אט זורם הנחל

מאת: רונית סבירסקי

 

הוא אמנם נחל אכזב, ששפעת מימיו נראית לעין בעונות החורף הגשומות, אבל נחשב לנחל נקי ושמור ביחס לנחלים אחרים בארץ. זהו נחל האלה, אחד מיובליו של נחל לכיש, שזורם סמוך לעיר בית שמש וכפר מנחם

 

אפיקו לא זוהם, מי המעיינות הנובעים צלולים וערכי החי והצומח שבו נשמרו. הקרבה שלו ליער חרובית, האתרים העתיקים המצויים בסביבתו והצמחייה הגדלה על גדותיו הפכו אותו למסלול טיול מבוקש. לאורך ערוצו נטועים עצי בוסתן, מצויים חניוני פיקניק ושבילי אופניים.

 

  חורבות לצד ערוץ נחל האלה (צילום: רונית סבירסקי)

 

מסלול הנסיעה עובר בין שדות חקלאיים, גידולי חומוס ותבואה שמשנה את צבעיה בהתאם לעונה. בחודשי החורף נעים גבעולי החיטה הירוקים ברוח ובימות הקיץ ים השיבולים הזהוב מחכה לקציר. תחילתו של המסלול המעגלי בחניון "אבירם ברכה" ביער חרובית ואורכו כ-6 קילומטרים. חלקו סלול אספלט וחלקו חצץ דק ומתאים לנסיעה ברכב פרטי או באופניים. תל צפית מתרומם מעל תוואי הנסיעה משמאל לדרך ומימין מטעי עצים נשירים, אפרסקים, אגסים, תפוחים, שזיפים ופרדסי פרי הדר.

 

למרגלות תל צפית בסמוך לחניון הנמצא בצל עץ שיזף גדול, ישנו פיצול לשני מסלולי טיול. מסלול אחד פונה מערבה כאשר מימין נמצאת תחנת כוח לייצור חשמל בגז והוא מתאים לרכיבה על אופניים והליכה ברגל. שביל החצץ הדק שמתפתל בין השדות מתאים לנסיעה ברכב פרטי או ברכבי שטח. נסיעה ב"דרך הקמה" מובילה אל שדות החיטה והחומוס ומגיעה עד קיבוץ בית ניר.

 

 עץ השיזף העתיק וספסל בצלו (צילום: רונית סבירסקי)

 

חולפים על פני מספר מקבצי עצים ובהם שולחנות לפיקניק ונקודות צל למנוחה. לאחר כ-2 קילומטרים מנקודת ההתחלה מגיעים לנקודת פיצול. סטייה קלה מהדרך הראשית לאחר כ-100 מטרים מביאה את המטיילים אל עץ איקליפטוס ענק שגזעו דמוי רגל של דינוזאור. בסמוך אל העץ נמצאים עיינות לופית שקיבלו את שמם מן הפרח "לופית מצויה" הצומח באזור וידוע בשמו העממי "מטה אהרון". הלופית המצויה הינה גיאופיט בעל פקעת, שגבעוליו מנומרים בגוונים סגולים. הוא פורח בחודשי החורף דצמבר-מרץ. בעונת הקיץ עוטפים את גדות הנחל שיחי פטל קדוש צמחי קנה וערבות.

 

תל צפית

תל צפית נישא לגובה של 213 מטרים מעל פני הים דרומית מזרחית לקיבוץ כפר מנחם. הצבע הלבן הוא סימן ההיכר הבולט ביותר שלו ומקורו בסלעי אבן הגיר בצדו המערבי. בין הסלעים מצויים פתחי מערות וגומחות קינון של ציפורים. אל התל ניתן לטפס בכמה שבילים, האחד בצד הצפון מזרחי שהוא תלול מאוד ומשקיף על הסביבה. בצד המערבי ישנן עליות נוספות מתונות יותר. כשמגיעים אל הפסגה נשקפים ממערב רצועת החוף, הים התיכון, אשדוד ואשקלון. מדרום, השטחים החקלאיים של קיבוצי בית ניר וגלאון ובאופק קריית גת. ממזרח, השכונות המערביות של בית שמש והרי חברון. נוף טבעי וירוק מתגלה בצד הדרומי כשלמרגלות התל פרושים שדות החיטה ויער חרובית.

 

צבעו הלבן של תל צפית (צילום: רונית סבירסקי)

 

תל צפית מזוהה כמקום שבו שכנה העיר גת, אחת מחמש ערי הפלשתים. גת ידועה בעיקר כמקום הולדתו של גוליית. למרות שדוד הרג את גוליית העניק לו אכיש, מלך גת, מקלט כאשר נמלט משאול המלך. בתקופה הצלבנית נודעה לתל צפית חשיבות רבה. הצלבנים הקימו בראש הגבעה בשנת 1142 מבצר בשם "בלנש גארד" (המשמר הלבן). החפירות הארכיאולוגיות בתל נערכות בניהולו של פרופסור אהרון מאיר מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. בחפירות התגלו ממצאים רבים מהתקופה הפלשתית. במהלך החפירות נחשפה תעלה שמקיפה את התל ממזרח, מדרום וממערב. אורכה כ-2 קילומטרים. החופרים סבורים שהתעלה היא חלק ממערך מצור שהושם על העיר, ומשייכים זאת לחזאל מלך ארם דמשק, שכבש את העיר בסוף המאה התשיעית לפני הספירה.

 

 באר אנטיליה עתיקה שנותרה בשטח (צילום: רונית סבירסקי)

 

לקראת סוף השביל המעגלי מגיעים אל שרידי חורבה ולצדה באר עמוקה. הבאר עמוקה מאוד, מרשימה בגודלה ויש להיזהר כאשר ניגשים אליה. זוהי באר אנטיליה עתיקה שהייתה מצוידת במתקן שאיבה מיוחד. בשנים בהן פעלה היא סובבה מערכת של גלגלי שיניים ושרשרת שעליה היו מורכבות קופסאות פח. המים הועלו באמצעות קופסאות הפח מקרקעית הבאר אל בריכת אגירה וממנה בכוח הגרביטציה אל החלקות החקלאיות. זוהי הנקודה שממנה ניתן לשוב אל תחילת המסלול ולמגרש החניה. 

 

איך מגיעים:  מכביש ירושלים-תל אביב (כביש 1) יורדים במחלף לטרון לכביש  3, חוצים את צומת נחשון וממשיכים לכיוון צומת ראם (מסמייה). מעט לפני הצומת (לבאים מכיוון ירושלים) או מעט אחרי הצומת (לבאים מכביש  4 - כביש החוף) פונים לכביש 383 לכיוון כפר הרי"ף, כפר מנחם ויער חרובית. נכנסים אל היער ונוסעים כ-4 ק"מ עד למרגלות תל צפית.