טיול בעקבות החיוואי לוכד הנחשים

 

בעונת הקיץ מגיע לישראל עוף דורס יפהפה בעל עיניים צהובות ענקיות שארוחת הגורמה שלו היא נחשים. האזורים בהם יש סיכוי לצפות בו במעופו הם בשדות החקלאים בזמן החריש בשפלת יהודה, במדבר יהודה וברחבי הנגב

 

  החיוואי    צילום: רונית סבירסקי

 

החיוואי הוא עוף דורס ממשפחת העיטים שמוטת כנפיו מגיעה עד 1.90 מטר. יש לו נתונים מרשימים, ראשו וחזהו חומים אפורים ואילו חלקי גופו התחתונים וכנפיו יוצרים ניגוד בולט בצבעים בהירים מוכתמים בחום.  שילוב הצבעים הזה הוא סמל הזיהוי שלו כשמביטים בו מלמטה בעודו פורש את כנפיו על רקע השמיים הכחולים. תכונה בולטת שמושכת צלמים וחובבי טבע לעקוב אחריו היא אהבתו לנחשים. הם למעשה המזון היחידי שהוא צד ומכאן שמו חיוואי שפירושו בארמית נחש. הוא מסוגל לזהות נחש ממרחק של קילומטר ולצלול לעברו.

 

צילום: רונית סבירסקי

 

הספגטי של הטבע

כשהשמש  הלוהטת קופחת על רגבי האדמה היבשים בחודשי הקיץ והטרקטורים מתחילים לחרוש את האדמה וליצור את התלמים הטריים לזריעה, מתעוררים החיוואים לציד. הם מגיעים בחודשי הקיץ לקנן בישראל ולחפש מזון למחייתם. במרחבי פארק בריטניה שבשפלת יהודה ניתן לצפות מקרוב בחיוואים הצוללים אל טרפם בעת החריש בשדות. בכל מקום שתראו בו טרקטור חורש את האדמה, הרימו מבט לשמיים ותראו אותם מרחפים וממתינים להזדמנות. הנחשים חוזרים לפעילות אחרי תרדמת החורף והם יוצאים מקיניהם לחפש מזון. כשהחיוואי מזהה נחש הוא נוחת עליו בעוצמה, מרתק אותו בשתי רגליו, מכה במקורו בראשו ובולע אותו כמו ספגטי ארוך. אצבעותיו וטפריו הקצרים מותאמים ללכידת נחשים. יתר תפריטו של החיוואי מורכב מלטאות, דו-חיים ויונקים קטנים. הוא חי בממוצע 18 שנים ובדרך כלל פועל כזוג או בלהקות קטנות. הקשקשים על רגליו נועדו להגן מפני הכשת נחשים.

 

צילום: רונית סבירסקי

 

זוגיות לוהטת

החיוואים מגיעים לישראל מאפריקה בחודשי האביב, חלקם ממשיכים לארצות שכנות ואחרים נשארים לקנן בחודשי הקיץ. אוכלוסייתם בארץ מוערכת בכ-500 זוגות. הם נוהגים לחזור לאותו מקום קינון ולעיתים לקן שבנו בעבר. טקסי החיזור שלהם מרתקים והם מתרחשים באזור הקינון ובסמוך לקן. הזוג יוצא במעוף משותף תוך השמעת קולות, מתיחת הכנפיים והצוואר, להטוטים והיפוכים באוויר.

 

הזכר עובר לשלב הפינוקים ומביא לנקבה מחטי אורן, ענפים יבשים ועלים לסידור הקן. הוא דואג להביא לה מתנות קטנות של מכרסמים, זיקיות ונחשים. במשך שנים חשבו החוקרים והנקבה מעמידה את יכולותיו במבחן כדי לאשר את הזיווג אבל מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על סיבה אחרת. על מנת שהקינון יצליח והזוג יעמיד דור חדש, הנקבה אמורה להעלות את משקל גופה לקראת ההטלה והדגירה, ולכן הזכר דואג לפטם אותה. הם שומרים על זוגיות קבועה ורק אם אחד מהם מת הם מחפשים בן זוג אחר.

 

שבילי הליכה ומתקני פיקניק

תחילתו של המסע בעקבות החיוואי במרחבי הנוף הפתוחים והמישוריים והשדות החקלאיים בשפלת יהודה. עולים לתצפית נוף ממצפה משואה שבלב פארק בריטניה וממנה נשקף אזור הפעילות של החיוואים. בקיץ נראים השדות החשופים אחרי הקציר, רגבי אדמה כהים ויבשים וטרקטורים שנעים הלוך ושוב. בכל עונה נצבעים השטחים בגוונים ומראות אחרים, מהירוק העז של הצמיחה ועד הזהוב של ההבשלה. האזור הוכשר למטיילים עם שבילי הליכה מסומנים, שולחנות פיקניק ומסלולי טיול בפארק.

 

 תצפיות נוף     צילום: רונית סבירסקי

 

מצפה משואה והישובים החקלאיים

במצפה משואה ממוקם מגדל תצפית אש בגובה של 372 מטרים מעל פני הים. מרחבת מגדל התצפית או מהחורשה הסמוכה ניתן לצפות אל נופי השפלה, הרי יהודה ממזרח ומישור החוף במערב. המצפה מצוי בין תל לכיש לבין עזקה וזכה לשמו בזכות הכתובת שנתגלתה בתל לכיש: “כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה”. בתקופות קדומות התבצעה התקשורת בין יישובי השפלה בעזרת משואות אש. לצורך כך נבחרו נקודות נישאות למרחקים כדוגמת מצפה משואה. מהמצפה ממשיכים בנסיעה לאורך היישובים החקלאיים, עגור, לוזית, גלאון וגת בכביש 353 כדי לעקוב אחר הטרקטורים המעבדים את השדות. זוהי ההזדמנות לצפות בחיוואי כשהוא מחפש אחר טרפו.

 

 צילום: רונית סבירסקי

 

שרידי גתות וחקלאות עתיקה

ניתן לשלב במסלול הטיול גם ביקור בפארק עדולם. גבעות פארק עדולם בנויות מגבעות קירטון נמוכות שקל לחצוב בהן. לאורך אלפי שנות היסטוריה חפרו המתיישבים במקום מערות ששימשו למגורים, אחסנה וקבורה. סלעי הקירטון מצופים בשכבת סלע אפורה וקשה שחלקים ממנה מתאימים בעיקר לרעיית צאן. בשולי הפארק נטעה קק"ל יערות ובגיאיות התפתחה חקלאות פלחה וכרמי ענבים. שרידי הגתות המרובים שמצויים באזור מעידים על כך שתעשיית היין הייתה אחד מענפי החקלאות המשגשגים באזור. ישנם גם שרידי ישובים ארכיאולוגים שממוקמים על רכסי הגבעות ומייצגים את ההתיישבות היהודית מימי בית שני, ימי מרד בר כוכבא ותקופת המשנה והתלמוד.

 

 השדות החקלאיים בשפלת יהודה      צילום: רונית סבירסקי

 

לצד שבילי הפארק ניתן לראות עצי חרוב, שיחים גדולים של אלת מסטיק, סירה קוצנית וליד חרבת עדולם צומחים עצי אלה אטלנטית שגילם מופלג. חדי העין וברי המזל יוכלו גם לקלוט את  חיות הבר שמצויות באזור. צבי ארצישראלי, תן זהוב, שועלים, חזירי בר, ארנבות, דורבנים והרבה מאוד בעלי כנף. במרחבי הפארק נסללו דרכי מעבר לרכבים פרטיים, לרכבי שטח, שבילי אופניים ושבילים להולכי רגל. הדרך המרכזית יוצאת מצומת גבעת ישעיהו דרך שרידי העתיקות של חרבת עתרי, בורגין, תל עדולם וחרבת מדרס.