שערי צדק הישן - מבית חולים לבית מלון

 

המבנה ההיסטורי של בית החולים שערי צדק פתוח לציבור ועדיין אפשר להספיק לראות אותו לפני שהמודרניזציה תגיע ותשנה את פניו לנצח

 

 המבנה ההיסטורי      צילום: רונית סבירסקי

 

בין בתי המגדלים המודרניים לשוק מחנה יהודה הסואן ניצב מבנה בעל שתי קומות מאבן ירושלמית ואלמנטים אדריכלים יפהפיים. זהו המבנה הישן שבו שכן בית החולים שערי צדק במהלך המאה ה-20. הוא עבר ידיים, עמד סגור ועכשיו פתוח לציבור שיכול להציץ בו לפני שיהפוך למלון ויוקף במבני מגורים.

 

אבן הראשה עם עיטור של חומת ירושלים      צילום: רונית סבירסקי

 

גייסו כספים לבית חולים מודרני  

שערי צדק שהוקם בשנת 1902 היה מהפך עבור תושבי ארץ ישראל. המבנה החדש היה הראשון מסוגו באותם ימים. תהליך הקמתו החל בשנת 1873 כשבית החולים ביקור חולים בעיר העתיקה לא הצליח לספק את השירותים הדרושים לתושבי ירושלים והסביבה. הנהלת בית החולים שלחה את העיתונאי יואל משה סלומון ומנהל החשבונות של חברת ההתיישבות היהודית, שלמה זלמן בהר"ן לעווי (סבא רבא של אבי, אני החימשה – רונית סבירסקי) במטרה שיגייסו את הכסף הנדרש לשיפוץ והרחבת בית החולים מיהודי פרנקפורט. בסופו של דבר נפלה החלטה להקים בית חולים חדש בעזרת הכספים שנתרמו.  

 

בית הכנסת והתקרה המצוירת    צילום: רונית סבירסקי

 

הרופא היהודי והאדריכל הטמפלרי

ד"ר משה (מוריץ) וואלאך, רופא צעיר ממוצא גרמני הופקד על חיפוש מבנה מתאים והוא מצא את החלקה הסמוכה לשכונת שערי צדק בכניסה לירושלים. למרות ששמו הרשמי היה שערי צדק הירושלמים כינו אותו בית חולים וואלאך כי הוא היה מזוהה כל כך עם דמותו של הרופא הראשי שניהל אותו במשך 45 שנים ונקבר בחלקה הסמוכה לבית החולים.

 

האדריכל תיאודור זנדל, מקבוצת הטמפלרים שהתגוררו בארץ ישראל ותכנן את המושבה שרונה, מונה כמתכנן הבניין. המבנה כלל שלושה אגפים צמודים שיצרו בניין מאורך עם כניסה ראשית במרכזו. מעל הכניסה, בקומה השנייה נבנתה מרפסת בעלת שלושה פתחים וחלונות זכוכית שבראשם קשתות אבן מעוצבות. אבן הראשה מעל לפתח הכניסה שנראית כמו כתר היא למעשה חומת העיר העתיקה המרשימה.

 

 חדרי הטיפולים שהפכו לגלריות אמנות     צילום: רונית סבירסקי

 

מכשיר רנטגן, אמבולנס ורפת

ד"ר וואלאך שכלל את שיטות הטיפול והניהול, הכניס ציוד רנטגן, דאג לחדר ניתוח מרווח, לאמבולנס ולצמחייה שהקיפה את הבניין. חשיבה חדשנית ומתקדמת ביחס למה שהיה מקובל באותה תקופה. רפת שהוקמה בחצר סיפקה חלב טרי לחולים ושני בורות מים ענקים קלטו את מי הגשמים לצריכת בית החולים. שיטה משוכללת אפשרה שאיבה מים מתוך ומחוץ לבית החולים. במהלך שימור המבנה ירדו אנשי מקצוע לבדוק ולמדוד את הבורות. הם גילו שני חללים באורך 12 מטרים כל אחד ובגובה שישה מטרים. התקרה עוצבה בצורת קמרונות צולבים שאופייניים לסגנון אדריכלות גותי. הם יוצרים תחושה של מערה עצומה או קתדרלה שבתחתיתה שאריות מים ושורשי עצים שחדרו מבעד לקירות העבים.

 

בית כנסת עם תקרה מצוירת ורצפת שיש

כשעוברים את מבואת הכניסה ניצבים מול דלתות עץ מגולפות ואבן ראשה שבידלו את בית הכנסת מחלל בית החולים. זהו החלל המרשים ביותר במבנה כיום. רצפת שיש כהה, חלונות בעלי קשתות אבן ותקרה מצוירת יפהפייה ששרדה לאורך כל השנים. תהליך השימור כלל שחזור של הציורים, ארון הקודש, הפרוכת, שיפוץ החלונות והסורגים. המשפצים הותירו שני קטעים כפי שהיו למען הדורות הבאים, אחד בתקרה המצוירת והשני באחד הקירות, שחושף את שכבות השיפוץ שנעשו בו במהלך 120 שנים.

 

 הכניסה לאולם ששימש כבית הכנסת     צילום: רונית סבירסקי

 

בחדרו של ד"ר וואלאך נמצאו מסמכים רבים, צילומים ותיקים רפואיים. הוא העסיק את הצלם צדוק בסן שתיעד את בית החולים לאורך השנים. 62 צילומים היסטוריים מאותה תקופה מוצגים בתערוכה בבית החולים שערי צדק שעבר למשכנו הנוכחי ב-1980.  לאחר המעבר המבנה נותר נטוש תקופה ארוכה עד שבשנות ה-90 עבר תהליך שימור על ידי האדריכלים יעקב ואמנון רכטר והפך למשכן הנהלת רשות השידור עד לסגירתה ב-2014 והקמת כאן תאגיד השידור הישראלי.

 

מבית חולים למלון ועד אז מרכז אמנות ותרבות 

שערי צדק הישן אמנם הוכרז כמבנה לשימור אבל ציפורני הקדמה כבר ננעצו עמוק בבשרו. המתחם נמכר לחברת הנדל"ן קנדה ישראל שעתידה להקים סביבו פרויקט מגורים ומשרדים בארבעה מגדלים ולהפוך את הבניין הישן למלון. על שימור המבנה והכנתו לקראת השינויים שיתרחשו בו הופקד האדריכל גיורא סולר. עד שלב הביצוע של התוכנית מסרה חברת הנדל"ן את המבנה לתנועת צעירים ירושלמים שנקראת "רוח חדשה" ועוסקת בתרבות, פנאי ויזמות קהילתית-חברתית. בקומה השנייה הוקם הוסטל חברתי עם 20 חדרים שמושכרים במחירים שווים לכל כיס במטרה לאפשר לצעירים מהארץ ומחו"ל לשהות בעיר בתקציב מינימלי.

 

 ההוסטל הזמני       צילום: רונית סבירסקי

 

פסטיבל האיור אאוטליין 

השבוע נפתחה במקום תערוכה במסגרת פסטיבל אאוטליין 2022 שתימשך עד 28 באוגוסט 2022. חלל אחד מוקדש כמחווה למאייר שמואל כץ "לך בעקבות השמש". שמואל כץ, שהלך לעולמו ב-2010, היה מחלוצי האיור והקריקטורה בישראל. הוא הלך בעקבות השמש, טייל בארץ ואייר את נופיה ואנשיה. כץ אייר ספרים שהפכו לקאלט בתרבות הישראלית ביניהם: חסמב"ה, דירה להשכיר, המזרח הפרוע ולך בעקבות השמש. האיורים שלו מלאי הומור ועשויים בטכניקות מגוונות. לצד עבודותיו מוצגות עבודות של אמנים נוספים שמדברות באותה שפה. בין האמנים: עדי ארדון, שיר בן דוד, מישל קישקה, איתי רווה ואחרים.

 

 מתוך התערוכה דפוס חוזר     צילום: רונית סבירסקי

 

אבדות היא תערוכת קול קורא קבוצתית של עשרות אמנים שמציגים את נקודת השקפתם האמנותית על עולם שמשתנה בתכיפות ועל קצב החיים המטורף שבכל יום מאבדים בו משהו. התערוכה מציגה דברים שהלכו לנו לאיבוד ולעומתם דברים שמצאנו. שישים וחמישה מאיירים ומאיירות מרחבי הארץ מציגים 80 איורים שעוסקים במושג "אבדות".

 

צובעים את ירושלים הדמיונית של סשה נאומוב    צילום: רונית סבירסקי

 

דפוס חוזר היא תערוכה של רצפים שונים, מעגלי התנהגות, טקסים שעושים אותם במודעות או בהיסח הדעת, משהו שרוצים לשנות ולהפסיק או מה שמבקשים לשמר. הפרשנות שנתנו האמנים למושג מתייחסים לדפוסים הקטנים והגדולים של החיים.

 

בחזרה לעתיד היא תערוכה של האמן סשה נאומוב, מאייר, מעצב גרפי, אנימטור, אמן ומוזיקאי פעיל בירושלים. האיורים שלו שובביים ומתיילדים. הוא מערבב עבר, הווה ועתיד ומתאר ירושלים שלקוחה מעולם הדמיון והפנטזיה. עבודה אחת מוצגת על המדרכה ברחוב יפו והעוברים ושבים מתיישבים על המדרכה וצובעים את הציורים. עבודה נוספת תלויה בשערי צדק הישן וגם היא תהפוך בימי התערוכה משחור לבן לפנטזיה צבעונית.

 

בניין שערי צדק, רחוב יפו 161, פתוח בימים ראשון-חמישי, 20:00-09:00, שישי 14:00-10:00