צלם: רונית סבירסקי
סיור סליחות ביער מירון שמתחיל בקברו של הרשב"י ומסתיים בסמטאות צפת
צלם: רונית סבירסקי
קבר הרשב"י
צלם: רונית סבירסקי
בית הכנסת האר"י הקדוש

סליחות, קברי צדיקים וקבלה

מאת: רונית סבירסקי

 

יום הכיפורים הולך וקרב, ימים של חשבון נפש, סליחות, תפילות ותחינות. זמנים של חרדת קודש, בין כסה לעשור. החרדים יראים, הדתיים מתפללים והחילוניים מבקשים לקחת חלק במה שכל כך מייחד את העם היהודי. סיורי סליחות מודרכים בירושלים כבר הפכו למסורת ולאחרונה הפכה צפת ליעד נוסף. במסגרת שנת היער הבינלאומית מקיימת קק"ל סיור ללא תשלום ביער מירון שמתחיל בקברו של הרשב"י ומסתיים בסמטאות צפת. הסיור יערך ביום שני, 3 באוקטובר משעה 21:00 ועד חצות.

 

קבר הרשב"י (צילום: רונית סבירסקי)

 

ימות המשיח

צפת הפכה לעיר הדתית השנייה בחשיבותה אחרי חורבן הבית. כשבית המקדש היה קיים האמינו שהמשיח יגיע לירושלים והמתים הקבורים בהר הזיתים יקומו לתחייה ראשונים. חורבן בית המקדש והעברת הסנהדרין לגליל ניידו את גדולי התורה של אותם ימים לגליל. הקבלה, שולחן ערוך, שישה סדרי משנה וספרי הלכה חשובים נכתבו בגליל וחיזקו את האמונה שהמשיח יגיע להר מירון לקברו של רבי שמעון בר יוחאי וגם אלה הקבורים בצפת וסביבתה יזכו כמו הירושלמים להיות בין הראשונים שיקומו לתחייה.

 

סליחות במירון

הסיור מתחיל בחשיכה בין שטחים מיוערים וכרמי ענבים בדרך המטפסת אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי. מבנה אבן גדול שבראשו ניצבים חצאי כדורים צבועים בכחול עז. קברים של תנאים וצדיקים מקיפים את המבנה. קבריהם של הלל ושמאי, קברו של התנא רבי ייבא סבא ויוחנן הסנדלר. בחלל הפנימי עזרת גברים ועזרת נשים, כיסויי ראש, צעיפים עוטפים כתפיים, חצאיות עד הקרסוליים ושרוולים ארוכים. המבנה בעל תקרה גבוהה, נברשות ענק, פרוכות כחולות וספרי קודש על מדפים. קברם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו צבועים בלבן ומוקפים בגדר כחולה. מלמול של תפילות, נענועי גוף ונשים מקוננות. בחלל מיוחד מדליקים נרות ומבקשים בקשות. 

 

המדריך אלכס אלברשטיין (אחיה של חווה) משגר את משפט המחץ שביום שמשקוף בית הכנסת העתיק במירון ייפול יבוא המשיח. הוא ממשיך בסיפור אגדה על חייו של הצדיק רבי שמעון בר יוחאי שלא חשש לדבר בגנות השלטון הרומי והם גזרו עליו מיתה. הוא הסתתר במשך 12 שנים במערה בפקיעין וכשיצא מן המערה וראה לנגד עיניו את הכפריים מעבדים את אדמתם בשלווה בערה בו חמתו להשחית ובכעסו הצית את הכפר על יושביו. עונשו היה שחזר למערה לחיות בה שנה נוספת. התובנות שהגיע אליהן כשעזב את המערה אחרי 13 שנים היו: "על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". זוהי מנטרת החסידות שגם מייחסת לרשב"י את ספר הזוהר שהיווה את הבסיס לקבלה.

 

דרך נוף מירון (צילום: רונית סבירסקי)

 

מזמורי חסידים בחשיכה

אווירת המסתורין והקדושה הגלילית מתחדדת כשנוסעים בין השבילים המיוערים של דרך הנוף החדשה שמחברת בין מירון לעמוקה. חולפים על פני אנדרטת השריון וממשיכים אל קברו של אלקנה שממוקם על ראש גבעה נישאה עם תצפיות נוף לכל עבר. אלכס אלברשטיין פוצח במזמור חסידי יא..בה..בה.. בם ומזמר את שירה של חווה "סוס עם כתם על המצח". הוא מלווה את השירה בנגינה על קלרניט כדרכם של הכלייזמרים ומזמר את הבלדה שמספרת כיצד נולדו הניגונים. האוויר צלול וקריר, השקט והחשיכה עוטפים מכל עבר וכשיושבים למרגלות קברו של אלקנה העור מצטמרר.

 

שולחן ערוך וקבלה

ממשיכים אל צפת שאורות קלושים דולקים בסמטאותיה ומחזקים את אווירת המסתורין שבה. המדריך מסביר איך צפת הקטנה והרחוקה מהמרכז הפכה לאחת מארבעת ערי הקודש של ארץ ישראל במחצית השנייה של האלף השני. אחרי גירוש ספרד ב- 1492 רצו גדולי המשוררים והפילוסופים היהודים לעלות לארץ ישראל. האימפריה הטורקית עודדה את המהלך והם בחרו בצפת, באזור שמכונה הרובע היהודי ומשקיף אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.

 

באותן שנים כותב רבי יוסף קארו את שולחן ערוך, האר"י מבסס את תורה הקבלה שמזוהה עם צפת, מגיעים חסידי הבעל שם טוב ותלמידי הגאון מווילנה, מוקמים בתי כנסת חשובים ומשפחות רבות מאירופה שולחות את בניהם ללמוד תורה בצפת. ב-1837 פוקדת את צפת רעידת אדמה שהופכת את בתיה לגל אבנים וקוברת כמעט את כל תושביה תחת ההריסות.

 

בית כנסת האר"י הקדוש (צילום: רונית סבירסקי)

 

על הניסים והנפלאות

העיר חזרה ונושבה ובמשך כל השנים חיו בה יהודים לצד שכניהם הערבים כשהם נעים בין קטבים של שכנות טובה למהומות דמים. בחסות הבריטים מצליחה הקהילה היהודית הקטנה לשמור על אנשיה. מפקדת ההגנה בנתה גרם מדרגות אבן שנשמר כפי שהוא עד היום והוא יורד מסמטת השוק עד לקברו של האר"י הקדוש. המדרגות הפכו לגדר ההפרדה בין הרובע היהודי והמוסלמי. מרכז מסחרי מוגן ומבוצר שסימני פגיעות הכדורים ניכרים בקירותיו, עומד לצד המדרגות ובו התנהלו חיים המסחר של היהודים.

 

כשהבריטים עזבו את הארץ נותרו היהודים מול ההמון הערבי ובן גוריון שהבין את חשיבותה האסטרטגית של צפת שלח להם תגבורת של אנשי פלמ"ח ואת הדוידקה שנותרה למזכרת לפני בנין העירייה. המיסטיקנים אומרים שרק נס הציל את צפת ברגע האחרון. גשם דקיק וסופת אבק הפכה את השמיים לצהובים בתוספת הרעש העצום של הדוידקה והערבים היו בטוחים שהיהודים זרקו עליהם פצצת אטום. תוך כמה שעות התרוקנה צפת לחלוטין מערבים והם לא שבו אליה.

 

רובע האומנים

הרחוב הנטוש הפך במשך השנים למתחם גלריות ואמנים. ציורים, חפצי נוי ויודאיקה, פסיפסים, מזוזות ופסלים. אחרי מלחמת השחרור מעודד דוד בן גוריון אמנים ישראלים מפורסמים לעבור לחיות בבתי האבן האקזוטיים בצפת לקבל השראה מן האווירה והנוף הקסום. קריית האמנים קלטה אל בית אבניה הקרירות אמנים גדולים ביניהם הציירים משה קסטל, ציונה תג'ר ויצחק פרנקל-פרנל. הגלריות שבהן עבדו ויצרו הפכו למיני מוזיאונים שמוקדשים ליצירותיהם. 

 

רובע האמנים (צילום: רונית סבירסקי)

 

הדרך ממשיכה לרובע היהודי שמשמר היסטוריה בת 500 שנים. מתחילים מן הישיבה של רבי יוסף קארו שהוקם בה בית כנסת צנוע עם גניזה גדולה של ספרים בני מאות שנים. הספרים מונחים בארון בתוך הקירות ורובם אינו ניתן לשימוש. חולפים בסמטאות החשוכות, נערות בחצאיות ארוכות נחפזות לביתן, אישה צעירה תולה כביסה באמצע הרחוב וחתולים מייללים בין הבתים.

 

בתי כנסת ונגינות חסידיות

מספר סמטאות משם עומד בית כנסת אבוהב, שבו 3 ארונות קודש וספר מטולדו בן 500 שנה. הספר הזה יוצא בכל שנה בתהלוכת ססגונית ומובל אל קברו של רבי שמעון בר יוחאי בהילולה של ל"ג בעומר. על קירותיו תלויים ציורים של ציונה תג'ר למרות האיסור על פסל ומסכה. היא נהגה לצום ביום כיפור ולפקוד את בית הכנסת וזו הייתה עילה מספקת לרבניו לכבד את בקשתה לתלות בו את ציוריה. מתקיימים בו גם קונצרטים של חזנות וקלרינט. בית הכנסת הזה פעיל 460 שנה ללא הפסקה ולא נפגע גם ברעידות האדמה.

 

משם לבית הכנסת של האר"י הקדוש שאין על דלתו מזוזה. כיון שמזוזה מתקינים רק במקום שבו ישנים ואוכלים חסידיו של האר"י ידעו כי כל מי שנכנס לבית הכנסת אוחזת בו אקסטזה ואין סיכוי שתיפול עליו תנומה. בבית הכנסת ארון קודש מגולף מעץ, עמודים ועיטור קיר שהובאו מגליציה ובמה מוגבהת.  כשהאר"י הקדוש הגיע לצפת הוא קיים את קבלת השבת במטע התפוחים שבו עומד היום בית הכנסת על שמו. משעות אחר הצהרים עד שתיים בלילה התלהטה האקסטזה ובשיאה, כשכל גופו לוהט מעוצמת ההתרגשות היה יורד לטבול במימי הקרח במקווה במורד ההר.

 

מרכז הקבלה אסנט (צילום: רונית סבירסקי)

 

כששעת חצות מתקרבת מגיעים אל מרכז הקבלה "אסנט" בלב הרובע היהודי. בין נגינת החליל והקלרניט מקשיבים לסיפורי הקבלה, המיסטיקה והאמונה. שומעים על מנהגי הסליחות ותקיעת השופר. אורות הלילה, הכוכבים והשמיים המנצנצים מעל רכס הרי מירון מסייעים לקבל את השנה החדשה טעונים ברוחניות מחודשת.