בת ים עלתה מהגלים

 

בת-ים מתנערת מן החול שכיסה אותה במהלך השנים ויוצאת בהצהרה שיש לה מה להראות לעולם. חוף הים הבתולי עבר מהפך חזותי ובני העיר צועדים לאורך הטיילת גאים ביציר כפיהם החדש. 

 

בת ים    צילום: רונית סבירסקי

 

הטיילת שאורכה כ-3.5 ק"מ מתהדרת ברצועת חוף רחבה מרופדת בחול רך וזהוב. בשעות הבוקר המוקדמות של יום חול קיצי לא צפוף מתחת לשמשיות ומגוון החופים שפתוחים להתפרקדות בשמש רבים. יש להם שמות שצמחו מן השטח: חוף הגולשים, חוף הסלע, חוף הרביירה, חוף סי פאלאס וחוף ירושלים. אלה שילדותם עברה אליהם בחופי בת ים יסבירו לכם שחוף הסלע נועד למשפחות בזכות שובר הגלים, חוף הרביירה שייך לצעירים ולחתיכות ובחוף הגולשים תופסים את הגלים הטובים ביותר. חופים הם לפעמים געגועים לנוסטלגיה והיא מרחיקה לכת עד לימי הבריאה.

 

על חוף הסלע מספרים ששם היה פתחו האחורי של גן עדן ועליו ישבו אדם וחווה כשגורשו מגן עדן. צעירי בת ים נוהגים לערוך את מבחן האומץ הראשון שלהם בקפיצה מראש הסלע לכיוון הגלים המתנפצים. חוף "סי פאלאס" קיבל את שמו מהבריטים שידעו לבחור בקטע חוף קסום מול חופי יפו והקימו במקום פאב ומועדון. הם נהגו להזמין נערות יפיפיות לבילוי והטיבו את ליבם בבירות ויין. אנשי ההגנה, שתפקידם היה לחדור אל שורות הבריטים ידעו שאצל הבריטים ב"סי פאלאס" נכנסת בירה ויוצא סוד.

 

חוף הים   צילום: רונית סבירסקי

 

בת ים הצליחה לשמר חלק מזיכרונות אותה תקופה ובמרכז הטיילת ליד מלון מרקורי עומדת עד היום עמדת "פאקא", שבה ישבו אנשי ההגנה כדי להגן על העיר מפני צלפים ערבים ומפני פולשים מן הים. בת ים של תחילת המאה ה-20 הייתה עיר שצמחה מתוך החולות. כמה משפחות של דתיים קיצוניים שלא יכלו לשאת את הפריצות התל אביבית בנו לעצמם בתים בארץ שכוחת אל. כדי לזהות את מיקום הבתים שלהם הם נהגו לשים מראה בחזית הבית ביום או להדליק לפידים בלילה.

 

הסיפורים ההיסטוריים על ימיה הראשונים של העיר מוצגים במוזיאון לאמנות. מכתבים של ראשוני המתיישבים מספרים על הצריפים, העקרבים ושיירות הגמלים. סיפורים קטנים על הגננת הראשונה, התינוק הראשון, המציל, המאפייה והקפה-מסעדה שהקרינו בו סרטים. לצד התצוגה ההיסטורית ישנה תערוכת פסלים של יעקב אפשטיין ובגלריה העליונה תערוכות מתחלפות. החלל העגול והפתוח פורח בצבעים ססגוניים בזכות תערוכת "הפרח בגני". אמנים שונים מביעים את השקפתם על העולם באמצעות פרחים. ורדה כרמלי צילמה את פרחי החורף הארץ ישראליים ויצרה מיצג של שטיח פורח שמשתלב בתוך מראה וממשיך הלאה אל עולם הדמיון. האמן אורי דה בר מעביר מסר אקולוגי חברתי חשוב במיצג שנקרא "פלסטיפלורה". את המיצג הוא יצר מבקבוקי השתייה שאנו זורקים לפח ולצדו עבדו קבוצת אנשים בעלי מוגבלויות שונות. דה בר הפך את הפלסטיק לפרח צבעוני שאפשר לשתול אותו בכל גינה פרטית או ציבורית. הוא אינו צורך מים, מיפה את הסביבה ופותר את בעיית חומרי הפסולת שאינם ניתנים למחזור. אמנים נוספים מציגים צילומי פרחים, פרחים על גבול הקיטש וציורי פרחים.

 

גני שעשועים לאורך הטיילת   צילום: רונית סבירסקי

 

באזור הטיילת ועל שפת הים מתרחשות פעילויות תרבויות מגוונות. במוצאי שבת מנגנים בני נוער מהקונסבטוריום למוסיקה יצירות ג'אז בפני הקהל הרחב ובאותה שעה מתקיימת הרקדה המונית. הטיילת מוארת באור זרקורים, שמאיר את הים ומאפשרים לגולשים לצאת אל הים בלילה. בקאנטרי קלאב בורה בורה, שממוקם על קו המים יש בריכת שחייה גדולה, מרחבי דשא ובתי קפה. קונכייה ואמפיתאטרון מארחים מופעים גדולים ובימי שלישי בערב מתקיים שוק של אוכל. מופעי קרקס, לונה פארק, מתקני גלישה, התעמלות וטאי צ'י. לאורך הטיילת נפתחו מסעדות ובתי קפה שצופים אל מרחבי הים הכחול, קפה ג'ו, קפולסקי, אל גאוצ'ו, תמרה וביסטרו בר. 

 

מסעדות ובית קפה לאורך החוף   צילום: רונית סבירסקי