סמרקנד – עיר של לחם וחמאה

מאת: רונית סבירסקי
שוק של פירות יבשים ופיצוחים הטעימים ביותר בעולם, יפהפייה מונגולית, אוצרות מהודו, הנביא דניאל והקשר היהודי. סמרקנד שופעת סיפורי אגדות שמסחררים את הדמיון. הפרק הרביעי במסע אל דרך המשי באוזבקיסטן.

 

הכיכר המפורסמת ביותר בסמרקנד ובמרכז אסיה היא כיכר רג'יסטן (Registan) שפירוש שמה בפרסית הוא "מקום החול". ברחבה זו, שהפכה ללוקשיין החתונות החם של אוזבקיסטן, זרם במאה ה-15 נהר קטן שיבש והותיר אחריו חולות. המקום שימש להתכנסויות פומביות, טקסים, חגים ולביצוע הוצאות להורג. זהו האתר שבו הכריזה ברית המועצות על הרפובליקה האוזבקית כדי לנשל את שליט בוכרה ממעמדו.

 

חתן כלה ומדרסה     צילום: רונית סבירסקי

 

הכיכר נבנתה על ידי אולוג-בק (Ulugbek) כשהיא מוקפת במדרסה, חנקה (מרכז צופים ודרווישים), מסגד וח'אן.  המסגד קרס במהלך השנים, החנקה והח'אן הפכו למדרסות נוספות. כיום ניצבות סביב הכיכר שלוש מדרסות שהקדומה ביניהן היא זו שנבנתה על ידי אולוג-בק והשתיים האחרות נקראות שר דור וטילה קרי. המדרסה של אולוג-בק מעוטרת בשמשות וביניהן כוכבים שמסמלים את היותו אסטרונום ומרצה למדעי האסטרונומיה והמתמטיקה. 

 

מדרסת שר דור (Sher Dor) נבנתה מאתיים שנים מאוחר יותר בין 1636-1619 ונקראת גם מדרסת הטיגריסים המתנפלים. היא למעשה תמונת ראי של מדרסת אולוג-בק הנמצאת מולה וקיבלה את שמה מציורי הטיגריסים בחזיתה. לטיגריסים יש פנים של שמש והם נמצאים במרדף אחרי איילות.

 

 מדרסת הטיגריסים    צילום: רונית סבירסקי

 

מסגד ומדרסת טילה קירי (Tilla-Kori) שהיא המדרסה המוזהבת הוקמה בשנים 1660-1646 וחומותיה מצופות באריחי מיוליקה בכחול, זהב ושחור. הכיפות הכחולות נושאות כתובות בערבית ולצדם מינרטים קטומי ראש. במאה ה-17 המסגד היה מרכז התפילה החשוב ביותר בסמרקנד וכיום משמש כמוזיאון. המסגד מושך אליו מבקרים שבאים להתרשם מ"החדר המוזהב" שמזכיר בהדרו ויופיו את המאוזוליאום של טימור. אל הכיכר כדי לשוב בשעת שקיעה ולצלם את המונומנטים כשהם זוהרים על רקע השמים המאדימים.

 

הארכיטקט והיפהפיה

הקבר והמאוזוליאום של ביבי ח'נום, אשתו המונגולית היפהפייה של טימור, חובק בין כיפותיו ומגדליו סיפורי אגדות על המסגד הגדול ביותר שתכנן טימור לכבודה. בין האגדות מספרים על שיירה של 95 פילים שנשאו אוצרות מהודו, 200 אמני אבן מאזרביג'ן, 400 עמודי שיש שנשאו 400 כיפות והגרסה הראשונה של הקוראן שהובאה למסגד. גרסה אחרת מייחסת את בניית המסגד לאשתו של טימור שרצתה להפתיע אותו לכשיחזור ממסע כיבושיו. הנשיקה שהעניקה לארכיטקט כשסיים את הבניה בזמן גרמה לעריפת ראשו. בעקבות כך הורה טימור לכל הנשים לעטות רעלות. התיעוד ההיסטורי מלמד שביבי היפה הייתה כבר קשישה כשהמסגד נבנה והסיפור קרס יחד עם המסגד. אחרי שתי רעידות אדמה שלא הותירו ממנו הרבה החלו בעבודות שיפוץ ב-1996 וכיום עומד המונומנט המרשים של קבר ביבי ח'נום מול המסגד עם כיפת טורקיז מושלמת בפתחו של שוק צ'ורסו.

 

פיצוח הדנא המשמשי

שוק צ'ורסו הוא מעוז הטעמים, הצבעים והארומה של סמרקנד. הוא אינו מקורה ומתפרש על פני מספר מפלסים שהעליון ביניהם שופע דוכני פירות יבשים, פיצוחים וממתקים והאחרים מציעים ירקות, פירות, לחמים, חמוצים בשרים וגבינות. ישנה תחושה של בזאר מזרחי שבו כל אחד הביא את מרכולתו ופרש מחצלת או פתח דוכן אבל יש סדר, משמעת וניקיון בתוך הבלאגן. דוכנים קטנים מציעים אוכל רחוב מסורתי, נשים בלבוש ססגוני ומטפחות ראש צבעוניות יושבות לצד ערימות של תפוחי אדמה או צמחי תבלין וסופרות ערימות של שטרות כסף שהקטן ביניהם הוא 1000 סום והגדול 50,000 (שהם 6 דולר).

 

מתמקחים בעשרות אלפים     צילום: רונית סבירסקי

 

המטבע האינפלציוני באוזבקיסטן מאפשר לקנות פירות יבשים ופיצוחים אוזבקים ברבע ממחירם בארץ ובטעם שמלווה בקריאות התפעלות. האוזבקים כבשו את המקום הראשון בעולם באיכות הפירות היבשים והפיצוחים. הם אלופים ביצירתיות ומצליחים לדחוס במשמש קטן צרור חמוציות וחצי אגוז מלך. הם קולים את גרעיני המשמש, ששיחקנו אתם אג'ואים בירושלים, ומקבלים מעדן שדומה לשקד אבל הרבה יותר טעים ממנו. מלך השוק הוא הלחם הסמרקנדי העגול ששוקל כמו תינוק בן יומו וזוכה לציפוי בוהק או לעיטורים צבעוניים. האוזבקים פורסים אותו לפרוסות דקות וכשהוא מתייבש מורחים עליו חמאה חמה מומסת ומתענגים.

 

 

ירקות בטעם של פעם    צילום: רונית סבירסקי

 

בוכרסקיה היהודית

בין סמטאות צרות ובתים מתפוררים ברובע העתיק נמצאת השכונה היהודית בוכרסקיה ובלבה בית הכנסת "קהילת קודש סמרקנדא גומבז". בית קטן צבוע לבן ומעוטר בערבסקות ומגני דוד. על קירות המבואה תלויות תמונות של רבנים מקומיים ובארון הקודש מוחזקות מגילות תורה. מרבית היהודים הגיעו לסמרקנד מבוכרה כשנאסר עליהם לעבוד אלא אם ימירו דתם לאסלאם. חלקם הגדול עלה לישראל וכיום נותרה קהילה של כמה מאות יהודים שבראשם עומד קלנטרוב. בתיהם של היהודים העשירים שהתגוררו בסמרקנד בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20 עוטרו בציורי תקרה וקיר וחלקם שרדו. ביתו של קלנטרוב שהולאם על ידי הבולשוויקים הפך למוזיאון שבו אפשר לראות את העיטורים המקוריים.

 

הנביא דניאל שצמח אחרי מותו

אתר נוסף שקשור למסורת היהודית הוא קבר הנביא דניאל (Mausoleum of St. Daniel). האתר מקודש למוסלמים, לנוצרים וליהודים כאחד ובאוזבקית הוא נקרא חוג'ה דוניאור. הקבר נמצא על גבעה הצופה אל עמק נהר סיאב מפרברי סמרקנד. מבנה מאורך צבוע לבן בעל פתחים קמורים שבמרכזו ניצב קבר מצולע שאורכו 18 מטרים, מכוסה בבד קטיפה כהה ונושא פסוקים מהקוראן. גרסה אחת טוענת שהוא ארוך כדי למנוע את גניבת האפר והאגדה אומרת שטימור קבר את שריד גופתו של דניאל והוא החל לצמוח עד שהגיע לאורך 18 מטרים.

 

 מגוב האריות לסמרקנד      צילום: רונית סבירסקי

 

סיפורו של הנביא דניאל, צעיר יהודי מוכשר שגלה עם יהודי בבל וכשהחל להתנבא הוכנס לגוב אריות רעבים שלא נגעו בו לרעה. הוא ניצל, הפך ליועץ קרוב למלך, חי עד גיל 90 ונקבר ב-Sousa הסמוכה למוסול. האמיר טימור במסע כיבושיו באסיה הקטנה לא הצליח לכבוש את מוסול והמקומיים סיפרו לו שרוחו של הנביא דניאל מגינה על העיר. הוא עלה לרגל לקבר, הצליח לכבוש את העיר והחליט להביא לסמרקנד חלק מגופו ויש אומרים רק עפר מקברו של דניאל כדי להגן על ממלכתו. לצד הקבר מצויים שרידי מנזר עתיק ובחזיתו עץ פיסטוק שגילו מוערך בכמה מאות שנים ולאחר שנים של יובש החל שוב ללבלב. למרגלות הקבר נובע מעיין שמשמש לנטילת ידיים והטהרות על ידי המבקרים.

 

 

לאוהבי פולקלור מקומי, ישנו בסמרקנד תיאטרון שמעלה את תולדות דרך המשי והעמים ששלטו באזור באמצעות תנועה, מחול  ותלבושות ססגוניות ובליווי מוזיקה חיה. Theater of Historical Costume נמצא במבנה מודרני שיש בו בית קפה אירופאי ומכונת אספרסו שקשה מאוד למצוא במחוזותיהם. באולם אינטימי שמכיל כמה עשרות מושבים מוצגות סצינות מהתקופה הפרסית העתיקה, ימי ממלכת קושאן ועד ימי הטימורידים והאוזבקים.

חיווה - עיר מהאגדות - הפרק הראשון במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

בוכרה היפה והנסתרת - שטיחי משי והאושפלו הטעים בעולם - הפרק השני במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

סמרקנד - סוף העולם מזרחה - הפרק השלישי במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

סמרקנד - עיר של לחם וחמאה - הפרק הרביעי במסע על דרך המשי באוזבקיסטן

טשקנט - שווקים ססגוניים, גרפיטי ותחנות מטרו מעוצבות - הפרק החמישי במסע על דרך המשי באוזבקיסטן