צלם: רונית סבירסקי
טיול ג'יפים בעקבות פרח "דם המכבים" ודמותו של החייל הרומי בנחל כזיב
צלם: רונית סבירסקי
תבליט החייל הרומי על מצוקי נחל כזיב
צלם: רונית סבירסקי
המערות הסמוכות לדמות החייל הרומי

דם המכבים והאיש שבקיר

מאת: רונית סבירסקי

 

האגדה מספרת שבתקופת המרד היהודי ביוונים בכל מקום שבו נטפה טיפה מדמם של המכבים צץ מן האדמה פרח אדום. הפרח, ששמו העברי הוא "דם-המכבים", מוכר גם כ"פרח אלמוות" שצבעו האדום אינו דוהה לעולם. הפרח מסמל את נצחיות המכבים ובעיקר את העובדה שדמם נשפך אבל נותר אדום עז. קק"ל עורכת טיול ג'יפים מודרך בעקבות פרח "דם המכבים" ודמותו המסתורית של החייל הרומי בגליל המערבי לאורך גדת נחל כזיב.

 

נופי נחל כזיב (צילום: רונית סבירסקי)

 

אגם פסטורלי ופסלי אבן

נקודת המפגש פסטורלית ורומנטית בניגוד מוחלט למסלול המאתגר שמחכה למטיילים. אגם מונפורט משתרע למרגלות היישוב מעלות, מוקף במרחבי דשא ירוקים, פסלי אבן, איים מוקפים מים שעל גדותיהם נשפכות אל המים ערבות בוכיות. סירות פדאל משייטות בעצלתיים, קרפדות מקרקרות וברווזים מגעגעים. גשרוני עץ ציוריים מקשרים בין האיים וזוגות חבוקים יושבים על ספסל בצל העצים. פעם בשנה מתקיים על שפת האגם פסטיבל פיסול באבן ומשתתפים בו אמנים שמפסלים באבן גלילית לטובת היישובים מעלות-תרשיחא. אחרי סיבוב קצר במקום גומעים אוויר גלילי מלוא ראות, נכנסים לג'יפים ומטפסים בכביש 89 על גב ההר לכיוון מושב צוריאל.

 

שבילי יער צרים ותלולים

חוצים את היישוב הכפרי עם לולי תרנגולות ריחניים, מטעי נקטרינות וכרמי ענבים. נכנסים ליער צוריאל בנהיגה שתקפיץ לאוהבי האתגרי את האדרנלין. ירידה תלולה בתוך סבך עצים צפוף מקרטעים על שטח פנים סלעי וממנו בשבילי יער צרים מאוד מפלסים דרך בין סבך שמחבק את הרכב מכל צד. הנוף מורכב מיערות נטע אדם מעורב בחורש טבעי ים תיכוני. מרבית העצים ניטעו על ידי קק"ל בשנות ה-50 כסיוע בתעסוקה לעולים חדשים שהתגוררו ביישובים קטנים בגליל המערבי ביניהם: מעלות, צוריאל, אלקוש, גורן ויערה. הדרך מתפתלת בלב היער על שיפולי ההר ובחלונות הנוף שנפערים בין הגזעים ניתן להשקיף אל מבנה מכתשי קעור שנוצר במורדות יער צוריאל. אורכו של המסלול כ-18 קילומטרים בדרגת קושי בינונית-קשה.

 

מסלול רכבי שטח ביער צוריאל (צילום: רונית סבירסקי)

 

ארוחת בוקר בזולה של הטבע

האחירותם פורח בצהוב ביצתי, כליל החורש בסגול, הרותם מתפרש בוורוד על שטחים גדולים. פרחי דם המכבים מתגלים לצד הדרך סנטימטרים ספורים מגלגלי הג'יפים. הם פורחים בחודשים אפריל-מאי בבודדים או בקבוצות קטנות. מגיעים לעין ברזית עם שוקת ששימש להשקיית הצאן ומשם לחניית ארוחת הבוקר בזולה טבעית שיוצרים עצי אלון מצוי. דוד מלכה, מדריך הטיול, מסביר במהלך ארוחת הבוקר על נחל כזיב והזיאולוג הנרי טיסטרם שהגיע לארץ ישראל ב-1864 והצליח לזהות: צמחים, ציפורים, לטאות ודגים שאת חלקם לא הכירו עד אז באזורנו. כמו כן תאר את הנופים, הצמחייה, המים והעיטים שפגש בנחל כזיב המצוקי. 

 

נחל כזיב הוא הארוך ביותר בגליל המערבי כ-37 קילומטרים. מקורותיו ברכס הר מירון ושפכו בחוף אכזיב על שפת הים התיכון. לאורכו מצויים אתרים ארכיאולוגיים מתקופות שונות. הטבטונים הקימו על גדותיו שדות חקלאיים והצלבנים פיתחו מסכרה להפקת סוכר מקנה סוכר. מצוקים נישאים מקיפים את הזולה הקטנה בין העצים והאדמה מכוסה בשכבה עבה של עלים יבשים. מסיימים את ארוחת הבוקר וממשיכים בדרך של נוף פראי לא מיושב בשביל המסומן באדום וירוק. עוברים מתחת לגשר אלקוש נוסעים בין מטעי היישוב ומטפסים על הרכס לתצפית נוספת על "מכתש אלקוש", משקיפים אל הר סבלן הקדוש לדרוזים והכפר חורפיש. ביום בהיר ניתן לראות את רכס הר מירון.

 

חנייה לארוחת בוקר בזולה של עצי אלון מצוי (צילום: רונית סבירסקי)

 

מי מכיר את האיש שבקיר?

יוצאים מהיער ומתחברים לכביש 8944 וממנו לכביש 8925 המוביל למצפה אבירים ופסוטה. במצפה אבירים מצוי מיצד שבתחילה חשבו כי זו חווה חקלאית צלבנית. ד"ר מוטי אביעם סבור שזה מאוזוליאום שהוקם למען אחד המצביאים הרומיים. לפני הכניסה ליישוב אבירים פונים בשביל חצצי לבן לכיוון דמות "החייל הרומי". מחנים את הרכב והולכים כקילומטר בשביל צר וסלעי שיש ממנו תצפיות נוף מרשימות מגובה רב אל הוואדי בו זורם נחל כזיב. פנורמת הנוף פרושה למרגלות המצוק, צופים אל מצוק עיזים וערוץ נחל כזיב הזורם במרכז הוואדי.

 

בנקודה שבה מתרומם מצוק סלע חשוף לגובה עצום מתגלה תבליט של דמות חקוקה בסלע. דוד מלכה קורא את מילות השיר "מי מכיר את האיש שבקיר?", שנכתב על ידי יהודה פרדיס: "עומד אדם בתוך הקיר, בודד בודד, עומד הוא שם, מי מכיר את האיש שבקיר? מזמן האיש עומד בקיר , אינו יכול לצאת מכאן........"נדם קולו, גווע קולו, האם אשאר שם לעולם"?

 

האיש שבקיר נמצא אמנם באזור הררי מרוחק אבל דמותו גדולה ובולטת על הצוק. מידותיו הן 2 מטרים גובה ו-55 סנטימטרים רוחב. הדמות מושיטה את יד ימין קדימה ויד שמאל נושאת את שולי הגלימה שעוטפת את מותניו והוא נושא חרב בנדן. הוא לבוש בחצאית כפלים קצרה, ראשו קטן ביחס לגוף ופניו פונים מערבה לכיוון המערות.

 

פרח דם המכבים בצידי הדרך (צילום: רונית סבירסקי)

 

החידה נותרה בלתי פתורה

באופן מוזר התבליט התגלה רק ב-1985 על ידי שמואל באר ז"ל, מטייל וחוקר  ארץ ישראל ממושב בן עמי. באר סקר את מצוקי נחל כזיב והמערות המרשימות הסמוכות אליו ומתאר את רגע התגלית אחרי טיפוס רגלי קשה במעלה ההר. הוא התרשם מעוצמתן וגודלן, זחל בתוך הכוכים ומצא שברי חרסים מהתקופה הרומית. רק לאחר שסיים את בחינת המערות עמד מול המצוק וכשנשא את עיניו מעלה קלט את הדמות החקוקה. התעלומה לגבי זהותה של הדמות נותרה חידה עד היום. ישנן השערות שונות כי מדובר באל העומד בפתח מקדש, ישנה השערה נוספת שהמערות שמשו מסתור למורדים היהודים ואת דמות החייל הרומי חרט חייל שהשתתף במצור על המורדים.

 

חוזרים ברגל אל הרכבים בשביל יער סבוך עם תצפיות נוף לקיבוץ אילון ומצפה הילה. על הסלעים מתחממים בשמש שפני סלע, חוצים את חניון הזיתים וממשיכים לפארק גורן. מתחברים לכביש הצפון ומשם לשביל מוסדר בדרך היקפית חד סטרית. יער גורן משתרע על פני 30 אלף דונמים מתוכו פארק גורן מתפרש על 2500 דונמים. חניוני לילה, פינות פיקניק ו-3 מסלולי הליכה לנחל כזיב ולמונפור. אחת מנקודות התצפית היפות ניצבת מול ביצורי מצודת מונפור. אחרי הסברים על המבצר המרשים ומלחמות הצלבנים בארץ ישראל מתפזרים בפארק גורן לפיקניק ולארוחת צהרים לסיום הטיול.

 

10 דברים שלא ידעתם על פרח "דם המכבים"

  1. פריחתו של "דם המכבים" היא צהובה.
  2. הצבע האדום הוא למעשה עלים אדומים שעוטפים את הפרח הבודד. 
  3. העלים האלה אינם  נובלים ולכן מקנים לו את הכינוי "פרח אלמוות"
  4. במקור פרח "דם המכבים" היה הפרח שנקרא דמומית.
  5. פירוש השם המדעי של המין הוא "אדום כדם"
  6. צמח הבר הישראלי מוגדר עשבוני ומורכב רק מרקמות רכות
  7. "דם המכבים" הוא צמח רב שנתי וצומח בעיקר בגולן, בגליל, בגלבוע, בכרמל, באזור השרון, השפלה והרי יהודה.
  8. הוא נפוץ במזרח התיכון רק בישראל, טורקיה וסוריה
  9. הסוג כולל 500 מינים שונים ובארץ מוכר רק מין בר אחד ומין מתורבת אחד
  10. "דם המכבים" הונצח על בול ישראלי לכבוד יום הזיכרון בשנת תשי"ד