צלם: רונית סבירסקי
יומן מסע לניו זילנד: ארץ המרלבורו, כלבי ים ורעידת אדמה - פרק תשיעי
צלם: רונית סבירסקי
המסלול לאורך המצוקים
צלם: רונית סבירסקי
כלבי ים ממרחק נגיעה
צלם: רונית סבירסקי
מוזיאון האופנה והמכוניות העתיקות wow

ארץ המרלבורו, כלבי הים ו...רעידת אדמה

מסע לאי הדרומי של ניו זילנד – הפרק התשיעי

 

מאת: רונית סבירסקי

 

בסיום הטראק באיבל טאזמן ממשיכים לחוף המזרחי. עצירה קטנה בעיר הנמל נלסון (Nelson) כדי לבקר במוזיאון WOW  שהוא באמת וואו. שמו המלא World of Wearableart & Classic Cars. זהו מוזיאון שמציג יצירות אופנה שעוצבו עבור תצוגת אופנה שנערכת פעם בשנה ומשתתפים בה יוצרים ואמנים מכל העולם. לא מדובר במושגי אופנה מוכרים אלא באמנים ידועים שיוצרים בגד בהשראה של תרבות, אגדות ילדים, ארכיטקטורה, טבע וחלל. ניתן לרכוש כרטיסים לתצוגה שנמשכת לאורך שלושה שבועות. אגף האופנה במוזיאון מחולק לשני חללים. חלל הכניסה חשוך ומוצגים בו דגמים עם אפקטים זרחניים ותאורה מיוחדת. החלל המרכזי מעוצב בדומה למסלול של תצוגת אופנה כשהבובות נעות עליו באיטיות, חלקן מסתובבות על צירן כמו דוגמניות חיות ודמותן משתקפת בקיר מראות גדול. הדגמים עצמם הם יצירות שנעות בין התיאטרליות למדע בדיוני. האגף השני של המוזיאון מוקדש למכוניות עתיקות נדירות. ביקור חובה.

 

מוזיאון האופנה והמכוניות העתיקות WOW (צילום: רונית סבירסקי)

 

שביל צר לאורך המצוקים

הפרידה מהים הטזמני קשה ואנחנו מחליטות לנסוע בדרך הארוכה יותר דרך הפיורדים של נלסון במחוז שנקרא "מרלבורו סאונדס"   (Marlborough Sounds). אזור הצפון מחורץ בפיורדים ארוכים שמתחברים זה לזה לאורך רצועת חוף ארוכה. יאכטות משייטות במימי הפיורדים, רכסי ההרים מיוערים מקיפים את המים הכחולים מכל עבר והדרך מתפתלת בגובה רב ומשקיפה על הנוף ממעוף הציפור.

 

בנמל פיקטון (Picton) ניתן לצפות במנסרת עצים ענקית ומשם להמשיך בדרך הראשית לעיר בלנהיים (Blenheim). כדי לא להחמיץ אף טיפת נוף בדרך הקסומה הזו בחרנו במסלול קצת הרפתקני שממשיך לאורך קו החוף דרך העיירה Awikawa. דרך חצי סלולה, מפותלת מאוד שנמתחת לאורך Port Underwood ומתחברת חזרה לדרך הראשית לבלנהיים. נוסעים לאורך המצוקים כ-20 קילומטרים בין יערות וחוות חקלאיות כשהאוקיאנוס הדרום פסיפיק על מפרציו ומרחביו נשקף למרגלות המסלול.

 

המסלול לאורך המצוקים (צילום: רונית סבירסקי)

 

כלבי ים ידידותיים

הגענו בשעות הערב המוקדמות לקוטג' של ג'ולי בעיירה קאיקורה (Kaikoura). עוד ניסיון מוצלח ללון ממש על שפת האוקיאנוס. רחבת דשא ירוקה פרושה בין הבית לשפת הים. צמד ספסלי עץ צופים אל האוקיאנוס ובאופק רכסי ההרים המושלגים. ג'ולי מגישה בפינת האוכל בביתה הפרטי ארוחת בוקר שכוללת גרנולה עם פירות טריים, יוגורט עשיר, טוסטים ושתייה חמה. היא מציידת את האורחים בשפע של עצות לגבי האטרקציות של קאיקורה ואנחנו יוצאים בעקבות ההמלצות לצפות בכלבי ים. חזרנו צפונה כ-30 קילומטרים עד לנקודת התצפית על סלעי החוף ב-Ohou Point. עוד לפני שהגענו לנקודת התצפית הרשמית כבר הצלחנו לראות לאורך הכביש כלבי ים רובצים בהמוניהם על הסלעים במרחק מטרים ספורים מאיתנו. הם אינם מפחדים, מגיבים לדיבורים אליהם, מנופפים בסנפירים ומשעשעים את הצופים. תיאטרון חי של הטבע.

 

מאות גורי כלבי ים

כל זה התגמד כשנכנסו לאתר המפלים Ohou Waterfalls Walk. על השלט בכניסה כתוב 10 דקות הליכה עד המפלים. בפועל פגשנו גורי כלבי ים בדקה הראשונה שנכנסו. הם קפצו ושחו בנחלון הקטן, השתעשעו מול המצלמה ושחו הלאה במורד הנחל. המשכנו ללכת ביער עד למפל הגדול ולקח לנו כמה שניות להבין מה מתרחש מולנו. בתוך בריכת מים לא גדולה, שאליה נופלים מי המפל, שיחקו מאות כלבי ים צעירים. הם זינקו, שיחקו, קפצו, עלו וירדו מהסלעים וכל זה במרחק מטרים ספורים מהמטיילים.

 

כלבי ים ממרחק נגיעה (צילום: רונית סבירסקי)

 

לגור בחווה

הפרידה הייתה קשה אבל הדרך לקרייסטצ'רץ' חיכתה לנו. נתיב הנסיעה עובר דרך חוות גדולות שמתמחות בגידולי גפנים וייצור יין. היקבים פתוחים למבקרים לטעימות והסברים. 180 קילומטרים מקאיקורה לקרייסטצ'רץ' סגרו את המעגל ההיקפי אותו התחלנו לפני כחודש. נותרו לנו ארבעה ימים להשלמת המסע. ההימור האחרון על בית חווה המרוחק כ-20 קילומטרים ממרכז העיר התגלה כפנינה של הטיול.

 

משפחת ג'ונסון בעלת החווה הענקית מארחים בביתם הפרטי העצום שכולל חמש יחידות דיור. הבית מעוצב בסגנון כפרי צרפתי בצבעים בהירים עם חלונות זכוכית ענקיים שפונים אל מרחבי החווה. כל פריט נקנה בקפידה תוך התאמה לבית ולאווירה. יש בבית הזה כל כך הרבה חמימות, נעימות ונינוחות עד שרצינו להתפרקד ליד האח ולא לצאת שלושה ימים. מן החלונות נשקפו העצים בצבעי השלכת, בריכת שחייה קטנה, צמחייה ירוקה, סוסים ואלפקות.

 

חצי האי בנקס

גאי, בעלת הבית, מגישה את ארוחת הבוקר בפאטיו סגור ומעוצב עם פמוטי שאנדליר וכלי חרסינה. ארוחת בוקר שכוללת דגנים, חביתות, טוסטים, פירות טריים, מיץ סחוט טרי, קפה, תה, ריבות ודבש. החדרים מעוצבים כמו בית בובות, עם כיסויים מיטה בגווני שמנת, מצעי כותנה, כריות ושמיכות פוך וכמובן סדין חשמלי. למרות הרצון העז להתפנק בחווה יצאנו לטיול בחצי האי בנקס (Banks) שנמצא כ-80 קילומטרים מקרייסטצ'רץ'.  בנקס הייתה המושבה היחידה בניו זילנד שהצרפתים הצליחו להתיישב בה. כשמגיעים לעיירה הקטנה Akaroa מרגישים את האווירה הצרפתית בסגנון הבנייה, שמות החנויות, הרחובות והמנות שמוגשות במסעדות.

 

בית החווה בכרייסטצ'רץ' (צילום: רונית סבירסקי)

 

טיול בין הפיורדים

הדרך הראשית שמובילה לאקאורה עוברת באזור הררי בין שדות ירוקים, הרים נישאים ומרחבים פתוחים. השלטים מפנים לערי נמל קטנות לאורך הדרך:  מפרץ פיג'ון, ליטל אקאלואה, מפרץ לה בון. בחרנו בדרך שעוברת בין הפיורדים וערי הנמל ומצאנו את עצמנו על רכס גבוה שמשקיף אל המפרצים. מגוון הנופים נע בין פיורד מוקף הרים למרחבי האוקיאנוס מן העבר השני. ישנן נקודות תצפית שרואים את שניהם בו זמנית. הדרך ארוכה יותר אבל הטבע מתגלה בה במלוא עוצמתו.

 

מאכילים את כל החיות

היום השני בקרייסטצ'רץ' הוקדש לגן החיות שנמצא מחוץ לעיר ומתפרש על שטח עצום. שיטת הביקור בגן מיוחדת מאוד. במהלך כל היום ניתן לצפות מקרוב בחיות השונות ובהאכלה שלהם שמתבצעת בשעות מדויקות. המבקר מקבל את לוח הזמנים ויכול לעבור מתחנה לתחנה ולצפות בהאכלות. אנחנו הגענו בשעת הצהרים להאכלת האריות שנחשבת למבוקשת ביותר על ידי המבקרים. מדריכים מקצועיים ליוו אותנו בכל התחנות, הסבירו על צורת החיים של החיות, הזוגיות, ההתרבות והתזונה.

 

בכלוב הצ'יטות (צילום: רונית סבירסקי)

 

המבקרים סגורים בתוך הכלוב

כדי לראות את האכלת האריות ישנן שתי אפשרויות האחת היא להיכנס לתוך כלוב נוסע שנכנס לתוך מתחם האריות והשנייה לצפות בהאכלה דרך הגדר. אנחנו בחרנו לצפות בכלוב הנוסע כשכל להקת האריות מתנפלת עליו באגרסיביות. האריה הגדול ביותר בחבורה זינק על גג הרשת ודחף את טופריו לתוך הכלוב, האחרים זינקו על הכלוב מכל צדדיו כשצרחות המבקרים הכלואים בפנים נשמעות למרחוק. נתחי בשר נזרקו מהכלוב החוצה וגרמו למריבות ונהמות ועד שהאריה האחרון לא קיבל את מנת הבשר לא פסקה המהומה.

 

בחורה בגוב הצ'יטות

מגוב האריות עברנו לפינה שלווה יותר. הלכנו להאכיל את הג'ירפות והצלחנו לזכות במראה נדיר של ג'ירפונת בת שבוע. קבלנו עלים ירוקים והאכלנו במו ידינו את הג'ירפות הידידותיות. משם עברנו לקרנפים, לדגי הטרוטה, לצבועים ולצ'יטות. המדריכה הצעירה והחטובה נכנסה לכלוב הצ'יטות והיינו בטוחים שאלה רגעיה האחרונים. היא התיישבה ביניהם והחתולים המגודלים והיפיפיים האלה נמרחו עליה כמו חתולי בית מפונקים.

 

הפיורדים בדרך לחצי האי בנקס (צילום: רונית סבירסקי)

 

האדמה רעדה

זהו, כאן תכננתי לסיים את המסע שלנו בניו זילנד, אלא שהארץ הזו החליטה להפתיע אותנו עד הרגע האחרון. בשעה 03:00 לפנות בוקר התעוררנו לקול נהמה אדירה של רעש מתגלגל ומיד אחריה החל כל הבית המקסים שגרנו בו לרעוד כמו ברכבת שדים. החלונות, הדלתות וכל חפצי הבית שקשקו בעוצמה אדירה. בעלת הבית הכינה אותנו מראש למצב והנחתה אותנו לצאת דרך הדלת לגינה. היא רק שכחה להסביר לנו איך פותחים את הדלת.

 

תכננו זינוק פראי דרך החלון אבל הקור המקפיא בחוץ גרם לנו לתהות אם עדיף למות בחום הנעים בבית או בקור הנוראי בחוץ כשאנחנו יחפות ולבושות פיג'מה קלילה. עד שגמרנו להתלבט נרגעה הרעידה ובעל הבית הופיע בשיער פרוע ופנים חיוורות לבדוק את מצבנו. הוא מצא אותנו שפוכות מצחוק על ניסיונות הבריחה הכושלים מתכננות איך להתגונן ברעידה הבאה. רעידות קלות שמרגישים בהן כמו בשיט בספינה נמשכו כל היום אבל אנחנו נפרדנו מהן ונסענו לשדה התעופה כדי לחזור הביתה בשלום.

 

הפרק האחרון: אזהרות מסע לניו זילנד – חשוב לדעת לפני שנוסעים

 

יומן מסע לניו זילנד:

לפרק הראשון בסדרה - פינגווינים כחולים ומסעדת שף

לפרק השני בסדרה - דרך הנוף היפה ביותר בניו זלינד

לפרק השלישי בסדרה - עיר השעשועים קווינסטאון

לפרק הרביעי בסדרה - הטראק הגדול ברוטברן

לפרק החמישי בסדרה - מאגם טי אנו לעיירת כורי הזהב

לפרק השישי בסדרה - העיירה וואנקה וטראק הרוב רוי

לפרק השביעי בסדרה - בנתיב הסלמונים וארץ הקרחונים

לפרק השמיני בסדרה - נפלאות הים הטזמני