צלם: PHOTOUR
יוון והפלופונז למשפחות
צלם: PHOTOUR
IMG_1246
צלם: PHOTOUR
IMG_1371
צלם: PHOTOUR
IMG_1398
צלם: PHOTOUR
IMG_1497
צלם: PHOTOUR
IMG_1120

יוון - הפלופונז

מאת: רונית סבירסקי

 

שעתיים מאתונה והחופש עוטף מכל עבר, חופים,מוסיקה שחודרת לנשמה, טברנות, אוזו וסלט יווני, גם למשפחות

 

"אול לה קלה" הוא משפט המפתח שמאפיין את היוונים בלשונם "הכל טוב". הם פותחים את הבוקר עם חיוך, השמש זורחת, הים כחול, הרשת מלאה בדגה והאוזו קר. בצהרים טובלים את הדגים ברוטב שמן זית ולימון, מנגבים את צלחת הסלט היווני, שותים את האוזו לצד קנקן מים קרים והולכים לישון עד שעות הערב המוקדמות. בסופי השבוע הם מבלים בטברנות אפופות עשן ושרים עד כלות הלילה. ככל שמתרחקים מהערים הגדולות הקצב הופך עוד יותר איטי. יוון היא ציור של חופים, בתים לבנים וספינות דייג.

 

צילום: רונית סבירסקי 

 

אבל יש גם יוון פחות מוכרת של הרים שפסגותיהם מושלגות בחורף, יערות של עצי שקמים וארזים, מטעי דובדבנים וכרמי ענבים. זהו אזור הפלופונז שמצדו המערבי הוא מתפרש על פני קילומטרים של חופי ים מנוקדים בכפרי דייגים ומעברו המזרחי הוא מתנשא לגבהים של 2000 מטרים מעל פני הים. הדרך מקו האפס למפגש עם העננים אורכת כשעה והנוף משתנה למראה אירופאי של מצוקים, פסגות וקניונים. לפלופונז יש יתרון נוסף למשפחות והוא תהליך הטיסה וההגעה הקצר מישראל. הטיסה אורכת כשעתיים וההגעה מאתונה לאזור הפלופונז כרוכה בשעתיים נוספות של נסיעה ברכב. חלק מחוויית החופש מתחילה כבר בהעדפת דרך החוף הציורית על פני האוטוסטראדה. כפרי דייגים קטנים, חופים שחלקם חוליים וחלקם מרופדים בחלוקי נחל, מסעדות ובתי קפה על קו המים. בכל רגע אפשר לעצור לפרוש סל פיקניק או להתיישב באחת הטברנות ולתת לטעם של הציזיקי עתיר השום או לירקות הטריים עם הבצל הסגול ושמן הזית לומר את דברם.

 

בשיטת טיולי הכוכב שמתאימה למשפחות כדאי לחפש מלון שממוקם בין אתונה לפאטראס (PATRA). מלון חדש שנפתח לפני כחודש נמצא בעיירה דיאקופטו (DIAKOPTO) במרחק 165 קילומטרים מאתונה. מבנים היסטוריים שנמצאים תחת פיקוח של שימור אתרים הפכו למלון "סימנטרון" שמשמעו "מבצר הפעמונים". המלון מוקף ברכסי הרים נישאים מצדו המזרחי ומרוחק כ-300 מטרים מקו המים במערב. המבנים שימשו למגורי נזירים משנת 1840ואלה דאגו לטפח בשטחים הנרחבים שמקיפים אותו מטעי הדרים וזיתים. הם הפיקו שמן זית בבית בד עתיק שנותר בשלמותו ומוצג לציבור כחלק ממסעדת המלון. במקור היו במקום שישה בתים ונוספו אליהם ארבעה. הבתים יוצרים יחידות נפרדות שמתאימות למשפחה או לקבוצת חברים. המלון כולל 42 חדרים שמזכירים צימרים גליליים בעיצוב ובשלווה שהם מציעים. הם מוקפים במדשאות ירוקות, בריכות דגים, מפלונים ופינות ישיבה שפזורות ליד החדרים, בין עצי הפרדס או בצל השמשיות.

 

צילום: רונית סבירסקי

 

רחבת קפה מעוצבת כולה מספות עור לבנות ושמשיות לבנות ממוקמת בלב המתחם. ארוחות בוקר מוגשות באולם גדול שבו שולחנות נזירים ארוכים או בפינות אינטימיות שפזורות בשטח. מסעדת גורמה מגישה ארוחות שף ואלה שבוחרים חצי פנסיון זוכים למזנון שמשלב מנות גורמה אירופאיות עם מטבח יווני קלאסי. האווירה מתאימה לאוהבי הפסטורליה שרוצים לטייל ולחזור להתפנק במקום ששומעים בו את ציוץ הציפורים ואיוושת העלים בכל שעות היום. קירות בעובי מטר מאבני שטח גולמיות, חלונות עץ קטנים עם כרכוב עץ מסיבי, דלתות כהות ורצפות פרקט מוסיפים לחיבור של המקום עם העבר. עיצוב החדרים משלים את התמונה באמצעות ריהוט קולוניאלי בהשראת הרטרו מעץ כהה, גב מיטה מוגבה שבתוכו מוטבעות רוזטות, שטיחים רקומים, חלוקי אמבט, מגבות רכות וספות שזלונג להשתרעות. צבעי הריפוד בשמנת וקרם משתלבים בריהוט הכהה. בין מטעי התפוזים מוקמה בריכת שחיה, מתקני משחקים מעץ ופינת חי. רכבים חשמליים ועשרה זוגות אופניים עומדים לרשות האורחים ללא תשלום לסיורים באזור ולהגעה לשפת הים.

 

חוף דיאקופטו הוא אחד היפים לאורך הפלופונז. בתי קפה ומסעדות גובלים בקו המים, שמשיות ומיטות שיזוף בכחול ולבן, בירות מקומיות, אוזו וסירות דייג קטנות. מסעדה בוהקת מניקיון שנפתחה לפני שנה בשם "אנמוזה" (ANEMOESSA) מציגה שולחנות עם מפות משובצות בקרם וכחול, שמשיות צחורות ודגה טרייה מהים.

 

צילום: רונית סבירסקי

 

מסלולי הטיול באזור נחלקים בין קו החוף לאזור ההררי. כדאי להקדיש יום להתפרקדות על חופי הים בכפרים הקטנים. ישנו כביש שמסומן במפות באדום והוא עובר לאורך כל קו החוף מאתונה עד פאטראס להוציא כמה מובלעות שדורשות חזרה לאוטוסטראדה. ישנם גם כבישים קטנים וצרים שנמתחים לאורך קו החוף אבל הם מסתיימים באופן מפתיע בגינה פרטית או במטע עצים ובעיקר משמשים להגעה לים ומהם כדאי לחזור לכביש האדום. בדרך כלל תמצאו על החוף מתקני משחקים, סירות פדאל, סירות דייג וקאנו והרבה בתי קפה.

 

מסלול שונה מהרגיל יוצא מהעיירה דיאקופטו לכיוון העיירה קלווריטה (KALAVRITA). אחת האטרקציות שמושכות לאזור משפחות עם ילדים היא הרכבת העתיקה שממשיכה לנסוע מאז 1891על קו דיאקופטו, קלווריטה וזכלרו. היא עוברת דרך המצוקים, היערות והנופים ההרריים הירוקים, עוצרת בעיירות הקטנות ומגיעה ליעד לאחר שעה וחצי. הרכבת נמצאת כרגע בשיפוצים ותשוב לפעול לקראת אוקטובר. את הדרך ניתן לעשות גם ברכב. חשוב מאוד לקנות מפת דרכים טובה ששמות האתרים מופיעים באנגלית וביוונית. הכביש מתפתל בקו החוף ומתחיל לטפס לעבר רכסי ההרים הגבוהים. העצים קורסים תחת משקל הדובדבנים, פרחים צהובים, בתים כפריים וככל שעולים מתכסים המורדות ביערות אשוח סבוכים. האזור עבר שריפה עזה בקיץ האחרון וסימניה עדיין ניכרים בשטח.

 

צילום: רונית סבירסקי 

 

במחצית הדרך לקלווריטה לא תוכלו להחמיץ את מראה המנזר כמו תלוי על בלימה במרכז צוק נישא. זהו אחד המנזרים העתיקים ביותר ביוון בשם "מגה ספילו" (MEGA SPILEO). על פי המסורת היוונית מצא אחד הנזירים את דמותה של מרים הקדושה חקוקה בסלע וסביבה בנו את המנזר בשנת 362. בקומה השנייה ישנם שני חדרים שבאחד מהם פסלה של מרים ובצמוד המערה המקודשת. משם ממשיכים לכפר הציורי זכלרו, עוברים על פני גשר קטן שנחל זורם מתחתיו בלב יער שיקמים ונוסעים כשני קילומטרים עד לכפר. כמה בתים קטנים, בית מלון וקפה וחוזרים אל הכביש הראשי עד קלווריטה. מדרחוב שופע מסעדות, חנויות קטנטנות מעוצבות באהבה ובתשומת לב וכנסיה גדולה בכיכר המרכזית. ביציאה מקלווריטה לכיוון "מערות האגמים" (CAVE OF THE LAKES) תחלפו על פני אנדרטה שמנציחה את הרצח ההמוני שבצעו הנאצים בגברים ובילדי הכפר היוונים שלא שיתפו איתם פעולה. מצבות בטון עצומות, קברים ושמות שמותירים תחושה קשה.

 

הדרך ממשיכה אל מערת הנטיפים "מערת האגמים", שנחשפה על ידי תושבי העיירה קסטריה (KASTRIA) ב- 1964. ייחודה הוא באגמי המים שניקווים מדי חורף בתוכה. שלושה מפלסים שיוצרים 13 בריכות גדולות על פני שטח של שני קילומטרים. בחורף מגיע מפלס המים עד לגובה של 4 מטרים. רק 500 מטרים מתוכה פתוחים לציבור. הקירות מעוטרים בצורות של מניפות, חיות, פרחים, נברשות ענק ומדוזות שתלויות בגובה 30 מטרים. השתקפות הנטיפים במים יוצרת תחושה של עומק נוסף וצורות משוכפלות. פתוח כל יום 16:30-09:00. כניסה 9 יורו. טל. 0030-2692031001

 

צילום: רונית סבירסקי

 

מלון נוסף הממוקם באזור הפלופונז הוא אולימפיין וילג'. זהו ריזורט על שפת הים המשתרע על שטח עצום כשהוא בנוי מיחידות מגורים בשלל אפשרויות. בנינים בני שתי קומות עם חדרי סטנדרט, דלאקס וסוויטות גן שיוצאות הישר לבריכה פרטית המשותפת לכל הבניין. וילות משפחתיות פרטיות עם בריכה קטנה משותפת או יחידות צמודות קרקע סביב בריכה. 562 חדרים בנויים בסמוך לרצועת ים רחבה חולית ונקייה. 38 בריכות פזורות בין המבנים, שלוש מהן בריכות מי ים והשאר מים מתוקים. המלון, שזכה שמונה פעמים בפרסים אקולוגיים מצטיין בחוף ים נקי, מגדל 75 אחוז מתצרוכת הירקות והפירות בגן אורגני ואינו משתמש בכימיקלים לכביסה. שתי סוויטות נשיאותיות כוללות חדרי מגורים, סלון, גינה גדולה עם בריכה וגישה ישירה לחוף. ישנם שני מועדוני ילדים עם בריכה לפעוטות וחיות מתנפחות, מגלשות עץ והפעלות על ידי צוות מקצועי.

 

אולימפיין וילג' קרוב לשתי אטרקציות חשובות באזור. אתר העתיקות אולימפיה שבו נערכו תחרויות הספורט של העולם העתיק. כניסה 6-9 יורו. היעד השני הוא האי זקינטוס שמהווה מוקד משיכה לתיירים רבים מאירופה. המעבר לזקינטוס מתבצע במעבורת שיוצאת מ"'קיליני" (KIlLINI) במרחק חצי שעה נסיעה מהמלון. המעבורת בדמות אוניית נוסעים בעלת קיבולת עצומה מטעינה מכוניות ומשאיות ושטה כשעה וחצי עד האי. הראשונה יוצאת ב-08:00 וכדי לבלות יום שלם באי כדאי לשוט בה. האחרונה חוזרת ב-19:15. מחיר לרכב לצד אחד 34.50 יורו ותוספת של 7.5 יורו לכל נוסע. הרחוב הראשי ביציאה מהנמל מציע שפע של סוכנויות שמוכרות פעילויות ושייט באי. ישנן סירות ששטות למערה הכחולה, סירות זכוכית לצפייה בצבי מים ושכירת סירות קטנות, פדאלים וקאנו לשייט עצמי. אפשר גם לנסוע ברכב לחוף לגאנאס (LAGANAS) ולבחור על החוף את הפעילות הרצויה או להשתזף בחוף שקט יותר שנקרא קלאמקי (KALAMAKI).

 

צילום: רונית סבירסקי

 

אתר חובה

כנסיה בתוך גזע עץ שקמה מצדיקה נסיעה של עוד 30 קילומטרים מהעיירה קלווריטה. בלב העיירה הקטנה פלאטאניוטיסה (PLATANIOTISSA) עומדים שלושה גזעים של עץ השקמה שצמחו יחדיו ויצרו חלל גדול בתוך הגזע. העץ בגובה 25 מטרים ובקוטר של 16 מטרים מכיל 20 איש בחלל הפנימי. האגדה מספרת שבמאה ה-8 או ה-9 לספירה כשהממלכה הביזנטית נחלקה בין הסוגדים לאיקונינות לבין המתנגדים מצאה קבוצת נזירים במנוסה את הגזע החלול והחביאה בתוכו במשך לילה אחד את האיקונין של מרים הקדושה. כשהסירו אותו מן הקיר בבוקר נותרה דמותה של מרים חקוקה בעץ. במקום הוקמה כנסייה קטנה שכוללת מבוא קטן וחדר תפילה שבו ניצבים שני כסאות בתוך הגזע החלול.

 

ריבות של נזירים

מכנים אותו "רוז סוויט". הוא נראה כמו ריבה, ארוז בצנצנות של ריבה ויש לו טעם של ריבת ורדים. מגישים אותו בצלוחית קטנה עם כפית ולידו כוס מים עם קרח. דרך נוספת לאכול אותו היא על תלולית של יוגורט סמיך וקר. הסיפור של הממתק הזה שייך אף הוא לנזירים. במרחק נסיעה של חצי שעה מדיאקופטו דרך אגיו (EGIO) נמצא מנזר טכסי-ירכון (במפות TAXIARCHES). בחלקו התחתון החדש יותר מייצרים הנזירים את ה"רוז סוויט" ואם תגיעו בתקופת הייצור תקבלו הסברים. החלק העתיק של המנזר נמצא במעלה ההר חפור בתוך המצוק. אזהרה: העלייה והמבנה לא בטיחותיים בתקנים המוכרים לנו. שביל עפר מוביל כקילומטר במעלה ההר ומדרגות העץ הלולייניות מובילות אל תצפית עוצרת נשימה על הנוף. אלה שיעיזו לעלות עד למעלה שימו לב לחלון שממנו נשקף המנזר התחתון כמו בתמונה ממוסגרת.