צלם: אלעד זגמן
13 מסלולי עומק ברובע היהודי בספר "הרובע היהודי וכל נתיבותיו"
צלם: איל דודסון
ארון הקודש המוזהב בבית הכנסת "האסתאנבולי"
צלם: באדיבות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים
החומה הרחבה
צלם: אלעד זגמן
המידאן - רחוב משגב לדך בימינו
צלם: אלעד זגמן
שוק הבשמים
צלם: ארכיון הצילומים יד יצחק בן צבי
מרים בגונה ושני ילדיה

לסייר עם הספר 

מאת: רונית סבירסקי

 

ישנן שלל אפשרויות לטייל בעיר העתיקה בירושלים באופן עצמאי, בליווי מדריך או בעזרת אפליקציות אבל עכשיו ישנה דרך חדשה שלוקחת את המטייל אל מעמקי ההיסטוריה של העיר במסע מרתק למחוזות שלא הכרנו בעזרת ספרו החדש של ד"ר איל דודסון "הרובע היהודי וכל נתיבותיו" בהוצאת יד יצחק בן צבי.

 אנשים נוהרים לכותל  צילום: באדיבות החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה ירושלים

 

איל דודסון הוא חוקר תולדות ירושלים וארץ ישראל, מרצה במכללות אקדמיות ומחבר ספרי סיורים שונים עם דגש על ירושלים. ספרו החדש "הרובע היהודי וכל נתיבותיו" מסכם 20 שנות מחקר, הדרכה והוראה והיכרות מעמיקה עם סמטאותיה של העיר העתיקה על פינותיה הנסתרות. את הידע העצום הוא מחלק עם קוראיו בדרך מיוחדת שמאפשרת לצאת לסייר במסלולים יוצאי דופן כשהספר מנחה, מסביר ומעשיר את הידע האישי.

 

13 סיורי עומק כלולים בספר החדש והם צועדים בעקבות החיים היהודיים בירושלים שבין החומות. ההגדרה "רובע" אינה כפשוטה במושגים של הרובע היהודי.  לאורך שנות ההיסטוריה הרובע התרחב ותכווץ בהתאם לנתונים הדמוגרפים והפוליטיים בעיר העתיקה. הספר סוקר את תולדות ההתיישבות בירושלים עתיקה מהתקופות הממלוכית, העות'מאנית והבריטית עד קום המדינה ואיחודה של העיר. פרט לתשע עשרה שנות השלטון הירדני לא פסק היישוב ברובע.

 

 ד"ר ולך במרפאה   צילום: ארכיון הצילומים יד יצחק בן צבי

 

ייחודו של הספר הוא בהתייחסות לנושאים שלא זכו עד כה לחשיפה ובחידושי המחקר שנצברו לאורך השנים תוך התבססות על ספרי מחקר היסטוריים וגיאוגרפיים, ספרי הגות, הלכה, תקנות, מנהגים, ספרי מסע, סיפורת, מסמכים, תעודות, מפות וראיונות אישיים עם ותיקי הרובע. 13 המסלולים מספקים הצצה אל עולמם הרוחני והתרבותי של תושבי הרובע, אל העדות, הקהילות, חיי הפרט, המשפחה והציבור. הוא נוגע בחיי היום יום, הקשיים, האירועים והתמורות שחלו בעיר. שנים של צמיחה ושגשוג לעומת נסיגה, סבל וחורבן. ההליכה בסמטאות הציוריות והביקור בבתי הכנסת הנושנים ששרדו ובחצרות הבתים, יש בהם כדי להקים לתחייה את עברו של הרובע.

 

הספר נפתח בסקירה היסטורית ממצה על ירושלים מאז המאה ה-13 בשנים בהם החלו היהודים לשוב אל העיר מהגלות. בראשית התקופה הממלוכית הם התיישבו באזור הר ציון ורק לאחר מכן התמקמו במרכז הרובע היהודי.  לאחר התבוסה של הממלוכים לצבא העות'מאני החלה תקופה של שגשוג וצמיחה כשהעולים החדשים הס"טניקים (ספרדים טהורים) היוו את המרכיב הדומיננטי בחברה היהודית. במאות ה-17, 18 לאחר תקופה של משבר בקהילה החלה ההתפתחות שממנה ניתן לזהות רצף גנאולוגי של צאצאי משפחות שחיו באותם ימים בעיר העתיקה וצאצאיהם גדלו בארץ כצברים לכל דבר.

 

במאה ה-19 התחוללו תמורות משמעותיות כאשר העולם החל להתעניין בעיר ונבנו בה מוסדות שונים. מצב התברואה השתפר, נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות והופיעו חידושים טכנולוגיים. באותה תקופה החלו להגיע עולים חדשים רבים שחיזקו את הקהילה. במחצית השנייה הגיעו הרבה מאוד אשכנזים שלקחו את מושכות המנהיגות מהקהילה הספרדית. החלו להופיע סממנים ראשונים של מודרניזציה, בתי דפוס ועיתונים, יוזמות מסחריות ותעשייתיות וב-1860 כבר החלה נושבת רוח חדשה עם ניסיון הקמת היישוב הראשון מחוץ לחומות "משכנות שאננים".

 

לאחר מלחמת העולם הראשונה תחת המנדט הבריטי הוקמו מבני ציבור ושכונות חדשות בסגנון אירופאי, ההנהגה הציונית התחזקה ואתה הזיקה הדתית. העימותים בין היהודים לערבים הלכו וגברו עד הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות. צבאות מצרים וירדן לקחו חלק במערכה על ירושלים ובסוף המלחמה נותר הרובע היהודי בשליטת הירדנים עד מלחמת ששת הימים  ביוני 1967.

 

נשים בוכות בכותל   צילום: ארכיון הצילומים יד יצחק בן צבי

 

הסיור הראשון בספר מתמקד ברובע הספרדי, בארבעת בתי הכנסת הספרדיים, בית משפחת גץ והמלון "הבית הספרדי".  כל פרק כולל צילומים שחלקם נדירים, מפה, כתובות ושעות פתיחה של אתרים.  הסיור השני לוקח אל חצר האשכנזים, בית הכנסת הרמב"ן, החורבה , החצרות,  ישיבת "עץ חיים"  ובית כנסת "מנחם ציון".  כל סיור מתאר את התמורות שחלו במקומות מאז הקמתם עד ימינו ומסתיים ברשימה ביבליוגרפית שמאפשרת את הרחבת הידע והמקורות.

 

הסיור השלישי מתאר את חצרות החסידים בעקבות אדמו"רים, ומרכזים חסידיים במאות ה-19, 20, ביניהן:  חצר ורשה, חב"ד, חצר קרלין,  בית הכנסת ברסלב,  בית כנסת "תפארת ישראל" , ישיבת חיי עולם, בית ראנד וחצר ויז'ניץ ורחבת הכותל המערבי. סיורים נוספים: סיפורן של עדות וקהילות ייחודיות בעיר העתיקה. סיור בעקבות המקובלים הירושלמים. סיור על הכוללים ומוסדות הקהילות האשכנזיות. לא נעדר מקומן של הנשים ותחת הכותרת "אשת חיל" צועדים בעקבות נשות היישוב הישן בתקופה העות'מאנית.  פרק מיוחד מוקדש לרופאים ולרפואה, מערכת החינוך, תעשייה ומסחר, סיפורו של בית יהודי אחד ומיוחד, הרובע במלחמת העצמאות ולבסוף סיור שמתמקד בשיקום ופיתוח הרובע לאחר מלחמת ששת הימים.

ועל כך כל אשר נותר לומר הוא "צא ולמד".