אתר הצניחה פרדייב מול חופי הים התיכון

 

ישנם מקומות בארץ שיש בהם חיבורים כמעט בלתי נתפסים. חיבורים בין האדם והטבע, בין ציפורים למטוסים, בין גלי ים ומצנחים, בין חולות רכים ושקשוק רכבת על גבי הפסים. כזה הוא אתר הצניחה "פרדייב" הממוקם לחופו של הים התיכון באחת משמורות הטבע היפות והמפורצות ביותר בארץ של חוף הבונים. לכבוד חגיגות 100 שנים לתעופה בארץ ישראל נפתחה במקום גלריה לתעופה.

 

ה"פליט" מתכונן לטיסה   צילום: רונית סבירסקי

 

מטוס ראשון בארץ ישראל

בעיתון "החירות" שפורסם ב-30 בדצמבר 1913 התפרסמה ידיעה מרעישה  על המעופף הצרפתי שנחת ביפו. 'סוף סוף בא המעופף באווירונו, אבל לא ירד אל המקום המיועד, אלא על שפת הים על יד מגרש הבנק העברי". כך נפתח הסיור בגלריה המגוללת את סיפור התעופה בארץ ישראל בשילוב תולדות התעופה בעולם.

 

האנגר אוסף המטוסים    צילום: רונית סבירסקי

 

הם קוראים לזה "השמורה האווירית" שהיא מרחב אווירי סגור ומוגן. לבד מצנחנים וטייסים יש בו ציפורים, מפרצים, שקיעות וזריחות. ההאנגר של הצניחות החופשיות הוקם על ידי הטייס דן מוקדי ב-1999 ובסוף 2012 הוקמה גלריית התעופה במבנה בטון גדול שאינו מרמז על תכולתו עד שמגיעים אל סף דלתות הזכוכית העצומות. מרחבי הים התיכון והשמיים ממעל ניבטים אל הבאים מכל זווית, מקומת הכניסה, מאולם המבואה, המרפסות וחללי התצוגה. חיבור של ים, יבשה ואוויר כשמדי מספר דקות חולפת במרחב שבין הגלריה לים רכבת ישראל ששועטת מצפון לדרום או להיפך.

 

יוצאים לצניחה חופשית    צילום: רונית סבירסקי

 

שמורה אווירית – גלריה לתעופה

2500 מטרים רבועים מתפרשים על פני שתי קומות, שהעליונה מתוכננת כמרפסת פתוחה המשקיפה אל המרחב התחתון שבו ניצבים המטוסים העתיקים. מבנה בטון מתוכנן בקווים ישרים ורצפת בטון חשוף כשחזיתו המערבית מעוצבת בצורת צמד כנפיים עצומות. מדלתות הכניסה מוביל גשר עילי אל "אולם התעתועים" שבו הוצבו מושבים ממחלקת ה"ביזנס" של מטוס שפורק בארצות הברית. פריט נדיר נוסף הוא שלד מטוס שלא הושלם ותוכנן על ידי אד היינמן שתרם מכישוריו לעולם התעופה הצבאי. הוא עיצב ותיכנן מטוסי קרב למרות שלא עבר הכשרה אקדמית ולקח חלק בתכנון מטוס הסקייהוק ואף עמד בראש צוות התכנון של דגמי האף-16 הראשונים. ב"אולם התעתועים" הוצבו מדחפים עתיקים מעץ ומנועים שמהווים חלק מהעיצוב. במאפרות המונחות על השולחנות מונחים ברגים ואומים שמחזקים את חלקי המטוסים.

 

מטוס ללא חופה

מן הגלריה העליונה משקיפים על ההאנגר המקורה שבו שוכנו המטוסים העתיקים. יורדים בגרם המדרגות ומגיעים אל החלל הגדול ביותר בגלריה שעוצב כהאנגר עצום. בין המטוסים שחונים בו ניצב ה"פליט מודל 1" משנת 1929 צבוע באדום-לבן, גופו וכנפיו עשויים מעץ ומחופים בבד. גאוות היחידה של הגלריה והמעופף הקשיש בין מטוסי ה"גולדן אייג' " (תור הזהב) שטסו בין שתי מלחמות העולם ועדיין ניתן לטוס בו. הוא תוכנן על ידי ראובן פליט בארצות הברית כמטוס דו מושבי, דו כנפי עם מנוע רדיאלי וחופה פתוחה. מטוסים כאלה רואים בסרטים כשהטייסים חובשים כובעי עור משופשפים וצעיפים לבנים שמתבדרים ברוח במהלך הטיסה. כחמשה עשר מטוסים אזרחיים מצויים באתר וכולם שימשו לתעופה אזרחית, לפעלולים ולהטסת אזרחים נלהבים שלא זכו אפילו לנסוע במכונית באותן שנים.

 

צניחה חופשית     צילום: רונית סבירסקי

 

הפייפר של סטיב מקווין

לצד ה"פליט" עומד מטוס כחול "הטיילור קראפט" ששימש להכשרת קורס הטיס הראשון בארץ ישראל ב-1939. הנציב הבריטי העניק ל-14 לוחמי אצ"ל כנפי טיס מבלי לדעת שהם הוכשרו להיות הטייסים הראשונים של לוחמי המחתרת. ה"טייגר מוט" (בתרגום לעברית "עש נמר") בוהק בגוון צהוב לימוני. הוא נקרא על שם הפרפר על ידי מתכננו חובב הטבע ושימש בשנות ה-30 לאימוני טיס. הוא הובא לארץ ישראל בתקופת המנדט, שופץ על ידי צוות הגלריה ואושר לטיסה בשמי הארץ. הפייפר הירוק ראוי לתואר הסלב התעופתי כיוון שהיה שייך לשחקן סטיב מקווין.

 

ממתחם המטוסים העתיקים עוברים אל חלל קטן יותר שנקרא "מדאון לסילון" והוא מתמקד בהכשרת הטייסים הראשונים בארץ. יש בו צילומים ומסמכים נדירים שנאספו מטייסים ותיקים ומאוספים פרטיים. סיפורי מורשת הטיס מובאים באמצעות שני טייסים שפעלו לאורך המאה ה-20 : דן שפירא ומנחם בר. צמד טייסים שראו את עולם התעופה מתחיל בדאונים שהוזנקו לאוויר באמצעות מתיחת גומי ונגררו חזרה למקומם בעזרת חמור. הם השתייכו ל"קלוב התעופה הארצישראלי" שהחל את דרכו כמועדון אזרחי והצטרפו לחיל האוויר לאחר קום המדינה והקמת צה"ל. במקום מוצגים מכתבים, קטעי עיתונות ומסמכים שנכתבו בכתב ידם.     

 

גלריית התעופה פתוחה למבקרים בתיאום מראש לסיורים של 45 דקות שמותאמים למשפחות ולסיורים מודרכים של שעה וחצי למבוגרים. טל. 1-700-70-20-24