צלם: Ronit Svirsky
פרפורמנס, שטיחים וחתולים במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
צלם: Ronit Svirsky
מתקן לטיהור מים רדיואקטיביים של תמיר ארליך ונוי חיימוביץ'
צלם: Ronit Svirsky
חתולים מככבים בווידאו ארט של יעל פרנק
צלם: Ronit Svirsky
פסלים שמתעוררים לחיים של אנה פרח
צלם: סמדר אליאסף
עבודה של סמדר אליאסף
צלם: איתמר אשר
שטיח קיר של מריק לכנר, שיבוטי פינוקיו

6 תערוכות חדשות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

מאת: רונית סבירסקי

 

6 תערוכות שונות זו מזו ויחד עם זאת משקפות הלך רוח תקופתי של חוסר ודאות. חפצים ביתיים שמוכרים לנו מהסביבה הקרובה עוברים שיבוש, פירוק והאנשה. התערוכה מוצגת בימים אלה עד 29 בנובמבר 2021

 

11 שטיחי ענק גדושים בדימויים

התערוכה של מריק לכנר "ספר השינויים" ממכרת. אולם רחב ממדים שעל קירותיו תלויים 11 שטיחים צבעוניים ענקיים בגודל 270X300 וקשה להעתיק מהם את העיניים. ככל שמביטים יותר כך מגלים אין ספור פרטים ששזורים באריגה ובתוספות שהודבקו או חוברו ליצירה. השטיחים גדושים בדימויים של יצורי כלאיים מבעיתים, חיות דמיוניות מוזרות ובני אנוש שמשתלבים יחד.

 

שטיחי קיר יצרתיים של האמן מריק לכנר    צילום: רונית סבירסקי

 

לכנר עלה לארץ עם משפחתו ב-1973 כמהגרים מברית המועצות. הם הביאו אתם את השטיחים האמנותיים שהיו תלויים בביתם ונשאו דימויים מהמיתולוגיה הרוסית והפולקלור העממי. ברוסיה שמשו השטיחים כקישוט ואמצעי לבידוד ושמירה על הטמפרטורה. ההורים תלו את השטיחים בארץ על הקירות למרות מזג האוויר השונה. השטיחים הם חלק מפסקול חייו של האמן. למרות שהחל דרכו כצייר הוא יצר במשך השנים גובלנים לא מהוקצעים ובסופו של דבר החל לעבוד על שטיחי הענק. שנת הקורונה נארגת בין החוטים בחריגה מהדיוק שמאפיין שטיחים. חוטים באורכים משתנים, פרימות, חורים, הדבקות, ריסוס בספריי צבע ושימוש באקדח חשמלי שמנקב את הבד כמו מכונת ירייה. לכנר נותן ביטוי לניצחון של הטבע על האדם. הטבע שעשה השנה קאמבק והראה לאנושות מי הוא השליט האמיתי על כדור הארץ. זוכה המענק לאמנות עכשווית ע"ש לורן ומיטשל פרסר לשנת 2021

 

חתולים, ספורט ופוליטיקה

התערוכה של יעל פרנק "גריד" מתחילה במבואה של המוזיאון כששתי האותיות ש' ו-ם משמשות כחלק מהתצוגה בצבעי שחור לבן ומרמזות על המילה השלמה "שלום". במיצג המבואה משולבות יציקות קרמיקה של כדורי ספורט גדולים שמשמשים בדרך כלל בחדרי כושר עם אפים ארוכים שנראים כמו זנב שיצא מהקשרו. את התמונה השלמה אפשר לראות בווידאו ארט "סלמי" שמוצג בחדר פנימי ובו חבורת חתולי רחוב משתמשת בקונסטרוקציות של המיצג כאתר משחקים, שינה וגירוד. החתול האדיש לכל התרחשות תהיה דרמטית ככל שתהיה ממשיך את חייו למרות החורבה שבה הוא משתכן. השלום ההרוס לא כל כך מעניין אותו כשהוא ממשיך בשגרת יומו. את התערוכה אוצר פול הובסון (Paul Hobson), מנהל מוזיאון Modern Art Oxford באנגליה. הובסון  משמש למעלה מעשרים שנה בתפקידי ניהול בכירים במוסדות  אמנות בלונדון, בהם אגודת האמנות העכשווית; The Showroom; האקדמיה המלכותית לאמנויות; וגלריה סרפנטיין. העבודה של יעל פרנק נבחרה על ידו מתוך 10 עבודות שהוצגו בפניו. יעל היא זוכת פרס קשת לאמנות עכשווית מיסודה של משפחת בר-גיל אבידן

 

חתול מבית הרוס     צילום: רונית סבירסקי

 

נבואות אפוקליפטיות עטופות בשטיח

התצוגה של אנה פרח "נבואת הירח" משלבת שלושה פסלים אנושיים שמוצגים באופן סטטי ומדי פעם הופכים לפרפורמנס בעזרת שלוש רקדניות. שם התערוכה מתקשר לנבואות אפוקליפטיות אסטרולוגיות בהקשר ללקוי הירח. הפסלים שלה הם בגודל טבעי והם לבושים בבגדים שנעשים בטכניקת אריגה באמצעות אקדח. גם היא כמו לכנר הושפעה מהשטיחים האוריינטליים המפוארים והרקמה הסלבית הססגונית מימי האימפריה הרוסית. היא מלבישה את הרקדניות שלה במיצגים החיים וכשהן עוטות את האריג הכבד תנועותיהן מוגבלות והופכות לריטואל של תנועות חוזרות בין מחול מודרני לריקוד פולחן עתיק. את התערוכה אצרה ד"ר איה לוריא.

 

פרפורמנס של אנה פרח    צילום: רונית סבירסקי

 

ערכה למתקפה גרעינית

התערוכה של צמד האמנים תמיר ארליך ונוי חיימוביץ' Never Lose Your Head And… שקועה עמוק בפחד מוות, אפוקליפסה וקטסטרופה. האלמנטים שהם הציבו בחלל התצוגה אמורים לתת תחושה של בטחון והגנה. מעין טריטוריה ביתית כנגד הסכנה שאורבת בחוץ. שלט אזהרה בכניסה  לתערוכה מכריז "לעולם אין לאבד עשתונות ו..." עם הנחיות מה לעשות במקרה של מתקפה גרעינית, חתול שחור הוצב לאור זרקור נגד עין הרע, הם מציעים פתרונות לשינה, טיהור מים רדיואקטיביים, תזונה, בריאות ופנאי. מזרקת טיהור המים דומה לאלה שרואים בפיאצה באיטליה בגוון שנראה כמו קרמיקה אלא שמדובר בקערות פלסטיק ממקס סטור שהפכו ליצירת אמנות בידיים הנכונות. אוצרת התערוכה לילך עובדיה.

 

במקביל לתערוכתם של ארליך וחיימוביץ' מוצגת רכישה חדשה לאוסף המוזיאון: האתר "בידוד" – BIDUD – שנוצר ביוזמתם. האתר כולל למעלה מחמישים יומנים וירטואליים של יוצרים מקומיים, שהוזמנו על ידי השניים לחלוק את חוויותיהם מתקופת הסגר שהושת בישראל בעקבות מגיפת הקורונה. "בידוד" נרכש לאוסף במסגרת פרויקט "יומני קורונה".  הרכישה בנדיבות פרופ' מיכאל אדלר ז"ל והעמותה למען מוזיאון הרצליה.

 

בגדים שהפכו ליצירות אמנות 

התערוכה של סמדר אליאסף "אש ואבק" היא תוצר של שלבי התפתחות קודמים שבהם השתמשה בבגדיה האישיים כשהם טבולים בצבע. הציורים של אליאסף מציירים את עצמם כשם שתצלומים מסוימים "קורים" בטעות. בתערוכה במוזיאון הרצליה היא מפרקת את מסגרות העץ ומעצבת אותן לצורות חדשות שמזכירות את מבנה הבית היפני. בית שתוכנן למקרה של קריסה מרעידות האדמה התכופות. הסדרה המוצגת מדמה עור פגוע. העור שחוצץ בין האדם לעולם או שמהווה גורם מקשר בין הפנים לחוץ כמו מסננת של אנרגיה. אוצרת התערוכה  ד"ר איה לוריא

 

ממתינים לשמש

התערוכה של הילה טוני נבוק "להמתין לשמש" מוצגת באולם הגדול של המוזיאון תחת גג של זכוכיות  שמשקפות את השמים, הוא והשמש תלוי באיזו שעה של היום. זהו מיצב פיסולי קינטי שחושף את הפגיעות, הכאב והיופי הגלום בחומרים שמבקשים לסוכך עלינו מפני השמש הישראלית. עבודת הפיסול המרכזית נוצרה מפרגולות עץ וסוככי שמשונית, המוכרים מכל חצר בית ומכל קיוסק ומרכז מסחרי ישראלי. באמצעותם יצרה פסל מתנועע, הנבנה ומתפרק בו זמנית, שניצב בלב החלל הגדול ומזמין את הצופה להיכנס לתוכו, לשבת, ולגלות מנקודת מבט חדשה את החומרים המוכרים ביותר ברחוב ובבית הישראלי. הילה טוני נבוק היא זוכת פרס בנק דיסקונט לעידוד היצירה במוזיאון הרצליה  אוצרת התערוכה  ד"ר איה לוריא.

 

 

מיצב פיסולי קינטי של הילה טוניק נבוק    צילום: רונית סבירסקי

 

סיור מודרך בתערוכות מדי שבת בשעה 12:00 (ללא תשלום, כלול בכרטיס הכניסה למוזיאון)

www.herzliyamuseum.co.il רחוב הבנים 4, הרצליה, דמי כניסה 30 שקל

שעות פתיחה: שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי ושבת: 10:00 – 14:00, ימים שלישי וחמישי 16:00 – 20:00
ימי ראשון סגור

 

|
|
|
|
|