סודות העיר שמעל והעיר שמתחת: עכו חושפת 5000 שנות היסטוריה שמורות היטב

עכו למתקדמים

מאת: עינת לוי

 

עכו העתיקה עבורי היא בעיקר מקום שאפשר להשיג בו חומוס טוב ולשתות מיץ רימונים. היא גם חלק מנוף ילדותי, שנהגתי לפקוד מדי שנה בטיולים המאורגנים של בית הספר היסודי. כשהגעתי לאחרונה לעיר העתיקה של עכו הייתי מסופקת  אם מחכים לי חידושים והפתעות.

 

עולמות עליונים ותחתונים

אוי כמה שטעיתי, נראה שמאז ביקורי האחרון בעיר כתלמידת בית ספר, המועצה לשימור עכו העתיקה לא נחה על זרי הדפנה. העיר שהייתה בעיני מוקד משיכה לתיירי חוץ בלבד, תפסה אותי לא מוכנה והשאירה אותי עם התהייה איך זה שלא ביקרתי עד היום בעיר ששוכנת חמש דקות נסיעה מבית הורי, ממש מתחת לאף.

 

חדר אוכל של אבירים, המצודה ההוספיטלרית (צילום: עינת לוי)

 

גיליתי שבמשך השנים החפירות במקום התקיימו על בסיס יומי ועדיין ממשיכות. האתרים שזכרתי כנקודה קטנה מתחת לאדמה התגלו בפני כעיר שלמה. עיר צלבנית עצומה שוכנת מתחת לאדמה, בעוד על פני הקרקע מתנהלים חיי שגרה, סוחרים מתמקחים על סחורה, בחומוסיות טוחנים חומוס ומוכרי מיץ הרימונים ממשיכים לסחוט.

 

עכו העתיקה טומנת בחובה סודות שגילויים חושף 5000 שנות היסטוריה. שליטים רבים משלו בה ולחמו עבורה, בתקופות שונות, בנו את העיר ופיארו אותה. אלה חרוטים עד היום על פניה העתיקות של העיר, שלא בכדי זכתה להיזכר כאחת הערים החשובות ביותר בהיסטוריה של העולם העתיק.  היא אף הוכרה כאתר מורשת עולמי מטעם ארגון אונסקו.   

 

המצודה ההוספיטלרית

המצודה ההוספיטלרית בעכו העתיקה ידועה יותר בשמה כאולמות האבירים. אם נחזור לזיכרונות הילדות שלי, עולה במוחי תמונה של אולם בודד עם שלושה עמודים עגולים ותקרת קשתות עתיקה. ההפתעה חיכתה לי ובגדול. במהלך השנים נחשפו ארבעה אגפים הממוקמים סביב חצר פתוחה.

 

למרות ההיכרות הכל כך קרובה עם העיר חיפשתי את שער הכניסה לאתר שגם הוא הועתק ממקומו מאז ביקורי האחרון. כשהצלחתי לאתר אותו מצאתי את עצמי בלב גן מלבלב, פינה ירוקה ושלווה בין כל העתיקות והחומות שמקיפות את העיר. הגן משמש כחלק ממרכז המבקרים וכמבואה החדשה למצודה ההוספיטלרית.

 

אולם האסורים, המצודה ההוספיטלרית (צילום: עינת לוי)

 

בתקופה הצלבנית היה שטח הגן ממוקם בחלק הצפוני של עכו צמוד לחומה. ממזרח לו התנשא ארמון המלך הצלבני וממערב עמדה המצודה של מסדר האבירים ההוספיטלרים על שם יוחנן הקדוש. על שרידיה נבנה בתקופה הטורקית ארמון השליט ושטח הגן היה לגן הארמון הפרטי של הפחה. בשנת 1799 התחולל בשטח הגן קרב בין חיילי צבא נפוליאון ובין מגיני העיר. חיילי נפוליאון שפרצו לעיר נהדפו ולא הצליחו לכובשה.

 

יורדים אל בטן האדמה

הסיור במצודה מתחיל משטח הגן, ממנו אט אט מתחילים לרדת במדרגות אל העיר המצויה מתחת לאדמה. האגף הצפוני, שנבנה על תוואי חומת העיר מצפון, מורכב מתשעה אולמות צרים וארוכים. באגף המזרחי נבנה אולם רחב ידיים, באגף הדרומי נחשף אולם מפואר הבנוי תקרת קמרונות צולבים והאגף המערבי נבנה לגובה שתי קומות ושימש למגורי הלוחמים.

 

האולמות המרשימים חושפים קירות שחלקם התחתון מהתקופה הצלבנית וחלקם העליון מהתקופה העות'מאנית. ארכיטקטורה עתיקה ומרשימה שנשתמרה ברמה גבוהה ומפתיעה. רחובות שלמים של היסטוריה שנותר רק לדמיין את האבירים צועדים לצדנו. החפירות עד כה חשפו רק את הקומה העליונה של העיר הצלבנית, אך מהרשות לפיתוח עכו העתיקה מוסרים שזה רק עניין של זמן עד שתיחשף גם הקומה התחתונה.

 

מנהרת הטמפלרים וריח הביוב

המנהרה הטמפלרית נבנתה על ידי אנשי המסדר הטמפלרי, שבנו את הרובע שלהם בחלקה המערבי של העיר. המנהרה נבנתה כמעבר תת קרקעי אסטרטגי שחיבר בין המצודה המרכזית של המסדר במערב לבין נמל העיר שבמזרח. כיוון שהעיר הייתה מחולקת לרובעים שונים, היה צורך בתשלום מיסים בכדי לעבור מחלקה המערבי של העיר לחלקה המזרחי. ההנחה היא שהם בנו את המנהרה בכדי לעקוף את תשלום המיסים ולנוע בחופשיות בין חלקיה של העיר.

 

מנהרת הטמפלרים (צילום: עינת לוי)

 

כמו בסיפור בלשי מותח התגלתה המנהרה באקראי בשנת 1994. תלונה של גברת הגרה מעל המנהרה על ריח חריף של ביוב הובילה את הבודקים אל מערכת המנהרות התת קרקעיות של הרובע הטמפלרי, שעד גילוין היוו מקום מפגש לכל השפכים של תושבי העיר העתיקה. כאשר בחנו את תלונתה של הגברת נפל אחד הבודקים לתוך המנהרה, ומלבד השפכים שעטפו אותו הוא גילה פיסת היסטוריה נוספת בעברה של העיר. לבודק שלום.

 

חמאם אל באשה

"חמאם אל-באשה הוא בית מרחץ ציבורי שנבנה על ידי אל-ג'אזר בשנת 1795. המקום נבנה במתכונת המרחצאות המזרחיים שהיו נהוגים באימפריה הטורקית במאות ה 19-18. בחמאם חדר כניסה המשמש אולם הלבשה, שבמרכזו מזרקת שיש. מחדר הכניסה מוביל מסדרון לשורת אולמות חמים, שהאחרון בהם הוא חדר אדים. ה"חדר החם", בנוי בצורת מתומן שכיפתו מתנשאת על עמודי השיש ובארבעת פינותיו חדרים לשימוש אישי. כיפת החדר החם מחוררת בפתחים עגולים קטנים רבים, המחדירים את אור קרני השמש דרך זכוכית צבעונית.

 

סיפורו של הבלן האחרון, הוא מיצג קולי למבקרים בחמאם אל באשה. הסיפור מגולל את קורות החמאם באמצעות מחזה דמיוני המבוסס על שושלת בלנים. הם עבדו בחמאם ודרך עיניהם ועיניו של הבלן האחרון ניתן לשחזר את ההיסטוריה של עכו בתקופה  העות'מאנית. 

 

מוזיאון עוקשי

צמוד לאולמות האבירים מצוי מבנה מן התקופה העות'מאנית, הבנוי קמרונות מצולבים. במבנה זה פועל מוזיאון עוקשי, המציג תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית לצד תצוגת קבע מעבודותיו של האמן אבשלום עוקשי ז"ל. עוקשי עשה את רוב שנותיו בעכו ובה הקים את סדנת הציור שלו שהפכה לאחר מותו ל"מוזיאון עוקשי". נושאי עבודותיו הראשונים מושרשים בטבע ובמציאות האנושית והרוחנית בארץ ושאובים מן המקורות.

 

מוזיאון עוקשי (צילום: עינת לוי)

 

לאחרונה נפתחה במקום התערוכה החדשה "עטלפי עכו". התערוכה, פרי מיזם משותף למוזיאון עוקשי לאמנות ולאגודת המאיירים בישראל, מבוססת על ספר הילדים "עטלפי עכו" של הסופר בנימין גלאי ז"ל. ב תערוכה מוצגות שלל יצירות במגוון טכניקות, המספרות בדרכן את סיפור ההרפתקאות, את מראותיה של העיר עכו רבת הפנים ושל העטלפים, שבעבר נהגו לפקוד את "פרצת העטלף". 

 

מוזיאון אוצרות בחומה 

בבורג' אל קומנדר (מבצר המפקד), בחומה המזרחית של העיר העתיקה שוכן מוזיאון אוצרות בחומה. המוזיאון הוא תולדה של שני האספנים דן הורטמן ומיכאל לוריא, אספנים של התרבות החומרית בגליל. החפצים המוצגים במוזיאון ממחישים ומשמרים אורחות חיים משלהי התקופה העות'מאנית וימי ראשיתה של מדינת ישראל.

 

בית המרקחת "בריימן", מוזיאון אוצרות בחומה (צילום: עינת לוי)

 

תצוגת המוזיאון מורכבת משני אגפים, האחד מדמה שוק בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 והשני מוקדש לאספנים ולתערוכות מתחלפות. השוק מציג חנות של כבען עם עלי עבודתו המקוריים, לצידו חרש עץ, נפח, רצען וגם את בית המרקחת "בריימן" שהובא בשלמותו מרחוב אלנבי בתל אביב. האגף השני מציג סלון דמשקאי משובץ בצדף ואת תערוכת ה"בוידעם" שבה אוסף ישראלי נוסטלגי הכולל חפצים ארצישראליים כמו כלי רחצה, משחקים, גפרורים, סיפולוקס ועריסת תינוק עם חור טרם עידן הטיטולים. המוזיאון מקיים בסופי שבוע סיורים מומחזים בין התצוגות.