תעלומת קברי המכבים 

 

בלב יער מודיעין על גבעה נמוכה ניצב גוש סלע טבעי גדול ועליו הכתובת "קברות המכבים". לכאורה מיקום הקברים ידוע ואנשים מרבים לפקוד אותו, אולם התעלומה לגבי מיקומם המדויק של קברי החשמונאים אפוף עדיין מסתורין.

 

הילדים מצאו את הקברים

סיפור תעלומת קברי המכבים הוא דוגמא להשתלשלות מקרים שבעקבותיה נולד מיתוס. בשנת 1909 יצאו תלמידי גימנסיה הרצליה  מתל אביב לטיול חנוכה באזור מודיעין העתיקה. הם הגיעו לכפר אל-מידיה שמזוהה עם העיר העתיקה מודיעים, שבה פרץ מרד החשמונאים. הערבים, תושבי המקום, השתמשו במושג "קובור אל יהוד" שפירושו קברי היהודים המצויים באזור. הילדים פגשו רועה ערבי שעבר במקום וביקשו ממנו להראות להם היכן נמצאים "קברי היהודים"? הרועה הצביע אל עבר גבעה נמוכה שבה בורות חפורים בסלע הטבעי.

 

  הקברים שמצאו תלמידי הגימנסיה    צילום: רונית סבירסקי 

 

לנגד עיניהם של תלמידי הגימנסיה נגלו שתי שורות של תשעה קברים חפורים בסלע באורך המתאים לאדם בוגר ומערת קבורה קטנה. כל אחד מהקברים הכיל בתחתיתו שני פירים נוספים. הילדים הדליקו לפידים לציון חג החנוכה וכינו את המקום "קברות המכבים". הטיול הפך למסורת ומדי שנה הגיעו תלמידי התיכון לטקס הדלקת המשואות במודיעין. בשנת 1945 קבעה "מכבי העולמית" את האתר כנקודת הזינוק ל"מרוץ הלפיד" בחנוכה, מנהג שממשיכים בו עד היום. עם השנים הפך המקום לסמל של גבורה והוצבה בו אנדרטת לזכר הנופלים במלחמת השחרור. האנדרטה מעוצבת בצורת שמונה משולשים המסמלים שלהבות אש.

 

שבע פירמידות מרשימות

המסורת, המיתוס והטקסים התקיימו ללא התחשבות בכתובים ובמחקרים שנערכו במקום. בספר המכבים (א', פרק י"ג, 30-27) מתאר יוסף בן מתתיהו את קברי המכבים: "שמעון בנה קבר אביו ואחיו וירימהו למראה באבן גזית מאחור ומפנים. ויקם עליו שבע פירמידות זו לעומת זו לאביו ולאמו ולארבעת אחיו, ולהן עשה חשבונות, הציב מסביב עמודים גדולים ועשה על העמודים מערכת כלי זין לשם עולם וליד המערכת אניות חקוקות לראווה לכל הבאים בים. זה הקבר אשר עשה במודיעין עד היום הזה".  החוקרים והארכיאולוגים שבדקו את "קברי היהודים" הגיעו למסקנה שמדובר בקברים רומיים-ביזנטיים מתקופה מאוחרת יותר. בנוסף, האדריכלות והממצאים שנמצאו במקום אינם אופייניים לתקופת החשמונאים.

 

 הדרך אל קברות המכבים    צילום: רונית סבירסקי

 

החיפושים אחר שבע הפירמידות המפוארות שמשקיפות אל הים נמשכים כבר למעלה מ-140 שנים. החוקר הצרפתי ויקטור גרן שחפר באזור בשנת 1870 התמקד במבנה שמכונה כיום "חורבת הגרדי" והוא מרוחק כ-800 מטרים מתשעת "קברות המכבים" על שביל הכורכר המוביל לכיוון נאות קדומים. מדובר במבנה אבן בעל תקרה קמורה שמתוארך, על פי דעת החוקרים, למאות הרביעית עד השביעית לספירה. במרכזו של המבנה נמצא קבר שהמסורת הערבית משייכת לשיח' ע'רבאווי. חוקר צרפתי נוסף, שארל קלרמון-גאנו, שחקר את המבנה ב-1874 הסתמך על איזכור העיר "מודיעים" בפסיפס מידבא שהתגלה בירדן. ממצאים מתקופת החשמונאים שהתגלו בסמוך לקבר השיח' חיזקו את ההשערה כי קברי החשמונאים אכן נמצאים באזור. האתר זכה לכינוי "הגרדי" על שם יוחנן, בכור בניו של מתתיהו החשמונאי. כיום, פוקדים את האתר מאמינים שרואים בו את קברו של מתתיהו הכהן הגדול.

 

 גומחות חצובות    צילום: רונית סבירסקי

 

ארונות קבורה נושאי שמות עבריים

בשנת 1996 חלה התפתחות נוספת במחקר. במהלך הרחבת כביש 433 במרחק של 200 מטרים מקברות המכבים נחשפו שלושה חללי קבורה עם גומחות חצובות ובהן היו מונחות  22 גלוסקמאות (ארונות קבורה) שנשאו שמות ביוונית ובעברית. בין השמות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס וגלוסקמה נוספת שנשאה את המילה "חשמנ..".  למרות ההתרגשות הגדולה, האפשרות שמדובר בקברי המכבים נפסלה כיוון שבתקופת החשמונאים לא קברו בגלוסקמאות.

 

 

סקרים שנערכו בכפר "אל מידיה" (מודיעים העתיקה) בתקווה למצוא עדויות חדשות גם הם לא הניבו תוצאות. חפירות בגבעת תיתורה במודיעין החדשה עוררו תקווה אבל גם הן נפסלו בהקשר למיקום הקברים. התגלית האחרונה התרחשה ב-2001 בעת חפירת הצלה של רשות העתיקות לצד כביש מודיעין-לטרון. מבנה ציבורי שנחשף זוהה כבית כנסת מימי החשמונאים ושמו הערבי "אום אל עומדאן" חיזק את ההשערה שמדובר בתקופת החשמונאים. החוקרים ניסו לקשר בין עומדאן ומודיעין הקדומה אבל הקברים המפוארים לא התגלו גם שם. אם נסתמך על האונומסטיקון היווני (רשימת שמות מקומות ואתרים) שכתב אוסביוס מקיסריה "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום", כנראה שיש עוד סיכוי שיום אחד יחשפו הקברים בעלי מבנה הפירמידה.

 

אתרי הנצחה וגבורה

אתרים נוספים הקשורים להנצחה וגבורה הוקמו במהלך השנים ביער מודיעין. במשלט 219, הסמוך לקבר שיח' ע'רבאווי, הוקמה אנדרטה לזכרם של 23 חללים שנהרגו בקרבות באזור. במעלה בית חורון הוקם אתר הנצחה לחללי 11 הספורטאים הישראלים, שנרצחו באולימפיאדת מינכן ב-1972. האנדרטה הוצבה במקום בסיוע ידידי קק"ל בסידני שבאוסטרליה. באתר ממוקמת תצפית נוף מרשימה בנקודה גבוהה השולטת על מישור החוף  ועל הדרך אל הרי ירושלים עד מעלה בית חורון. במעלה חורון התרחש אחד הניצחונות הגדולים של יהודה המכבי על היוונים. דרך הנוף מודיעים–נטוף אף היא כרוכה בנושאי בטחון ולוחמה ושימשה את כוחות הצבא כדרך פטרולים בשנים 1967-1948, בשנים שהגבול עבר במקביל לערוץ נחל מודיעים.