שמורת האירוס הנצרתי - השמורה ששוברת את שיאי הפריחה

 

מרבדי פרחים בשלל צבעים וגדלים מכסים את שמורת האירוס הנצרתי בנוף הגליל ובניהם מתנשא הנסיך היפהפה שכולם נושאים אליו עיניים. הוא פורח שבועות ספורים ונמצא בשיא פריחתו בסוף חודש מרץ ותחילת אפריל

 

מלך השמורה - האירוס הנצרתי       צילום: רונית סבירסקי

שמורה קטנה ומטריפה עם נוף לתבור     צילום: רונית סבירסקי

הפרח הכי יפה בגן

האירוס הנצרתי הוא הילד הכי יפה בגן. הוא צמח נדיר שנמצא בסכנת הכחדה והוכרז כצמח מוגן. הוא שייך לקבוצת אירוסי ההיכל ופורח רק (אנדמי) במזרח הגליל התחתון והעליון בישראל ובדרום לבנון. בשמורת האירוס הנצרתי ביישוב נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר) נמצא אחד הריכוזים המרשימים שלו והוא שולב בסמלה של העיר. הדרך אל השמורה אינה שגרתית והכניסה אליה היא דרך בית העלמין של נוף הגליל. מרחוב מעלה יצחק פונים אל שער ד' של בית הקברות, נוסעים מספר מטרים בירידה מתפתלים ימינה ומגיעים לחנייה קטנה. מבט שמאלה מגלה שזה אכן המקום הנכון. מרחבים ירוקים פרושים בעמק למרגלות הגבעה. באופק נישאים הר תבור והר דבורה ושביל לבן מתפתל בין העצים ופרחי השמורה לאורך 750 מטרים בין שלל פריחות. לבעלי מוגבלויות ועגלות תינוקות ניתן להגיע דרך שער ג' ולעשות מסלול מעגלי שחוזר לאותו שער.

 

 צמר מפוצל     צילום: רונית סבירסקי

תלתן תריסני     צילום: רונית סבירסקי

 

קוציץ סורי ועיריוני צהוב

לצד הגדר ישנן מספר מדרגות שמובילות אל תחילת השביל ומרגע שמתחילים לפסוע לאורכו מתגלים עשרות מיני צמחים ופרחים בשלל צבעים, גדלים וצורות. מפרחי השדה המוכרים עד פרחים שרוב המטיילים מתחילים לחפש את זהותם בגוגל לנס. הרשימה ארוכה אבל כדאי לשים לב לשניים שפורחים במקביל לאירוס הנצרתי ומאיימים על מקומו בראש הסולם. אחד הוא צמר מפוצל שנראה כמו הכלאה של חצב, שערות סבתא ולוע הארי. ככל שמסתכלים על פרטיו כך הוא מסקרן יותר ויותר. על תשומת הלב מתחרה גם קוציץ סורי שדומה לארטישוק סגול שצמח לגובה ומוציא לשונות קטנים לבנים לכל הסקרנים. אל המיוחדים האלה מצטרפות רקפות, נוריות, צהרון מצוי, עירית גדולה, דמומית, עין התכלת, בן חצב יקינטוני, קחוון, עיריוני צהוב, סחלבים ודבורנית הקטיפה.

 

 קוציץ סורי     צילום: רונית סבירסקי

עיריוני צהוב     צילום: רונית סבירסקי

 

על תוואי השמורה עובר מקטע של שביל ישראל וניתן לזהות אותו על ידי הסימון בצבעי כתום, כחול, לבן. לשלל הפרחים מצטרפים גם מספר עצי אורן שנשתלו במקום, חיטה ושעורה שזרעיה עפו ברוח והגיעו לשמורה. שביל ההליכה נסלל במהלך 2017-2016 כיציקת בטון ללא מאחזי יד וללא חבלול ונמשך לאורך 750 מטרים. השטח הוכרז כשמורה בשנת 1975 והיה במקור 133 דונמים שאליהם התווספו עוד 80 דונמים במהלך השנים על מנת להגן על ריכוזים נוספים של אירוסים.

 

 תלתן הארגמן     צילום: רונית סבירסקי

פריחת עצי האורן      צילום: רונית סבירסקי

 

במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים לפענח את תהליך ההאבקה של האירוס הנצרתי עד שהתעלומה נפתרה על ידי החוקר הישראלי יריב עברי מאיילת השחר. הוא גילה שבשעות הערב לקראת השקיעה מגיעים דבורי בר לישון את שנת הלילה דווקא בפרחים הזכריים והם אלה שאחראים על תהליך הרבייה שלו. פרח בודד פורח במשך 5-4 ימים וקבוצה עד שלושה שבועות. זמן הפריחה הכולל מגיע עד 8 שבועות. תהליך הפתיחה של הפרח נמשך מספר שעות ולעיתים קרוב ליממה. רובם מתחילים להיפתח בשעות הלילה וכאשר הם כבר פתוחים אין שינוי בין יום ללילה. צבעיו של האירוס הנצרתי וצורת עלי הכותרת שלו הפכו אותו לפרח מלכותי בעיני המתבונן. שילוב צבעי לבן, צהבהב, בשילוב עורקים דקיקים בגוון ארגמן כהה ונקודות ופסים בחום כהה.

 

האירוס הנצרתי    צילום: רונית סבירסקי

פשתה שעירה     צילום: רונית סבירסקי

פארק האירוס והשביל לפסגת הר יונה

בסמוך לשמורת האירוס הנצרתי על שיפולי ופסגת הר יונה נמצא פארק האירוס וגם הוא שופע צמחייה ירוקה ופריחות חורף. בפארק הוכשרו 2 מסלולי הליכה שמגיעים אליהם מרחוב עטרה 6 בנוף הגליל או דרך כניסה מונגשת משכונת הר יונה ד' שנמצאת בתהליך בנייה. המסלולים הם בדרגת קושי קלה, המסלול הקצר כ-2 קילומטרים והארוך 4 קילומטרים. המסלול הארוך מתחיל במספר מדרגות שמטפסות אל חורשת הנופלים. לאורך המסלול הוצבו נקודות תצפית על נופי הגליל ועמק יזרעאל. השביל הקצר הוא מעגלי, מטפס אל פסגת הר יונה לגובה 573 מטרים, ממשיך על גשר צף עד למרפסת תצפית וחוזר אל נקודת ההתחלה. חלק גדול מפרחי הבר בפארק הועתקו מאזורי בנייה בנוף הגליל על מנת להגן עליהם ולשמר את בתי הגידול. בין הפרחים שפורחים בסוף החורף ותחילת האביב נמצאים האירוס הנצרתי, רקפות, עירוני צהוב, דמומיות וקחוונים.

 תלתן הפוך      צילום: רונית סבירסקי

לשון פר סמורה     צילום: רונית סבירסקי

דמומיות    צילום: רונית סבירסקי