמורנים, תרנגולים, אווזים ומיני דגים. פסיפסים נוספים מתארים צמחים ופירות, רימונים, ענבים, אתרוגים ותאנים. במדרון ההר ממזרח לכנסייה התגלתה בחפירה בשנת 1980 קפלה קטנה. ספסל מכושף הוא ספסל עץ שהתפרסם בזכות סגולותיו האנרגטיות שמשרות רוגע מיוחד על המבקרים. בחפירות שנערכו בשנים 2013-2011 התגלו מצפון לכנסייה שרידי בית מרחץ שמתוארך לתקופה הביזנטית. איך מגיעים: בוויז גן לאומי כורסי

 

גן לאומי בית שאן – תיאטרון רומי מפואר ומיצג אור קולי

גן לאומי בית שאן הוא סיפורה של עיר רומית שנקברה תחת הריסות רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 749 לספירה. סיור בשבילי האתר הוא מסע אל עברה של עיר רומית וביזנטית מפוארת בין התיאטרון הרומי היפהפה, המרחצאות, רצפת הפסיפס ורחובות העמודים המפוארים. באמצע שנות ה-80 החל פרויקט חפירות יזומות מטעם משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קק"ל, עיריית בית שאן ורשות העתיקות. האתר נחשף על ידי משלחת מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף רשות העתיקות.

 

גן לאומי בית שאן הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המרשימים ביותר בישראל. נכללים בו תל בית שאן, חפירות העיר לתקופותיה והתיאטרון הרומי המפואר שהשתמר היטב. מספר חודשים בשנה מוקרן מיצג רב חושי "לילות שאן" המציג את חייה של העיר בתקופות הקדומות באמצעות מקרני ענק שמאירים על האתרים ומספרים את סיפורם. בחפירות שבוצעו במקום החל משנת 1983 נחשפו חלקים של העיר מהתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית. אולם סיפורו של המקום מתחיל כבר בתקופה הכלקוליתית ושכבות החפירה הרבות מגלות את גלגוליו השונים לאורך אלפי שנים. המבנים החשובים והבולטים באתר הם: המבואה – דגם העיר הרומית-ביזנטית ותצפית על האתר. התאטרון הרומי מהמאה השנייה לפני הספירה, בית המרחץ המערבי – שרידי בית המרחץ הגדול של בית שאן, שפעל בתקופה הביזנטית. הקרדו המשוחזר (רחוב פלדיוס) – רחוב סלול אבני בזלת שאורכו כ-150 מטרים, בצדדיו נותרו שדרות עמודים ושרידי מבנים מרשימים. הסיגמה ופסיפס טיכה – כיכר חצי עגולה ששימשה למסחר ולבילוי. באחד החדרים נמצאת רצפת פסיפס עם דמותה של טיכה, אלת המזל של העיר.

 

 גן לאומי בית שאן    צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים

 

המקדש הרומי – שרידי מקדש גדול. ארבעת עמודי הענק שבחזיתו קרסו ברעידת האדמה של שנת   749 לספירה ונותרו מוטלים כך עד היום. הפרופיליאון (מבנה השער) – שרידי שער בעל שלושה פתחים. נראה שדרך השער הזה נכנסו תהלוכות אל המקדש שהתנוסס בראש התל. הנימפיאון – שרידי מזרקה ציבורית מפוארת ומעוטרת. המונומנט (המבנה) המרכזי – שרידי מבנה שנמצא במפגש הרחובות הראשיים של העיר בית שאן בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית. הדקומנוס (רחוב סילוואנוס) – רחוב מרוצף אבני בזלת. בצדי הרחוב התגלו שרידי חנויות וברכת מים גדולה. הבזיליקה (אגורה) – שרידי השוק הפתוח שפעל בתקופה הביזנטית. רחוב הגיא – רחוב מרוצף אבני בזלת המוליך ל"גשר הקטוע" הנטוי על נחל חרוד.

הגשר הקטוע – שרידי גשר מרשים מהתקופה הרומית, שהוביל אל השער הצפוני של בית שאן בתקופה הביזנטית ובתקופה הרומית. תל בית שאן – שרידי התל המקראי. מראש התל תצפית מרשימה על בית שאן ועל עמק המעיינות. בית המרחץ המזרחי – בית מרחץ גדול, שנחשף בחלקו, בין רחוב סילואנוס לתאטרון. שירותים ציבוריים – מבנה ובו חצר מוקפת עמודים. בקירות החצר נקבעו 57 מושבי אסלה. מתחם פולחני – מכלול דתי, ובו מקדש, מזבחות ונימפיאון-מזרקה.

איך מגיעים: בוויז גן לאומי בית שאן

 

מצבן של חיות הבר שנמצאות בסכנת הכחדה

אוכלוסיות הצבי הישראלי, צבי הנגב והיעל הנובי יציבות וחלקן אף עולות בטווח הארוך בזכות תהליך שימור ופיקוח בעיקר באזורים כמו דרום הגולן, רמות יששכר והגלבוע. אוכלוסיית הנשר המקראי נמצאת במצב מדאיג בטווח הקצר עם תקווה לשקם ולשמר את מספרם בטווח הארוך. גם אוכלוסיית הלוטרה האירופאית הולכת וקטנה בשני הדורות האחרונים למרות מאמצי השימור הנרחבים. צבי הים הם ההפתעה הגדולה והמשמחת ומספרם נמצא בעלייה מרשימה. מפרטים בודדים של צב ים חום בסוף המאה ה-20 עד ל-385 פרטים לקראת סוף שנת 2022. צב הים הירוק שהחל באפס פרטים הגיע השנה ל-49 פרטים.

 

השבה לטבע של צבי ים     צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים