צלם: דניאל לילה
"ביסטרו דוד המלך"

משולחנו של דוד המלך

מאת: עינת לוי

 

בספטמבר 2011 נולד "ביסטרו דוד המלך", שקיבל את שמו מהרחוב בו הוא שוכן. דוד המלך פינת אבן גבירול בלב הקלחת הרותחת של תל אביב. מלבד מיקומו האסטרטגי, המקום מציע אוירה עיצובית חדשה, לבנה ונקייה שיוצרת אינטימיות וניתוק מהרחוב הסואן שמעבר לדלת הכניסה. החיבור האמנותי עם הכרך נעשה באמצעות קיר קולאז', שכוסה כולו בדפי מגזין "טיים אאוט תל אביב" על ידי המעצב גדי צחור. התפריט הורכב ופותח על ידי השף והבעלים, שמוליק גל, והוא מורכב ממנות בשר, דגים, פסטות וסלטים. כאשר חזונו של השף היה לגבש תפריט מודרני בתמחור שווה לכל כיס.

 

ביסטרו "דוד המלך" (צילום: דניאל לילה)

 

תפריט במחירים שפויים

במנות הראשונות ניתן למצוא את קרפצ'יו דוד המלך, סינטה עם תחמיץ כמהין, איולי שמן זית, צלפים, פרמז'ן רוקט (38 שקל). סלק אפוי וגבינת עיזים, וינגרט שומשום פקאן מתוק ונבטי חמנייה (31 שקל). חציל בלאדי שרוף עם רוטב מסבחה חם וסלט קר של פטרוזיליה סומק ועגבניות (26 שקל). קרפצ'יו פלפלים בשלושה צבעים עם בלסמי ושמן צ'ילי אורגנו טרי וגבינת גאמבונזולה (31 שקל).

 

פרגית מרוקאית ועוף טנדורי

בעיקריות: ריזוטו פטריות מבושל בציר ירקות, מיקס פטריות, חמאת פורצ'יני ופרמז'ן (51 שקל). פרגית מרוקאית על קולי פלפלים צהובים וסלט חריף (58 שקל). עוף טנדורי מושרה ביוגורט תבלינים הודיים וג'ינג'ר מוגש עם קרם אבוקדו וצ'יפס בצל (54 שקל). סלמון קראסט מצופה בשומשום צהוב עם אטריות תרד ספייסי בטטה אפויה ברוטב מייפל סויה (79 שקל). ריזוטו זנב שור מבושל בציר חום, חמאה, פטריות יער ופרמז'ן (78 שקל). אנטריקוט 250 גר' מוגש עם מדליון חמאת אורגנו ושום קונפי (98 שקל).

 

על גב הפלפלים

כל המנות שבחרתי לדגום מהתפריט היו בעקבות המלצתה של המלצרית הנלהבת, ששכנעה אותי שכל מנה מיוחדת יותר מקודמתה. פתחתי בקרפצ'יו של רבעי פלפלים קלויים בשלושה צבעים ועל גבם נגיעה של גבינת גאמבונזולה. כאן התגלתה הבעייתיות בהתלהבותה של המלצרית, היא טיפחה בי ציפיות שלא עלו בקנה אחד עם המנה. הפלפלים היו פשוטים ככל פלפל קלוי שמכינים בבית והם לא הצליחו בטעמם הפשוט לאזן את המליחות העזה של הגבינה.

 

סלמון קראסט (צילום: רונן כץ)

 

טעם הצנון

מנת פתיחה נוספת בה התנסיתי, ומוצלחת הרבה יותר מקודמתה, היא טרטר סלמון אבוקדו עם עירית, בצל, ג'ינג'ר כבוש, סויה וצנון (39 שקל), שדווקא התגלתה כהמלצה מוצלחת. טעם הצנון הדומיננטי התחבר בהצלחה עם הסלמון והאבוקדו, והיה למטבל מצוין לפרוסות הטוסטונים שהוגשו לצידו.

 

הסלמון מככב

אחרי שצלחה מנת טרטר הסלמון, קבלתי שוב את המלצתה של המלצרית והזמנתי מנת סלמון נוספת הפעם בגרסת "הסלמון קראסט", שהתגלה אף הוא כמוצלח. פרוסת סלמון במידת עשייה מדיום הונח על הצלחת, עטוף בציפוי קריספי של שומשום ובמתיקות של מייפל וחמאה. הדג אמנם כיכב בטעמו אבל את ההצגה גנבו דווקא אצבעות הבטטה שהוגשו לצדו. כאחת שאינה חובבת בטטות, הגרסה של דוד המלך התחבבה עלי לאחר שנצרבה עמוקות בתוך רוטב מייפל שאמנם גזל ממנה את המתיקות הטבעית, אבל העניק לה מתיקות עדינה יותר. הדג הוגש על מצע אטריות תרד קר, שלא הצלחתי לתהות על מהותן בצלחת.

 

ובגזרת הקינוחים הלכתי על הפאי שוקולד בציפוי שוקולד גנאש מריר, נוגטין, פולי קקאו ורוטב אנגלו (32 שקל). שאכן היה טעים ושוקולדי בכמות נדיבה, אך קצת כבד לסיומה של ארוחה מלאה.

 

פאי שוקולד בציפוי שוקולד גנאש מריר (צילום: רונן כץ)

 

יין כיד המלך

כיוון שהמקום עדיין בתחילת דרכו מומלץ לשאול את המלצרים על מנות שלא רשומות בתפריט, השף עדיין מנסה לשפר ולשמר את התפריט הקיים (הסלמון קראסט וטרטר הסלמון לא הופיעו בתפריט בזמן ביקורי). האלכוהול במקום ראוי לציון במחירו כדוגמת חצי ליטר גולדסטאר ב-20 שקל, וויסקי מסוג ג'יימסון ב-25 שקל, וכוס יין לסועד ב-20 שקל. את מחירי המנות אשאיר לכם לשפוט, אנחנו יצאנו ב-150 שקל בממוצע לסועד.