צלם: Ronit Svirsky
גן לאומי ציפורי - עיר מפוארת, פסיפסים, תיאטרון, בית כנסת, מצודה והמקום שבו נחתמה המשנה
צלם: Ronit Svirsky
מצודה באבני פסיפס
צלם: Ronit Svirsky
הקנטור בבית חג הנילוס
צלם: Ronit Svirsky
הקרדו והעמודים המפוארים
צלם: Ronit Svirsky
לוחם עם חנית

ציפורי בירת הגליל

 

מאת: אתר PHOTOUR

 

העיר העתיקה ציפורי נמצאת במרכז הגליל התחתון ונמצאו בה שרידים מתקופת הברזל, מתקופת החשמונאים ועדויות על התיישבות יהודית עד המאה ה-10 לספירה. כיום העיר העתיקה נמצאת בשטחו של גן לאומי המשתרע על פני של 16 קילומטרים רבועים. על מה שהתרחש בה בשנת 37 לפני הספירה אפשר לומר שזקני ציפורי לא זכרו כזה חורף. המלך הורדוס הכניע את העיר ללא קרב כשסופת שלגים השתוללה באזור.

 

התיאטרון ותצפיות הנוף    צילום: רונית סבירסקי

המקום בו נחתמה המשנה

העיר ציפורי נזכרת לראשונה בכתובים מתקופת אלכסנדר ינאי. בתקופת בית שני היא הייתה עיר מרכזית בזכות מיקומה הטופוגרפי הגבוה. בשנת 55 לפני הספירה הכריזו הרומים על ציפורי כבירת מחוז הגליל. במסעותיו של הורדוס לכיבוש הגליל ציפורי המשיכה להוות את בירת המחוז. לאחר מותו של הורדוס הנהיג את המרד נגד הצבא הרומי יהודה בן חזקיה. הרומאים דיכאו את המרד, שרפו את העיר ומכרו את תושביה לעבדים. הורדוס אנטיפס, בנו של הורדוס, שיקם את העיר אבל לא השיב לה את מעמדה והעביר את בירת הגליל לטבריה. בתקופתו שלטונו של אגריפס השני חזרה ציפורי להיות הבירה. יוסף בן מתתיהו כתב עליה בספרו מדינת היהודים שהיא "פאר הגליל כולו". בתקופת המרד הייתה בעיר אוכלוסיה מעורבת של יהודים ונוכרים ורק באמצע המאה השנייה חזרה ההנהגה לידי היהודים. בתום המרד החלה תקופת שגשוג ובין חכמיה היו רבי יוסי, רבי שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, שניהל את הסנהדרין. בציפורי הוא חתם את המשנה.

 

 המונה ליזה של ציפורי    צילום: רונית סבירסקי

 

חפירות ארכיאולוגיות

במאה ה-20 נערכו בציפורי חפירות ארכיאולוגיות שונות. הראשונה הייתה בשנת 1931 על ידי אוניברסיטת מישיגן. בין השנים 2003-1983 חפר באתר ג'ף סטרינג' מאוניברסיטת טמפה בפלורידה ומשלחת משותפת של אוניברסיטת דיוק מארצות הברית והאוניברסיטה העברית בירושלים בראשות פרופסור זאב  וייס ואהוד נצר. בחפירות נחשפו תיאטרון, מבנה ציפורי שכנראה היה אגורה. המשלחת הישראלית חשפה את רוב שטחה של העיר התחתית כולל בית הכנסת, בית חג הנילוס, בית המרחץ ומערך הרחובות ביניהם הקרדו והדקומנוס. בשנת 1975 התנהל סקר של אוניברסיטת תל אביב ברשות צבי צוק שבדק את אמות המים ועשרים שנים לאחר מכן נערכה חפירה במאגר המים העתיק.

 

פסיפס בית דיוניסוס    צילום: רונית סבירסקי

תיאטרון רומי

המבקרים באתר יכולים לראות בשיאו של התל מצודה צלבנית ששופצה ושוקמה במאה ה-18 על ידי השליט הבדואי של הגליל, ד'אהר אל עומר. התיאטרון הרומי נבנה על מדרון הצופה אל נופי בית נטופה והרי הגליל העליון. במקור היו בו 4,500 מושבים שחלקם שוחזרו. בתיאטרון נמצאו חמש כניסות, שלוש מהן בתוך המושבים ושתי כניסות בשולי הבמה. הכניסות חוברו ביניהן במסדרון. ממול למושבים נבנתה במה מאבן. מאחורי הבמה מצאו שרידי קיר ששימש כקיר רקע לשחקנים שבעת הופעתם על גבי הבמה וגם סגר את מבנה. בחזית הבמה נמצאו גומחות.

 

וילה מפוארת

ניתן לסייר בין שרידי רובע המגורים מתקופת המשנה והתלמוד, לצפות בווילה שנבנתה בראשית המאה השלישית לספירה. בווילה נחשפו מרתפים ששימשו כחנויות, חדרי מגורים, חצר פנימית מוקפת עמודים, חדר שירותים, טרקלין לארוחות. רצפות החדרים צופו באבני פסיפס. רצפת הטרקלין עוטרה בפריטים אמנותיים וביניהם דמות של אישה שזכתה לכינוי "המונה ליזה של ציפורי". במבנה נערכו פעולות שימור ושחזור, הקירות שוקמו והתקרה נבנתה מחדש. מעל לטרקלין הוקם גשר שמאפשר לצפות ברצפת הפסיפס במבט על. לצד מעקה התצפית הציבו שלטי הסבר על הסצינות המתוארות בפסיפסים.

 

בית כנסת עתיק

בשנת 1994 במהלך חפירות שנערכו על ידי האוניברסיטה העברית נחשפו במדרון הצפוני של האתר שרידי בית כנסת. המבנה ניצב בלב שכונת מגורים מתחילת התקופה הרומית ותוארך לתחילת המאה ה-5. בית הכנסת נבנה בצורה מלבנית ובמרכזו אולם באורך 15 מטרים וברוחב 7 מטרים. יש בו חדר מבואה וחדר תפילה וכיוון התפילה היה הפוך לעיר ירושלים. התגלתה רצפת פסיפס ועליה כתובת בארמית שכללה את המילים: דכיר לטוב (זכור לטוב), יודן בר, יצחק הכוהן, אמן אמן. היא מתארת גם סצינות כגון: עקדת יצחק, הקרבת קורבנות, מנורת שבעת הקנים, סל ביכורים וגלגל מזלות.

 

קרב נמר ואנטילופה   צילום: רונית סבירסקי

 

יין ומים

"חג הנילוס" הוא מבנה מרשים מהמאה ה-5 לספירה שהוקדש לאל היין דיוניסוס והשתמרה בו רצפת פסיפס מפוארת המתארת את חגיגות עליית מפלס הנילוס על גדותיו. נחשף מפעל מים תת קרקעי ענק, שנבנה במאה הראשונה לספירה ופעל עד המאה ה-7. אורכו של המאגר כ-250 מטרים והוא ממוקם כקילומטר וחצי ממרכז העיר. במרכז המבקרים של הגן הלאומי ניתן לצפות בסרטון ולראות דגם מוקטן של העיר בכניסה. פתוח בכל  ימות השבוע,  17:00-08:00 , בשישי וערבי חג עד 16:00. טל. 04-6454768

 

|
|
|
|