כ-150 ממצאים עתיקים ובהם גם אבן נדירה מתקופת בית המקדש השני, המציגה תיאורים של בית המקדש מהימים שבהם עמד על תילו בירושלים, מוצגים בימים אלה בתערוכה חדשה "שביל הסנהדרין – מורשת והנחלה בגליל" שהקימה רשות העתיקות במוזיאון בית יגאל אלון שבגינוסר, במימון משרד ירושלים ומורשת. התערוכה, אותה אצרה ד"ר עינת עמבר ערמון מרשות העתיקות, נחנכה ב-14 באוקטובר, במוזיאון בית יגאל אלון שבגינוסר, במסגרת יום אלון לזכרו ומורשתו של מפקד הפלמ"ח יגאל אלון.

 

 

האבן הייתה מצויה במחקר מאז התגלתה בחפירות רשות העתיקות בשנת 2009 במגדל שליד הכנרת וניתן היה להתרשם מהעתק שלה, שמוצג באתר מגדל. כעת, לראשונה, מוצגת בישראל האבן המקורית. להערכת חוקרים, שימשה "האבן ממגדל", שנחשפה במרכזו של בית כנסת מתקופת בית שני, כרהיט הקשור בקריאת התורה. יש הרואים באבן תיאור נאמן למציאות של בית המקדש ושל הכלים ששימשו בפולחן – אשר נעשו על ידי אומן שראה את בית המקדש בעיניו.

  

הממצאים בתערוכה, שרבים מהם מוצגים לראשונה, משקפים את פריחת יישובי הגליל בתקופה הרומית והביזנטית. תקופת המשנה והתלמוד, לאחר מעבר ההנהגה העליונה של הסנהדרין מירושלים ומיבנה צפונה. בתערוכה מוצגים פריטים מעוטרים בסמלים יהודיים דוגמת מנורת שבעת הקנים, כתובות עתיקות בעברית ובארמית הנושאות את המילים 'שלום', 'שבת', ושמות חכמים כמו שמעון, יעקב והושעיה.

  

אחד הממצאים המיוחדים המוצגים בתערוכה, הוא מטמון מטבעות כסף וברונזה מוואדי חמאם, מימיו של הקיסר אדריאנוס, שנמצא במבנה שנשרף, ומהווה עדות מצמררת לימי מרד בר כוכבא בגליל. מטבע אחר המוצג בתערוכה הוא מטבע זהב נדיר, של קיסר האימפריה הביזנטית תיאודוסיוס השני, אשר נמצא באקראי על ידי נערים שטיילו בשביל הסנהדרין. הקיסר תיאודוסיוס היה אחראי לביטול מוסד הנשיאות היהודי, אשר הוביל, בסופו של דבר, למעבר של מרכז היישוב היהודי מהגליל לבבל. לצד ממצאים אלה, מוצג גם קמע נגד עין הרע, אותו חשפה לפני כ-40 שנה תושבת מושב ארבל בקרבת בית הכנסת העתיק ביישוב. קרוב משפחתה מסר לאחרונה את המטבע לאוצרות המדינה וכעת הוא מוצג לציבור הרחב.

 

אזור אחר בתערוכה מציג ממצאים קדומים מחמשת האתרים המרכזיים אליהם נדדה הסנהדרין: אושה, שפרעם, בית שערים, ציפורי וטבריה. בין השאר, מוצגים מטמון מטבעות זהב, פסלוני ברונזה וחרס, כלי טיפוח ותכשיטים. כל אלה, מייצגים אתהתרבויות המגוונות שיישבו בגליל, והם מאפשרים מפגש בלתי אמצעי עם האנשים שחיו בו לאורך התקופות – על הכלים

והחפצים ששימשו אותם ביום יום, לצד היבטים אחרים בחייהם, כגון התעשיות והמלאכות, המסחר והכלכלה, הדת והפולחן.

 

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות "התערוכה ייחודית לא רק בשל הממצאים המרתקים המוצגים בה, אלא גם משום שהיא מספקת הצצה ל"מאחורי הקלעים" של חשיפתם. התצוגה מראה את האנשים שמצאו את הממצאים המוצגים, אם בחפירה, ואם בפעילות המגוונת, העומדת מאחורי יצירת השביל."