מחצבות נטושות שהפכו לאתרי בילוי ופנאי

 

מחצבות ששוקמו הפכו לפארקים ירוקים פתוחים לציבור ללא תשלום, מחצבת אפיק בדרום הגולן, מחצבת אורט בראודה ופארק הגליל בכרמיאל ומחצבת חפציבה בעמק יזרעאל

 

מחצבות הן צורך בחיי היום יום שלנו, משאב לחומרי גלם המיועדים לסלילת כבישים, הקמת בתים ואחרים. בגמר ניצול חומרי הגלם, ננטשות המחצבות, מותירות את ההרים "פצועים" והופכות, עקב הפגיעה האקולוגית במקום, ל"מדברים אקולוגיים מקומיים". אזורים ללא צמחיה ובעלי חיים בהם סחף רב, ואף מהוות מוקד למפגעים סביבתיים ובריאותיים כאשר הן הופכות למזבלות. 

 

מי הגשמים שוטפים חומרים רעילים מהמחצבה המזהמים את מי התהום, ולעיתים קרובות מתרבים בשטחי המחצבה מינים פולשים, מזיקים לחקלאות, מכרסמים וחרקים הפוגעים באיזון האקולוגי באזור. כאן נכנסים לפעילות אנשי הקרן לשיקום מחצבות, המגיעים למקום עם אדריכלי נוף, מהנדסים, כלים כבדים וגם תקציב. בעזרת תוכנית מקצועית פרטנית לכל מחצבה, מחזירים לטבע את מה שנלקח ממנו ובתהליך שיקום אקולוגי מצליחים לשקם את המדבר המקומי שנוצר במחצבה ומחזירים אותו למעגל הטבעי של הסביבה.

 

בסיום העבודה נפתחות המחצבות המשוקמות לציבור הרחב, וכך ניתן לטייל באתרים ירוקים במהותם, וללמוד על הערכים האקולוגיים שבהם הקרן דוגלת, לנפוש, לערוך פיקניקים וליהנות מסיורים בטבע. הכניסה ללא תשלום.

 

מחצבת אפיק (דרום רמת הגולן)

במקור הייתה מחצבת אפיק מחצבה סורית נטושה, שהפכה למזבלה. בתהליך השיקום פונו הפסולות והגרוטאות החלודים. פני השטח במחצבת אפיק מכוסה שכבה של סלע בזלת שמקורו בקילוח. הסלע הבזלתי מכיל בולדרים של בזלת קשה. מלאכת השיקום הייתה קשה, אך הייחודיות של מחצבה זו מתקבל יפה לאחר השיקום, ממנו ניתן גם ללמוד על התהליכים הבזלתיים במשך אלפי שנים של התפרצויות הרי געש.

 

במחצבה המשוקמת הוקם אמפי-פארק עם 500 מקומות ישיבה, בו מתקיימים הופעות ואירועים אזוריים לקבוצות מטיילים, שביל טיילת עליון המלווה את גבול המחצבה, תצפית ממנה ניתן להשקיף על הכנרת וסביבתה, חניון לאוטובוסים ומכוניות פרטיות. רחבת פיקניקים מוסדרת לקהל הרחב ללא תשלום.

 

מחצבת אורט בראודה

המחצבה נמצאת בשטחה של מכללת אורט בראודה בכרמיאל ושוקמה כגן יפני. האתר כולל תיאטרון קטן, פינות ישיבה ולימוד, צמחיה יפנית ועיצוב שטח הכולל מוטיבים וחומרים יפנים נוספים כאבן וחצץ. בפרטים השאולים מהגנים היפנים כגון: הטבעת אבנים בריצוף, העמדת סלעים במבנים פיסוליים, שימוש בצמחיה המצויה בגן היפני, כל אלו שולבו לרגלי מצוקי האבן של המחצבה.

 

 

פארק הגליל (כרמיאל)

אחת מהמחצבות השוכנות בתוך עיר, אשר מטרת השיקום בה היה הפיכתה לאזור מנוחה, שעשועים ותרבות למשפחות וילדים. המחצבה המקורית השתרעה על שטח של 90 דונם, ונסגרה בשנות השישים. בעבר נחצב בה שיש איכותי, שעדיין ניתן לראות בקירות, שבילים ואזורים שלמים של המחצבה המשוקמת כיום.

 

החציבה פסקה כאשר הוחלט להקים באזור את העיר כרמיאל. המחצבה עדיין לא סיימה פעולתה, בזמן השיקום, אלא נעצרה בעת החציבה ולכן גם ניתן ליהנות משטחי שיש רחבים, יפים ואיכותיים, לא מעובדים כמו בהיותם בטבע. ניתן גם לראות חורים של תחילת חציבה שלא הסתיימה עקב עצירת העבודות.

 

 

לאחר השיקום הפכה לפארק בו נשתל גן ורדים על פי סטנדרטים בינלאומיים, עם מעל 2500 שיחי ורדים צבעוניים בטרסות. בפארק שולבו גם משטחי עץ, מדרגות חצובות בסלע, תאורה ופרגולה מיוחדות. במרכז שטח הפארק הוקמו מדשאות להתכנסות ואזור לצפייה בנוף. בנוסף נוצל שטח החציבה, תוך שימוש בחומרי המחצבה הנטושה, להקמת תיאטרון בנוי ספסלי שיש, המשמש להתכנסויות והופעות תיאטרון ומוסיקה. כמו כן נחפרה בריכת דגי נוי, בה דגים, שושנות וצמחיית מים ומפלים.

 

לאחר שיקום המחצבה נערך פרויקט מפסלים בגן אשר במסגרתו הגיעו אמנים ויצרו פסלים סביבתיים שמוצבים בפארק. עשרות הפסלים הפרוסים ברחבי הגן מעניקים לו פן תרבותי ייחודי ויפה.

 

מחצבת חפציבה (סמוך לקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל)

מחצבת חפציבה שוקמה כמצפור וחניון יום הכולל מקום התכנסות ולימוד על התופעות הגיאולוגיות הייחודיות הנחשפות במקום כגון: "המחדר המגמטי" שהתרומם לפני 10 מיליון שנים, ממעמקי כדור הארץ כנוזל לוהט והתגבש בין סלעי דולומיט בעומק 1,000 מטר. במצפור ניתן לטייל בשביל הליכה מסומן מהכניסה לקיבוץ ועד למרומי ההר והמחצבה המשוקמת, ולקיים תצפית נוף לעמק חרוד.

 

 

ראשוני המתיישבים במחצבה, השתמשו במיכון דל שהיה ברשותם, אותו מיכון עבר שיקום ושיחזור וניתן לראותו במקום. כדוגמת מכונת כבל, המופעלת ידנית בין שתי נקודות של כבל דק ממתכת, תחתה הונח גוש השיש, ובאטיות נחתכה אבן השיש לפרוסות פרוסות.

 

במחצבה גם מקום למנוחה וישיבה, כמו כן משתלב מצפור המחצבה המשוקמת במסלול טיול עם ה"גן היפני" הנמצא בקיבוץ חפציבה ואתרים נוספים בגלבוע.

 

פרטים לגבי מחצבות נוספות באתר הקרן לשיקום מחצבות