"הלב" עדיין פועם

מי שלא גדל על מילות השיר "הלב" שביצעה אילנית קרוב לוודאי שיתחיל לזמזם אותן אחרי ההצגה החדשה שעלתה בתיאטרון לילדים ולנוער המדיטק בחולון.

בימים שהיה בארץ ערוץ אחד עם רייטינג של 90% הוקרנה בטלוויזיה החינוכית הסדרה "מרקו" שמבוססת על הספר "הלב" מאת הסופר האיטלקי אדמונדו דה אמיצ'יס שנכתבה ב-1886. פרק אחר פרק הילדים עקבו אחרי מסעותיו ותלאותיו של הילד הקטן מגנואה, שאמו נסעה לעבוד בארגנטינה בשל מצבם הכלכלי הקשה. הגעגועים הכריעו את מרקו והוא יצא למסע חיפושים כדי לחבור אליה. שיר הנושא של הסדרה בוצע אז על ידי אילנית בקול נוגה כל כך שהעמיק את העצבות. המילים "כמו לב הים ליבו של מרקו סוער, הוא יורד לחוף, מביט למרחק כי אמו שלו שם במרחקים והלב - הוא רוצה אל אמא" מהדהדות עד היום באוזני הדור שלא ידע אינטרנט מהו.

פותחים את "הלב"     צילום: רונית סבירסקי

הבמאית של תיאטרון המדיטק, צביה הוברמן, קבלה לידיה משימה לא פשוטה להעביר סיפור עצוב שמספק תוכן לסדרה שלמה, בשעה אחת ומבלי לשבור את הלב לקטנטנים בני 5 ומעלה. היא בנתה את המחזה כסצנות קליפיות מהירות ושילבה קטעי מעבר מוזיקליים שמבוצעים על ידי השחקנים. כך גם בוצע שיר הנושא על ידי כל הדמויות שמרקו פגש בדרכו בשלב שכמעט אמר נואש מלמצוא את אמו, והשיר מעניק לו את הכוח לעשות את המאמץ האחרון והקשה ביותר עבורו.

התפאורה שעוצבה על ידי לילי בן נחשון הוכיחה שאפשר ברעיונות קטנים להפוך עולמות. הבית הקטן בגנואה משנה את צורתו לים סוער בעזרת הגה של ספינה ווידאו קליפ שמוקרן עם גלים סוערים. חזיתות של בתים ודלתות שנעות על ידי שחקנים מסווים מציגות את רחובות בואנוס איירס וכשהן מתהפכות הן יוצרות רכבת שבה מרקו נוסע.

מרקו עם חבריו לקרקס הרחוב     צילום: רונית סבירסקי

החלק הצבעוני והמרתק ביותר בהצגה הוא המסע שמרקו עושה יחד עם שני חבריו, שחקני קרקס, שיצאו אתו למסע מגנואה ופגשו אותו בשנית במהלך נדודיו. הם יוצאים יחד לחפש את אמו של מרקו, שעברה לעבוד בעיר אחרת, ויוצרים מופעי רחוב נהדרים שגם מרקו לוקח בהם חלק. הקטעים מהירים, עליזים, צבעוניים וכוללים שירים בעיבודים מוצלחים, שעליהם אחראי אמיר לקנר עם כוראוגרפיה של אור משיח.

צמד הליצנים שמלווים את מרקו לאורך הצגה מילדותו החמימה בגנואה, במהלך השיט לארגנטינה ובחלקים רבים ממסעותיו כובשים את לב הקהל ובמיוחד את הלבבות הקטנים שעוקבים בדאגה אחרי מרקו. הם הטייפ-קאסט הקלאסי של הליצן העצוב שמצליחים לשעשע את הקהל ולגרום לו להתאהב בהם. 

הוברמן כנראה בחרה נכון כשהחזירה את המבוגרים באולם לשנות ילדותם וחיברה לשעה קלה את דור האינסטוש עם דור הספרוש.