יש פרחים שנשארים במנגינה: תערוכות חדשות בספרייה הלאומית בירושלים
שתי תערוכות חדשות נפתחות ב־5 באוגוסט 2025 במתחם התערוכות המתחלפות של הספרייה הלאומית בירושלים. הן יעסקו בפרחי הבר בישראל ובמעבר האוספים למבנה החדש. התערוכות יוצגו עד פברואר 2026 ויציעו חוויה מרגשת של תרבות, טבע וזיכרון
גיליון הכנה לדפוס של הספר "צמחי בר בארץ ישראל" של רות קופל ונעמי פינברון-דותן צילום: רונית סבירסקי
מילות השיר יש פרחים של נתן יונתן מרעידות את הנשמה בכל שורה. התערוכה שמוצגת בימים אלה בספרייה הלאומית בירושלים שזורה כמו נימים דקים של דם במילות השיר. החיבור לא נולד במקרה הוא תוצר של רעיון לקשר בין שירה, ספרות והגות שהם לב ליבה של הספרייה לבין התערוכה. "הראית איזה אודם שצעק למרחקים, שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים". למילים האלה מתחבר וידאו ארט שמתעד את הבתים ההרוסים בעוטף וסביבם עצים התכסו בעלים ירוקים ופרחים שחזרו לפרוח. "אל תקטוף נערי יש פרחים שבני חלוף" מתחבר לחוק של החברה להגנת הטבע לא לקטוף את פרחי הבר. "יש פרחים שעד אין סוף נשארים במנגינה" ואכן על הקירות מוצגים כתבי יד מקוריים עם מילים של שירים אייקונים ותווים מצהיבים ששמורים בין אוספי הספרייה.
איורים מתוך הספר צמחיית ארץ ישראל בציורים צילום: רונית סבירסקי
מכתבי יד ועד מגדירי צמחים: פרחים באוספי הספרייה
הספרייה הלאומית היא אחד המקומות שנאסר להכניס לתוכם פרחים אפילו לא במשרדים כחלק מתנאי השימור. התערוכה "יש פרחים" ומרחב ההפעלה לילדים "הגן הסודי" היו רעיון מקורי להביא את הפרחים אל קדמת הבמה ולחשוף לקהל הרחב את הפרחים שנמצאים בשירים ובסיפורים, באיורים, במחקרים ובספרי העיון. משיר השירים דרך כתבי יד עתיקים, מגילות והגדות מעוטרות בפרחים ומפות עתיקות מקושטות בעלים. התערוכה מסקרת את הצמחייה של ארץ ישראל מתחילת הציונות וראשית ההתיישבות בארץ ישראל. החיבור של האדם לאדמה לפרחים ולצמחים הניע את חוקרי הטבע לאסוף צמחים ולתת להם שמות עבריים. כך נכתבו מגדירי הצמחים הראשונים, ונולדו שירים, סיפורים ואיורים שהעלו על נס את פרחי הבר המקומיים.
הגן הסודי של הילדים צילום: רונית סבירסקי
גן פרחי נייר בטכניקת אוריגאמי
האמנית שלי פרימן יצרה בתערוכה גן של פרחי נייר מקופלים בטכניקת אוריגאמי. רובם בצבעים טבעיים וביניהם מציצים מקבץ של פרחים בסגול כהה ושניים אדומים. החוקר עמנואל לב שהעניק את השם "כלנית" לפרח הכל כך ישראלי היה חוקר בוטני איש לשון. הוא שלט בשמונה שפות ביניהן ארמית וערבית והתעניין בעברית הקדומה. חקר את הצמחים שהוזכרו בכתבים ובמקורות העבריים הקדומים והותיר אחריו ספרים בגרמנית שנמצאים באוסף הספרייה הלאומית.
גן האוריגאמי של שלי פרימן צילום: רונית סבירסקי
האהבה לפרחי הבר והחוק שאסר לקטוף אותם
הצמד רות קופל ונעמי פינברון-דותן תיעדו במשך 30 שנה את צמחיית ארץ ישראל. רות ציירה ונעמי כתבה. בתערוכה מוצגים ציורים בוטניים של הפרח ומחזור חייו מהזרע עד הקמילה. ספרן הידוע ביותר הוא "צמחי בר בארץ ישראל". האהבה לפרחי ארץ ישראל בראשית המאה ה-20 הייתה כל כך גדולה שהפכה לתעשייה של ייבוש פרחים ושמירתם באלבומים. בספרייה נמצאים ספרים ומזכרות של פרחים מיובשים מירושלים. היו שנים בהם עודדו את הילדים לייבש פרחים ולשלוח לילדים אחרים בגולה כמתנה. הנוהג הזה גרם לנזקים גדולים לפרחי הבר בארץ עד כדי סכנת הכחדה למינים רבים. ב-1956 פעלה החברה להגנת הטבע בראשותו של עזריה אלון כדי להכריז על עשרות מיני פרחים כמוגנים. ב-1963 נחקק חוק על איסור לקטוף את פרחי הבר. הקמפיין שהובילו הגננות והמורות הוא המוצלח ביותר בתחום החינוך עד היום. הכרזות שהופצו באותן שנים מוצגות בתערוכה.
אסור לקטוף את פרחי הבר צילום: רונית סבירסקי
ציורים בוטניים נדירים שנמצאו במחסן ונחשפים לקהל
אחד המוצגים המיוחדים בתערוכה הוא אוסף ציורים בוטניים ששכב באחד המחסנים של רשות הטבע והגנים והתגלה מחדש ב-2023. צמד אמניות בוטניות, הת'ר ווד (Heather Wood) ומרי גריירסון (Mary Grierson) שעבדו עבור קיו גרדנס (Kew Gardens) בלונדון. הן הושאלו לרשות הטבע והגנים למספר חודשים שבהם תיעדו ב-400 ציורים את צמחיית ארץ ישראל מהחרמון עד סיני. לאחר שהאוסף נמצא, הציורים הועברו לספרייה הלאומית. כמה מהם מוצגים בתערוכה ונחשפים לראשונה לציבור אחרי עשרות שנים.
האיורים והתיעוד הבוטני של הת'ר ווד ומרי גריירסון צילום: רונית סבירסקי
השירים של ילדותנו: פרחי ישראל בפסקול העברי
ישנם ספרי שירים שכל ילדי ישראל גדלו עליהם כמו פזמון ליקינתון של לאה גולדברג. אחד הספרים האלה מוצג בתערוכה. לצד הספר מסופר הסיפור על כך שגולדברג התבקשה לכתוב שיר לט"ו בשבט עבור עיתון דבר לילדים. היא קיבלה את ההשראה מפרח שצמח בערוגה קטנה מול חלון דירתה ברחוב ארנון בתל אביב. תווי השיר "כלניות" כבר צהוב משנים ומוצג תחת זכוכית. את המילים כתב נתן אלתרמן והלחן של משה וילנסקי. השיר הוזמן על ידי מנהל התיאטרון המוזיקלי "לי לה לו" ב-1945 עבור זמרת צעירה בשם שושנה דמארי. בחדר חשוך מוצג מיצב וידאו-סאונד בארבעה פרקים שבהם משולבים שירים אייקונים כמו כלניות, פזמון ליקינטון, איריסים, ערב של שושנים, פרחים בקנה, פרח הלילך ויש פרחים שסוגר את המעגל על יצירות התערוכה.
תווי השיר "כלניות" שהלחין משה וילנסקי צילום: רונית סבירסקי
אל הספריות הפנימיות: סיפור מעבר האוספים ההיסטורי
התערוכה השנייה שנקראת "אל הספריות הפנימיות" מספרת את סיפור האוספים של הספרייה הלאומית דרך עיניה של האמנית הדסה גולדויכט. בספרייה נמצאים 8.5 מיליון פריטים שהועברו מבניין הספרייה הישן שפעל 60 שנים למבנה החדש. גולדויכט תיעדה וצילמה במשך 3.5 שנים את המעבר מהמשכן הישן את תהליך הפירוק והתרוקנות המדפים. בין השנים 2023-2019 היא צילמה את המסועים בספרייה וחיפשה סימני חיים שהותירו אחריהם הספרנים למען הדורות הבאים. היא נעה עם המצלמה על עגלת הספרנים והמסועים מהשלב שהמדפים עמוסים בספרים עד שהם הופכים לעמודי מתכת שוממים. ממסוע הספרים היא יצרה פסל קינטי שממשיך לספר את סיפורו גם אחרי שתפקידו נלקח ממנו. באמצעות עדשת המצלמה, היא מספרת את סיפור הזיכרון, המעבר וההשפעה האנושית במרחבים סגורים.
תיעוד הווידאו ארט של הדסה גולדויכט לפני הפינוי צילום: מתוך הווידאו ארט
המדפים הריקים אחרי ההעברה של הספרייה צילום: מתוך הווידאו ארט של הדסה גולדויכט
מתי, איפה ואיך: כל מה שצריך לדעת על התערוכה
התערוכה תהיה פתוחה החל מ-5 באוגוסט 2025 עד סוף פברואר 2026. ניתן לצפות בתערוכה במסגרת הסיורים המודרכים שמתקיימים בספרייה הלאומית או לרכוש כרטיסים לתערוכות בלבד למי שכבר סייר בספרייה. התערוכות פתוחות בהתאם לשעות הפתיחה של הספרייה הלאומית.
