מעיינות חמים, רצפת פסיפס עתיקה וחמאם מפואר - סיורים בחמת טבריה העתיקה

גן לאומי חמת טבריה - מעיינות חמים ובתי כנסת עתיקים

 

מעיינות חמים, רצפת פסיפס שמתארת כלי קודש ואת גלגל המזלות, חמאם מפואר ובית כנסת עתיק. זוהי חמת העתיקה הממוקמת בטבריה. לאחר שיפוץ, שיחזור ושימור האתר הוא הפך לגן לאומי.

 

העיר העתיקה חמת שוכנת בחלקה הדרומי של העיר טבריה לחופה של הכנרת. באתר שופעים 17 מעיינות חמים ומצויים בו שרידי יישוב וחורבות בני למעלה מ-2000 שנים. העיר חמת קדמה להקמת טבריה. בתחילה הן היו ערים נפרדות שכל אחת מהן מוקפת חומה ורק בשלב מאוחר יותר הן חוברו יחדיו.

 

עיר נופש רומית 

חמת טבריה, שהייתה מיושבת בתקופות הרומית, הביזאנטית ושלטון בית אומיה, נחשפה באקראי בשנת 1920, כאשר חברי "גדוד העבודה" סללו את הכביש מטבריה לצמח. באתר התגלו מעיינות חמים ונחשפו חורבות של בתי כנסת יהודיים, שחלקם שוחזר.

  

עיר נופש רומית, חמת טבריה (צילום: שרון גולדזון)

 

בעת ההתנחלות של שבטי ישראל הייתה חמת הדרומית מבין ערי המבצר של שבט נפתלי, לחופה המערבי של הכנרת. כשנוסדה טבריה על-ידי הורדוס אנטיפס, בשנת 20 לספירה, הייתה חמת מפורסמת כעיר נופש. הרומאים הקימו בה מרחצאות משוכללים שמשכו נופשים מכל רחבי האימפריה.

 

מעיינות העיר חמת טבריה, נובעים מ- 17 מעיינות ומעומק של עשרות מטרים בבטן האדמה, והם נודעו כבעלי סגולות מרפא ומזור כבר בתקופות קדומות. חמת נודעה כאזור של מעיינות חמים למרפא, עוד לפני כיבוש הארץ על ידי יהושע. גם חז"ל הכירו בכוחם של המעיינות לרפא מחלות שונות, ביניהן שחין, ועל כן התירו לרחוץ בהם גם בשבת. 

 

בית הכנסת סוורוס

שנה לאחר שסללו אנשי "גדוד העבודה" את כביש טבריה-צמח וחשפו את שרידי האתר, חפר נחום סלושץ את חלקו הצפוני של האתר וגילה בית כנסת קטן מהמאות 5-3 לספירה. כעבור 40 שנה נתגלו  במרחק של כמה מאות מטרים בצד הדרומי שרידים של בתי כנסת נוספים. גם בשנים 1963-1961 נערכו באתר חפירות נוספות מטעם אגף העתיקות ובחלקה הדרומי של העיר נחשפו בתי כנסת שניבנו זה על גבי זה, הראשון ככל הנראה נבנה במאה ה- 4 ונהרס במאה ה- 5 לספירה.

 

שרידי בית הכנסת סוורוס ורצפת הפסיפס (צילום: שרון גולדזון)  

 

 

 

השרידים שנראים כיום באתר שייכים ל"בית הכנסת של סוורוס", מבנה שהוקם בין השנים 337-286 לפני הספירה, בתקופה שבה פעל הסנהדרין בטבריה. הוא קיבל את שמו מכתובת יוונית שנמצאה במקום והזכירה את שמו של סוורוס. הוא נמנה עם מייסדיו של בית כנסת זה והיה מקורב לנשיאי הסנהדרין בטבריה.

 

קירותיו של בית כנסת עוטרו בתמשיחים ורצפתו בפסיפס מפואר. ברצפת הפסיפס שובצו שלוש כתובות הקדשה ביוונית, כתובת אחת בארמית ומילים עבריות ששולבו בגלגל המזלות, חלקן משובש. רצפת הפסיפס, היא הקדומה ביותר מבין רצפות הפסיפס שהתגלו בבתי כנסת בארץ.

 

רצפת הפסיפס

הפסיפס מורכב משלושה ספינים ("שטיחים"), בספין המרכזי מתואר גלגל מזלות מרהיב. במרכז גלגל המזלות נראית דמותו של הליוס, אל השמש, נוהג במרכבת השמיים. בכל אחת מארבע פינות הספין מתוארת דמות אישה, המסמלת את אחת מארבע עונות השנה .בחלק העליון של הפסיפס שנמצא באולם המרכזי מתואר ארון קודש ושני צדדיו מנורות בעלות שבעה קנים וכן ארבעת המינים ושופר. 

 

כל אלה מעידים על ההשפעה ההלניסטית שבאה לידי ביטוי בעיצוב בתי הכנסת באותה תקופה. לבית הכנסת נספחו חצר, שהיו בה בית מדרש, בית אורחים ושורת חנויות לאורך הרחוב. בקצה הדרומי של איזור החפירות נחשף קטע מחומות העיר העתיקה, שער, צמד מגדלים ורחוב המוביל מהשער אל העיר. ממצאים אלה הם מתקופת התלמוד.

  

מוזיאון לתולדות חמת טבריה

 

למבקרים באתר

באתר שביל הליכה נוח המוביל לבית הכנסת ובדרך רואים את ארובות האדים החמים של המעיינות. רצפת הפסיפס מקורה ומוצלת, משטח עץ מקיף אותה כך שניתן להתבונן בה ממספר כיוונים. שביל יורד לשרידי המרחצאות הרומיים ובית מרחץ תורכי ששוחזר וניתן להתרשם מהדרך בה הוא פעל.

 

בכניסה לאתר הוקם מוזיאון, הנקרא על שמו של ד"ר ארנסט ליהמן.  הוא מוקדש לתולדות חמי-טבריה. המוזיאון הוא חלק מהגן הלאומי, המופעל על-ידי רשות הגנים הלאומיים שטיפלה באתר, נטעה בו גן והכשירה אותו למבקרים.  

 

איך מגיעים: שדרות קפלן, ביציאה הדרומית של העיר טבריה (מול חמי טבריה).